וואן שוט נועם וניילר

חזרתי הבייתה אחרי 4 שעות מתישות של חזרות, פתחתי את הדלת וישר הגיע לאפי ריח טוב של בישולים
הנחתי את התיק בצד ליד הדלת ונכנסתי בשקט למטבח, היתיישבתי על הכיסא וצפיתי בה עומדת שם ליד הסירים כשהיא לבושה בסקיני ג'ינס שחור ארוך וגופייה זרוקה רופפת לבנה, לרגלייה אולסטאר לבנות ולראשה כובע גרב אפור שמסודר בצורה יפה על שיערה הארוך והחלק כשקצוות וורודים מעטרים אותו. באהבת חיי. האחת שלי. הנסיכה שלי. נועם. היא עמדה עם הגב אלי והיא לא שמה לב שנכנסתי, קמתי בשקט והלכתי על קצות האצבעות לכיוונה, עוטף את ידי סביב הבטן שלה, היא נבהלה וקפצה קצת.
'ניילר, מתי נכנסת?' היא שאלה והסתובבה כדי לתת לי נשיקה קטנה על השפתיים והסתובבה בחזרה להמשיך לבשל 'זהו?! כל היום לא ראיתי אותך וזה מה שאת נותנת לי?' היא צחקה והסתובבה עם הפנים אלי, היא ליטפה את פניי מענגת אותי רק עם מגע קטן.. לאט לאט היא קירבה את פניה לפני והניחה את שפתיה על שלי לנשיקה ארוכה שתספק אותי אחרי כל היום שלא יכולתי לתת לה נשיקה כזאת, היא התנתקה ממני וחייכה אלי, 'ניילר תישב אני כבר יגיש לך לאכול, אתה בטח גם עייף ממש' היא אמרה ונשקה ללחיי 'תודה נסיכה שלי' אמרתי לה והלכתי לשבת ליד השולחן שבמטבח מחכה בקוצר רוח לאוכל הטעים שהיא מכינה לי כל יום, היא שולפת צלחת מהמגירה וגורמת לי להתאהב בה עוד יותר מכל תזוזה קטנה שלה.
היא הגישה לי את הצלחת והתיישבה מולי אוכלת גם היא.
סיימנו לאכול ועליתי להתקלח. כשהייתי בערך במדרגה ה5 מתוך הכמה מדרגות הרבות שמובילות למקלחת בחדר השינה שלי ושל נועם נעצרתי, חזרתי חזרה למטבח וראיתי את נועם בידיוק מניחה את הצלחת האחרונה במייבש הכלים אחרי שהיא שטפה את מה שאכלנו בו, התקרבתי אליה ולחשתי לה בכל עייף בכוונה 'בייב, בואי תתקלחי איתי משעמם לי לבד.. אין לי את מי לסבןןן…' רטנתי היא צחקקה ואמרה 'בסדר ניילר, אני עוד מעט יבוא' 'מה את חושבת שאני לא מכיר אותך? את אומרת לי עוד מעט אבל אני יעלה, יסיים להתקלח ואת עוד לא תבואי ואז אני ירד וישאל אותך למה לא באת ותגידי לי שלא היה לך כוח' אמרתי לה 'לפעמים אני שונאת שאתה מכיר אותי כל כך טוב' היא אמרה ואני צחקתי, הרמתי אותה כמו שחתן מרים את הכלה שלו וסחבתי אותה למקלחת. במקלחת אני סיבנתי אותה והיא סיבנה אותי וחפפה לי אבל היא לא נתנה לי לחפוף את השיער שלה בטענה שאני יעשה לה יותר מידי קשרים ויגרום לנזק בלתי הפיך.
התלבשנו וירדנו למטה לראות קצת טלוויזיה, בחרנו סרט וישבנו על הספה ככה שהיא יושבת בישיבה מזרחית, אני שם ראש על הרגליים שלה והיא משחקת לי בשיער.
אחרי משהו כמו שעתיים הייתה דפיקה בדלת ומבלי לחכות לתשובה הדלת נפתחה אז הנחתי שזה אחד הבנים, אצלנו לא צריך לחכות לאישור, זה כאילו לכל אחד יש 6 בתים, הבית שלו הבית של ההורים שלו ועוד 4 בתים של כל אחד מהבנים.
לאחר כמה שניות נכנסו ליאם וניקי מחוייכים יותר מתמיד 'וואואאוו מה הולך פה?? מזה החיוכים האלה יש משהו שאתם צריכים לספר לנו במיקרה??' נועם שאלה וקמה לחבק את ניקי שהיא החברה הכי טובה שלה. אני וליאם החלפנו מבטים של זה סוף סוף קרה.

*פלאשבק*
'נייל אחי אני צריך את העזרה שלך' ליאם בא אלי בהפסקה שבין החזרות 'מה אתה צריך אחי?' אמרתי לו 'אני צריך שתוציא מנועם בזהירות איך ניקי חולמת על ההצעת נישואין שאני יכין לה, אני פשוט עמדתי עם פה ועור בצורת O מושלמת, לאט לאט זה נהפך לחיוך ענק 'אחי אתה הולך להציע לניקי נישואים???' שאלתי 'כן' ענה ליאם בפשטות שחיוך הרבה יותר ענק משלי מרוח לו על הפנים, אם זה אפשרי.
*סוף פלאשבק*

'אעאעאעעאע' נועם צרחה אחרי שהיא ראתה את הטבעת המהממת אני חייב להגיד, שליאם קנה לניקי.
כמובן שהיא ידעה.. אני לא הייתי מצליח להסתיר ממנה כזה סוד היא הייתה רואה שמשהו לא בסדר
'מזל טוב צרחנו אני ונועם ביחד וחיבקנו את ליאם וניקי

~23:00 בלילה~

שכבנו במיטה אני ונועם, לפני משהו כמו 45 דקות ליאם וניקי הלכו.
החיוכים המאושרים של ליאם וניקי גרמו לי לחשוב על זה שאולי באמת הגיע הזמן שגם אני יציע לנועם לחיות איתי לשארים ימי חיינו. הרי זה מה שאני רוצה. אנחנו כבר 4 שנים ביחד אני בן 21 נועם בת 20
נעשנו זוג כשאני הייתי בן 17 והיא 16.

;כעבור חודש~

נק' מבט נועם:

קמתי בבוקר למיטה ריקה, טוב זה לא משהו שאני רגילה אליו בדרך כלל אני מעירה את נייל שיצא לעבודה, כמובן אני לא מתעוררת לבד יש לי שעון מעורר אבל נייל לא מתעורר מהשעון אז ככה יוצא שאני מעירה אותו, הסתכלתי לצד אל השעון ואני רואה שעכשיו '13:47' מה?! לא הבנתי מה קרה למה השעון לא צילצל? איפה ניילר? מה הולך פה? שטפתי פנים וציחצחתי שיניים, ירדתי למטבח וראיתי את נייל מאורגן ליציאה, הוא שמע אותי נכנסת למטבח והסתובב אלי 'או, סוף סוף, בוקר טוב נסיכה שלי' הוא אמר ונישק אותי "נשיקת בוקר טוב" שהפכה ל"נשיקת צהריים טובים" 'מזה? לאן אתה הולך?' שאלתי אותו בקול עוד טיפה ישנוני ומזגתי לי כוס מים 'אני כבר חזרתי' הוא אמר 'אז לאן הלכת?' 'אוו זאת כבר הפתעה' הוא אמר 'איזה הפתעה ניילר.. אתה יודע שאני שונאת הפתעות!!' רטנתי בקול תינוקי למדי
'אל תדאגי' הוא אמר לי 'נראלי שאת זאת תאהבי' הוא הוסיף.

~כעבור 8 חודשים~

'נועם ליאור לוי האם תיקחי את נייל ג'יימס הורן להיות בעלך החוקי, לאהוב אותו בעושר ובעוני, בבריאות ובחולי עד שהמוות יפריד ביניכם?' הרב שאל אותי 'כן' אמרתי מחזיקה את ידיו של מי שהולך להיות בעלי החוקי בעוד כמה שניות אחדות 'נייל ג'יימס הורן האם אתה לוקח את נועם ליאור לוי להיות אשתך החוקית ולאהוב אותה בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות עד שהמוות יפריד ביניכם?' הרב שאל הפעם את נייל 'כן' הוא ענה מסתכל לי בעיניים 'אם כל אני מכריז עליכם כעל בעל ואישה' הרב הכריז 'אתה יכול עכשיו לנשק את הכלה'

~כעבור 10 שנים~

אני ונייל נשואים כבר 10 שנים, למעשה עכשיו אתם יכולים לקרוא לי נועם הורן.
לי ולנייל יש 4 ילדים פשוט מושלמים

מלודי: בת 9 עינים ירוקות שירשה ממני ושיער חלק ובלונדינישירשה מנייל
ג'ון: בן 5 שיער שטני שירש ממני ועיינים כחולות שירש מנייל
אמה ותום: תאומים בני שנתיים אמה עם עיניים ירוקות ושיער שטני ותום עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות

כל הבנים נשואים ולכולם יש ילדים
וכולנו חיים בעושר, אושר ובריאות