וואן שוט שלי ושל הארי ;)

אוף, אני שונאת אותו! אני שונאת אותו כל כך!!
הוא משחק אותה כאילו הוא לא מבין על מה אני מדברת, אבל אני יודעת שהוא יודע. פחדן מסריח, מה הבעיה שלו להתוודות שהוא עשה את זה??!!
אני ראיתי אותו. אני ראיתי אותו איתה, ואת הלשון שלו עמוק בתוך הגרון שלה. טוב שהן לא עשו ילדים על הדרך..
וכדאי לו הפסיק למכור לי שקרים.
הלכתי ברחוב, עצבנית. הדמעות לא הפסיקו לזלוג מעיניי, והייתי נראית זוועה. אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה.
הוא פאקינג גרם לי להתאהב בו !!
הוא היה האהבה הראשונה שלי, הנשיקה הראשונה שלי.. הוא היה הראשון שלי בהכל ! וחשבתי שגם אני הראשונה שלו. אבל עליו, אני יותר לא סומכת. מגעיל ושקרן.
כבר לא הצלחתי לראות כלום מרוב הדמעות. המשכתי ללכת ברחוב, עד שפתאום התנגשתי במישהו. שפשפתי את עיניי, מסתכלת על מי שהתנגשתי בו. זה היה בחור, בערך בגילי, שיערו מתולתל ועיניו ירוקות.
"אני לא מאמינה." אמרתי, נאנחת. "אתה?!"
"לי.. אני.. אני לא מאמין שאת בוכה בגללי…" הוא אמר, מסתכל אל תוך עיניי, ואני הרכנתי ראשי. רק לא להסתכל לו בעיניים. הארי סטיילס הזה, אני שונאת אותו.
"תקשיבי.. אני באמת לא התכוונתי." הוא אמר לי, תוך כדי שהוא חושף שהוא שיקר. "פשוט…"
"פשוט מה?! תחסוך ." אמרתי לו, עצבנית, והרמתי מבטי. "אתה פגעת בי כמו שאף אחד לא פגע בי, הארי. אתה במילא הולך סתם למכור לי שקרים, אז בבקשה,תתרחק ממני." אמרתי לו, והמשכתי ללכת ישר, תוך כדי שאני פוגעת בכתפו עם כתפי. כאב לי מעט, אבל זה כלום לעומת הכאב שהרגשתי כשראיתי אותו יחד איתה..
"לי, חכי רגע!" שמעתי את הארי מאחורי, וידעתי שהוא כרגע רץ לכיווני.
"אני לא הולך למכור לך שקרים. רק את האמת." הוא אמר לי, אוחז בידי. "בבקשה.."
עזבתי את ידו משלי, ושילבתי את ידיי. "יש לך 30 שניות."
"אני אוהב אותך." הוא אמר לי, ואני נאנחתי, מחכה לשמוע מה עוד יש לו להגיד. "כן, הייתה לי חברה. אבל זה לא היה בכוונה! באמת שלא!! רק עכשיו אני מבין שלא הייתי צריך לעשות את זה .. אני גם סוגשל התאהבתי בך. והייתי רוצה שנהיה ביחד.. בגלל זה לא סיפרתי לך שאני תפוס." הוא ניסה להסביר לי, אבל אני לא השתכנעתי.
"זה לא מוכיח לי כלום." אמרתי לו, הדמעות כבר הפסיקו לזלוג. "איך אני אדע שאתה לא משקר?"
"באמת שאני לא משקר.. אני ניסיתי להיפרד ממנה. כנראה היא קלטה אותך שם מסתכלת עלינו וניצלה את ההזדמנות.."
"נגיד שאתה צודק, ואתה לא משקר." אמרתי לו, שוב משלבת את ידיי בכעס. "איך אני אדע שלא תחליט להתאהב במישהי אחרת בזמן שאתה איתי?? אתה עשית את זה למישהי אחרת, איך אני אוכל לסמוך עליך??" שאלתי אותו, והוא השפיל מבטו.
"כמו שחשבתי." אמרתי, מסתובבת, והוא תפס בידי.
"אני באמת אוהב אותך." הוא אמר לי, "באמת! מה אני צריך עוד לעשות כדי לגרום לך להאמין לי??"
סובבתי רק את ראשי הפעם. "אני לא יודעת, אני חושבת שזה נגמר. מה שלא היה בנינו.." עזבתי את ידי בכוח, והפעם הלכתי, הליכה מהירה.
זה הסוף שלנו, שלי ושל הארי סטיילס.