אני ממש מצטערת אם יש טעויות כתיב כי כתבתי את הפרק פלאפון. אני גם מצטערת על העיקוב. אבל זהו, נגמר הסיפור טךא יהיו יותר עיקובים. אני מקווה שאהבתם את הסיפור ושהוא נכתב בכמה שפחות שגיאות כתיב. אוהבת אתכם המון!! ~רות~

התכתבות עם מפורסם פרק אחרון

12/04/2014 964 צפיות 5 תגובות
אני ממש מצטערת אם יש טעויות כתיב כי כתבתי את הפרק פלאפון. אני גם מצטערת על העיקוב. אבל זהו, נגמר הסיפור טךא יהיו יותר עיקובים. אני מקווה שאהבתם את הסיפור ושהוא נכתב בכמה שפחות שגיאות כתיב. אוהבת אתכם המון!! ~רות~

שנה עברה מאז שאמילי נפגשה עם ליאם. בזמן שישבה על עדן החלון בחדרה היא נזכרה בכל מה שעבר עליה מאז הפגישה עם ליאם.
היא לא תשכח בחיים איך שהארי היה לצידה ברגעים הקשים לפני המבחנים וברגעים שפשוט לא היה לה על מי להשען.
הארי זה שעזר למאיר להודות בפני אמילי על הרגשות שלו וכך הפך אותם לזוג. הארי עצמו עדין בחיפושים אחר האחת שלו. אבל לואי וזאין כנראה כבר מצאו את האחת שלהם. זאין התחתן לפני חודש עם פרי אדוארדס ולואי ואלינור מתחננים חתונה בעוד חצי שנה. אחרי המקרה שקרה ללואי עם חבורת האנשים שהוא הסתבך איתם, לואי היה זהיר יותר. הוא הגיש תלונה נגדם וישר אחרי שהם הוכנסו לכלא הוא טס אל אלינור ושם הציע לה נישואים.
בשנה הזאת לואי גם הספיק לפתוח קהילה לבנות ובנים שסובלים מבריונות ורוצים לשים קץ לחייהם. הקהילה הזאת הצילה אלפי מעריצות ומעריצים. לואי היה גאה בהשיג הזה ואחרי כחודש החליט להפגש עם אותם נערים ונערות מהקהילה. הוא הופתע לגלות שרבים מהם הם ילדים רגילים לגמרי שיש להם אן צבע עור שונה, דיבור שונה, הליכה שונה או סתם בגנון לבוש שונה. הנאום שלואי החליט לנאום היה מעורר השראה שהזילה אפילו לכמה מבוגרים דמעה:"…לסיכוום אני רוצה להגיד מספר מילים: אם להסתכל על החיים בצד חיובי כולנו יכולים להעיד שהחיים שלנו לא ממש גרועים. לכולנו יש כל יום חתיכת לחם על השולחן, עולנו נושמים, זזים, יכולים לצחוק, לחייך, לחשוב, לרוץ, לקפוץ ואפילו להפוך עולם. אנחנו כולנו צריכים להודות לאלוקים על כך שאנחנו לא מוגבלים בשום צורה שהיא. אני לא יודע אם יש פה מישהו ששותה תרופות באופן קבוע בשביל למנוע מחלה כזאת או אחרת. אני לא יודע אם יש פה כאלו שמתמודדים יום יום עם קושי למצוא חברים בגלל מגבלה כלשהיא. אני בטוח שרובנו בריאים ושלמים. וגם אם לא כולנו צריכים לקחת דוגמא מהאנשים שיושבים יום יום בכיסא גלגלים ובכל זאת מוצאים סיבה לחייך. ובכל זאת לא מנסים להפסיק את החיים. להפך הם מנסים להתמודד עם הקושי הזה והם מצליחים. כולנו צריכים לחשוב על כך שהחיים שלנו זוהי מתנה. מתנה
שהאל נותן. כמו שאנחנו לא רוצים שאת המתנות שאנחנו מביאים לאחרי יזרקו, כך גם אלוקים לא ישמח אם נזרוק או נזלזל בחיים שלנו. מקווה שלפחות מישהו הבין את המסר שלי. תודה לכם הייתם נפלאים" סיים לואי לנאום.
אמילי נזכרה גם ביום שהארי החליט לקחת את כולם לישראל יחד עם לירון. הטיול היה מהנה. לירון נהנתה ושמחה שוב לחזור למולדת.
וליאם, ליאם כרגיל לומד, מבשל, אחראי וזה שכל יום מחדש נותן לאמילי סיבה לחייך.
קריאה נשמעה מהסלון:
"כולם לבוא לפה, יש ביקור חשוב".
זה היה נייל שחזר מביקור מולדת באירלנד לפני שלושה חודשים. הוא לא חזר לבד אלא עם בת זןגתו החדשה.
שנה עמוסת חוויות הייתה לבנים ולאמילי. כולם גדלו, התבגרן, הבינו לאן הם שייכים. ומצאו את מה שהיו בטוחים שלא ימצאו יותר בחיים: נעל העקב של אמילי שלואי החביא במהלך אחד המשחקים של הבנים.
"אני לא מאמין! קניתם מכונת פופקורן" צעק נייל ורץ לגינה.
טוב, אולי לא כולם התבגרו. אבל לגמרי הייתה שנה עמוסה בחוויות בלתי נשכחות.


תגובות (5)

עכשיו קראתי את הפרק ובאמת יש בעיה. הסיום חוזר על עצמו.
כרגע אני לא יכולה לתקן כי זה לא מאפשר לתקן מהפלאפון. מצטערת אם זה בלבל אותכם.

12/04/2014 00:19

זה בסדרררר היה ממש כיף לקרוא את הסיפור שלך! תודה! מקווה שתמשיכי לעשות סיפורים בהמשך! !!ממש ממש ממש אהבתי את הסיפור הזה! באמת! ! הוא היה מושלם והרעיון ממש מקורי!

12/04/2014 09:08

זה מושלם! הסיפורים שלך מושלמים! אני מחכה לסיפור הבא שלך!

13/04/2014 19:32

תודה רבה לכן! כיף לדעת שקראו את הסיפור שלי ואהבו אותו(:

14/04/2014 08:43

מדהים.
אין לי עוד מה להגיד,עכשיו שש בבוקר ואני קוראת את הסיפור שלך מחמש…לא הרשתי לעצמי לחזור לישון עד שאסיים!!!
סיפור מדהים,בין הסיפורים שאצלי ישארו כזיכרון טוב!

14/03/2017 07:40
5 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך