וואן די אני וחברה שלי (עונה 2 ממשיכים מפרק 18 פרק 19)

זיכרון קצר:
נייל:"לאן לואי והארי נעלמו?" הם נעלמו לחצי שעה
סויון:"זאיין אתה יודע משהו??"
זאיין:"לא מה אני צריך לדעת"
נייל:"לי אין מושג אני ביכלל לא איתם בחדר"
אני:"נו זאיין תספר"
זאיין:"טוב בסדר הם הלכו להפוך לכם את החדר"
אני,ליאם,סויון:"מה?? אין מצב" ומהר רצנו לכיוון החדר הגענו לחדר והוא היה מבולגן
מיזבלה יותר טובה מהחדר
אני:"הלך עליכם"
סויון:"לא סתם הלך עליכם!!!"

פרק 19:
ליאם בא אחרינו ואז נעמד מאחורי וראה מה הולך בחדר הוא נישאר עם פה פאור:מההה זההה?" הוא צרח כמו משוגע
אני:"חחחחחח ליאם?!"
ליאם:"מה חחח מה? תיראי את החדר שלך!" ליאם צעק אליי
אני:"אני לא רגילה ליראות אותך ככה אתה מצחיק כשאתה עצבני חחח"
סויון:"האררריייי!!!" סויון צעקה כשראתה את הארי מוציא לה מהמיזוודה את החזיה ומחזיק אותה
אני:"חחח הארי למה אתה כזה?"
ליאם:"הארי לואי עופווו!!" ליאם צעק וניכנס לחדר לתוך כול הבלגן . סויון רצה להארי והכניסה בחזרה למיזוודה את מה שהוא הוציא לואי היתגנב למיזוודה שלי והפך לי אותה בבת אחת בלי לפחד
אני:"לואייייי תיצא מיפה עכשיו!!"
ליאם:"אה כשזה היה לי ולסויון לא היה אכפת לך אה?"
אני:"עכשיו כן אכפת לי ותעופו מפה עכשיו!" דחפתי את לואי והארי מיחוץ לחדר שלנו ונעלתי אחריהם שמעתי את לואי והארי מרוצים וצוחקים ושמעתי שהם מספרים הכול לזאיין וזאייין היתפוצף מיצחוק וזה נורא עיצבן אותי אבל כשבאתי לצאת ליאם עצר אותי ואמר"לינוי אין טעם נראה להם מזה אחר כך קודם בואי תעזרי לי ונסדר פה את הכול!"
אני:"אוקי אתה צודק"
סויון:"רק שאלה אחת!"
ליאם:"כן?"
סויון:"מאיפה מתחילים?"
ליאם:"באמת צודקת! אז… ככה כול אחד ירים את הדברים שלו וככה כול החדר יחזור למצב הרגיל שלו"
אני:"אוקיי!" כול אחד התחיל להרים את הדברים שלו וכול שנייה ליאם בא ומביא לי דברים שלי
אני:"ליאם? אמרנו כול אחד דברים שלו לא?"
ליאם:"כן פשוט אני לא יכול להיתעלם מהבגדים היפים שלך מיצטער!"
אני:"חח זה בסדר! פשוט תיתעסק בדברים שלך!"
ליאם:"אוקיי"
ליאם ואני המשכנו לעבוד וכשסיימנו הייתי נורא עייפה אז ניזרקתי על המיטה שלי
ליאם:"שוב את נחה לבנתיים?"
אני:"לא הפעם אני נחה לא קשור לבנתיים"
סויון:"יואו אין לי כח לכלום אחרי דבר כזה!"
ליאם:"צודקת" ליאם אמר וישר נחת על המיטה שלי
אני:"ליאם יש לך גם מיטה!"
ליאם:"אני יודע"
אני:"אז למה דווקה פה?"
ליאם:"כי לידך אני מרגיש יותר בנוח!"
אני:"זה לא כזה מעניין עכשיו עוף מפה!"
ליאם:"ואם לא בא לי?"
אני:"אז יבוא לך עכשיו עוף!"
ליאם:"אבל אני לא רוצה!"
אני:"אמרתי לך כבר זה לא מעניין" איך שאמרתי את זה דחפתי את ליאם מהמיטה שלי והוא נפל ואז היתרווחתי על המיטה "ככה יותר טוב "אמרתי. ליאם קם מהריצפה שכולו המום ואמר"מה עשית הרגע?"
אני:"מה שאני הולכת לעשות לך עוד שנייה אם אתה לא עף!" ליאם היה יותר המום ואז הוא היתחיל לדגדג אותי בלי הפסקה אני לא היצלחתי לינשום ובין כול נשימה ונשימה עם ביכלל הייתה כזאת אמרתי לליאם שיפסיק אבל זה ברור שהוא ביכלל לא הקשיב לי והמשיך…. עד שהיו דפיקות בדלת וליאם כמובן שלא הפסיק וביקש מסויון שתיפתח אבל סויון לא ענתה לו כי נירדמה אז הוא צעק לה יותר חזק והיא עדיין לא שמעה אז הוא נאלץ להפסיק לדגדג אותי וליפתוח אני ברחתי מאחורי הדלת עים כרית וחיכיתי שליאם יסגור את הדלת מה ששמעתי מליאם זה היה זה:
ליאם:מי זה?"
הארי:"זה אני יחופר פתח כבר!"
ליאם:"הארי אני באמצע משהו מיצטער ביי"
הארי:"ליאם פתח לי כבר אני שעה דופק פה כבר!"
ליאם:"בקושי חמש דקות!"
הארי:"לי פותחים דלת אחרי שנייה לא חמש דקות טוב פתח כבר אין לי עצבים בישבילך!"
ליאם:"טוב קרציה!"
ליאם פתח את הדלת ואז סגר אותה ואז אני קפצתי ונתתי לו את הכרית בראש "אופסס" אמרתי כשראיתי את הארי על הריצפה מלטף את הראש מכאב
הארי:"מה יש לך?!"
אני:"זה לא היה במכווון אלייך!"
ליאם:"אבל זה הגיעה לו!"
אני:"נכון אז תיסבול!"
הארי:"החח נסיכונת אחת!"
ליאם:"הארי תרגיע עם המילים!"
אני:"תרגיעו שתיכם!" היתקרבתי למיטה ונישכבתי עלייה ואז ליאם אמר:"אוקיי הארי מה רצית אני ולינוי באמצע משהו…"
הארי:"אמצע משהו מה זה אומר?!" הארי קרץ לי
ליאם:"כן הארי אמצע משהו צא!"
אני:"בשום אמצע משהו הארי תישאר יותר טוב ככה הוא לא ימשיך את המשהו…."
הארי:"הווווו זה כבר יותר חשוד… ליאם מה אתה מנסה לעשות לה?"
ליאם:"מה אכפת לך! קיצר מה רצית?"
הארי:"יש עוד שעה הופעה זאת אומרת חזרה קצרה ואז ההופעה אז עוד כמה דקות יוצאים!"
ליאם:"יאללה בייי…" ליאם דחף את הארי לבחוץ נעל תדלת ואז היתקרב אליי כשהידיים שלו מוכנות לדגדג אותי ואז ישר אמרתי לו:"ליאם שלא תעז אתה יודע מזה כמה דקות בישבילי להיתלבש!"
ליאם:"טוב נמשיך אחר כך בואי ניתארגן!"
אני:"יאללה כך בגדים וכנס למיקלחת!"
ליאם:"אוליי לשם שינוי תיתלבשי שם את?!"
אני:"לאאאא ביי" דחפתי את ליאם למיקלחת בדרך הוא משך לו כמה בגדים ונעלתי עליו מבחוץ
סיימתי להיתארגן ואז פתחתי לליאם אחרי שהבנתי שהוא סיים הערתי את סויון והיא קמה והיתלבשה הלכנו איתם לחזרות שהיו במלון ובנתיים אני וסויון דיברנו
אני:"סויון את לא מבינה איך אני מיתגעגעת למישפחה שלי… ולגיל"
סויון:"ולגיל?"
