וואן שוט נייל – מוקדש ל"נייסון" :)

היית עצבנית ,זה היה ממש רחוק לרדת למטה, את אף פעם לא חשבת שיש לך פחד גבהים.
אבל עכשיו את תחילה לחשוב באופן שונה. "נייל אני לא חושבת-" הוא החזיק את הסנטר שלך ומשך אותו כך שאת הבטת בעיניו הכחולות הנוצצות שלו. "תשמעי , מעיין, את צריכה לסמוך עליי, תחזיקי לי את היד."
את שילבת את האצבעות שלך עם שלו ולקחת נשימה עמוקה.
את עצמת את עינייך והרגשת נשיקה עדינה בלחיך . "את מוכנה?" "אני חושבת שכן" "קפצי!" ולפני שאת יכלת לחשוב , הרגשת באוויר החם מעל האיים הקאריביים , החזקת חזק את ידו של נייל , שניכם צרחתם כשקפצתם מהצוקים ממקום כה גבוה, רגע לפני שהתזת את המים הכחולים בהירים מתחת , את צעקת "זה מדהים!" אבל אז הכת במים עם גופך .האחיזה שלך הייתה כל הזמן משולבת בשל נייל והוא לא עזב אותך לשנייה.
כאשר הראש שלך סוף סוף צץ מעל פני המים נייל צחק ואמר "נו..היה שווה את זה?" כורך את זרועתייו סביבך מתחת למים , "אה, כן!." הוא נישק אותך , מושך בחזרה רק כדי להביט לתוך העיניים שלך , החיוך, ולומר "אני אוהב אותך מעיין" " אני אוהב אותך יותר מדי , כל כך ". כאשר שניכם שחיתם לחוף . הוא פנה אלייך לשאול "שוב?" ואת ענית:"אתה קורא את המחשבות שלי".