אני:"יותר נכון ביפרט לגיל!"
סויון:"גם אני מיתגעגעת אליו! אבל קצת"
אני:" איזה טוב היה אם הייתי איתו עכשיו בבית שלי מכוונת אותו איפה כול דבר , מגישה לו אוכל, עושה איתו שטויות לנועם!"
סויון:"חחח נכון באמת חבל לך! אבל אל תגידי שפה לא כייף?!"
אני:"מה פיתאום ממש כייף לי פה!"
סויון:"נו ומה עם ליאם?"
אני:"מה איתו?"
סויון:"איך מיתקדם?"
אני:"הוא ממש חמוד אליי אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב על גיל!"
דיברתי עים סויון ואז שמעתי מישהו רץ לא הבנתי מה הולך פה ליפני שנייה היינו לבד מי זה היה?
ליפני דקה:
ליאם:"יואוו סוף סוף סיימנו אני כבר חוזר" ליאם היתקרב אליינו ואז שמע
"סויון:"נו ומה עם ליאם?"
אני:"מה איתו?"
סויון:"איך מיתקדם?"
אני:"הוא ממש חמוד אליי אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב על גיל!"
הוא ממש ניפגע ואז רץ לחדר היה לי שיחת סקייפ הוא היתעלם ואז הוא ראה שרשום"גיל" הוא ענה
ליאם:"לינוי לא פה!" הוא ענה כולו דמעות
גיל:"תימסור לה ולסויון לילה טוב!"
ליאם:"תימסור לה בעצמך" ליאם היה נורא עצבני עליו בלי שום סיבה
גיל:"מה יש לך למה אתה עונה לי ככה?" גיל ענה רציני
ליאם:"לא יכלת להגיד לי ליפני" ליאם ענה בקול רם וצרוד
גיל:"להגיד לך מה?"
ליאם:"שיש ללינוי חבר!" הוא ענה לו במבט רציני
גיל:"למה מי חבר של לינוי?"
ליאם:"אתה!" ליאם ענה לא מבין
גיל:"אני? מה לי ולה?"
ליאם:"אתה…מה אתה לא חבר שלה?" ליאם לא הבין
גיל:"לאא למה היא אמרה לך משהו?"
ליאם:"היא אמרה שהיא נורא מיתגעגעת אלייך והיא ממש רצתה להיות איתך עכשיו בבית שלה!"
גיל:" אני לא מבין .למה היא אמרה את זה?"
ליאם:"אני חושב שהיא אוהבת אותך!"
גיל:"אתה רציני?"
ליאם:"אני רק מיצטער שלא ידעתי על זה ליפני אולי אז לא הייתי מנסה לעשות משהו"
גיל:"למה מה ניסית לעשות?"
ליאם:"כלום עזוב אין לי סיכוי!"
גיל:"אתה אוהב את לינוי?"
ליאם:"עזוב גיל…" ליאם הוריד את הראש והתחיל ליבכות .ואז ניכנסתי לחדר כדי להיתארגן עוד קצת להופעה וראיתי את ליאם בוכה וגיל בסקייפ גיל ישר ניתק איך שראה אותי וליאם הרים את הראש במהירות וראיתי שהעניים שלו אדומות מבכי .מאוד ניבהלתי ואמרתי:"ליאם מה קרה" כולי הייתי מבוהלת
ליאם:"אממ… אני צריך להיתארגן" הוא קם ישר למיקלחת עצרתי אותי באמצע וניגבתי לו את הדמעות שזלגו איך שראו אותי. הושבתי אותו על המיטה
אני:"ליאם מה עובר?"
סויון:"אני עפתי" סויון יצאה והשאירה אותי עם ליאם לבד וטוב שכך
אני:"ליאם מה יש מאמי אני לא יכולה ליראות אותך ככה?"
ליאם היסתקל עליי הוזיז לי את השיער אחורה היתקרב אליי עד שעוד שנייה היתנשקנו ואז היו דפיקות בדלת אני היתרחקתי מליאם וישר הלכתי ליפתוח ליאם היתבאס ואת האמת שגם קצת אני אבל……