וואנשוט הארי סטיילס & אליס

וואנשוט הארי&אליס:
"אני לא מאמין שעשית לי את זה!" צעק הארי על חברתו אליס שבגדה בו. הארי פשוט נשבר. הוא היה הילד הכי לא מקובל, קורבן לבריונות ואליס בגדה בו עם מלך הכיתה.
"הארי, אני מצטערת." אמרה אליס להארי טוענת שהיא מצטערת על כך שבגדה בו. אך הארי לא האמין לה. הוא רצה שיעירו אותו, שיגידו לו שזה רק סיוט. אבל לא, זה לא היה סיוט זה היה החיים האמיתיים.
"אני לא מאמין לך." הוא אמר לה. היא שברה לו את הלב ואין מי שיתקן אותו. הוא סמך עליה שהיא בחיים לא תפגע בו אבל היא פגעה בו. הוא הוריד את כל החומות שהיו מסביב לליבו בשבילה והיא שלחה את מטוסי הקרב לפוצץ את ליבו לרסיסים. הוא לא היה שבור ככה בחיים. לא היה אכפת לו אם בת הייתה בוגדת בו חוץ מבת אחת, הבת שבגדה בו, שפוצצה את ליבו לרסיסים, אליס.
"הארי אני מצטערת על זה שמו שלא הצטערתי בחיים." היא אמרה לו. היא רצתה שהוא יסלח לה. היא אהבה אותו. היא הייתה מוכנה לשינוי גדול במעמד החברתי, מאז שהיא וברנדון מלך הכיתה נפרדו מצבה החברתי הדרדר ואז שהיא התחילה להיות עם האיר, עוד יותר. ממלכת הכיתה היא הפכה להיות הילדה שהכי שונאים אותה הכיתה.
"הורדתי את החומות שהגנו על ליבי בשבילך, ואת שלחת את מטוסי הקרב שלך ופוצצת את ליבי לרסיסים." אמר הארי לאשלי. הוא אוהב אותה אבל הוא לא מוכן לסלוח לה, הוא לא רוצה לסלוח לה.
"הארי אני באמת אוהבת אותך." אמרה אשלי מנסה לשכנע את הארי אשר לא האמין לה.
"למה עשית את זה? אני לא מספיק לך?" הוא שאל. הוא יודע שבגללו כולם התחילו לשנוא אותה.
"מספיק בשבילי?" היא שאלה ומיד אמרה "אתה יותר ממספיק בשבילי. אתה מושלם בשבילי. אתה חושב שאתה היחיד שהוריד את חומות ההגנה מליבו? כשברנדון נפר ממני הייתי שוברה, הלב שלי היה מנופץ לרסיסים את שאתה באתה ותיקנת אותו. אני לא יודעת למה נישקתי אותו אבל אני הכי מצטערת בעולם." הצטברו דמעות בענייהם.
"אני אוהב אותך." אמר הארי בקול חלוש מרוב דמעות.
"אז אתה תסלח לי?" שאלה אליס בקול שבור אך מלא תקווה. הארי ניפץ את התקווה הזאת בכך שהשיב לה "לא. למרות שאני אוהב אותך לא. אני לעולם לא אסלח לך." הוא אמר.
"הארי בבקשה תסלח לי. אני יודעת שזה לא מגיע לי. זה ממש לא מגיע לי. גם לא הגיע לך שאני אבגוד בך ועל זה אני מצטערת. תקשיב, אני רוצה שתדע שאם תסלח לי אני אהיה הבן-אדם הכי מאושר שקיים, באמת." היא אמרה עם קול חנוק מרוב דמעות.
"אליס אני לא מסוגל לסלוח לך. את פגעת בי כמו שלא פגעו בעבר, נתתי לך לשמור על ליבי שלם, מסתבר זו הייתה טעות כי במקום לשמור עליו ריסקת אותו לרסיסים." אמר הארי לאליס והמשיך לבכות.
"אוקיי, אני מבינה. אם תתחרט על כ אתה יודע איפה למצוא אותי." היא אמרה והלכה משם עם דמעות בעיניה, היא הלכה לביתה. הארי נשאר שמה עוד כמה דקות בודדות בוכה. אחרי כמה דקות הוא מחה את דמעותיו עם גב ידו והלך לביתו. בבית, הוא הלך לחדרו ונכנס אליו. בחדרו נשכב על מיטתו עם פניו לכרית ופשוט בכה את כל כולו. הוא אוהב אותה והיא בגדה בו איזה חיים טובים יש לו. אליס גם הייתה שבורה. היא שכבה על מיטתה עם ראשה מופנה אל הכרית. היא אוהבת אותו ובגדה בו, עכשיו הוא נפרד ממנה. היא אוהבת אותו והיא לא יודעת למה היא בגדה בו. היא פשוט אוהבת יום.
למחרת לשניהם לא היה כוח ללכת לבית הספר. אבל הם בכל זאת הלכו. הם ראו אחד את השני ולא החליפו מילה. כל אחד התיישב במקומו בכיתה וחיכו שהשיעור הראשון יתחיל. בהפסקה אליס הלכה אל הארי. "אני לא הולך לסלוח לך." הוא אמר.
"אני יודעת," היא אמרה.
"אז למה באת למקום הישיבה שלי?" הוא שאל.
"תקשיב הארי אני יודעת שפגעתי בך אבל נוכל לחזור, לפחות להיות ידידים?" שאלה אליס את הארי. הוא ממש לא רצה לסלוח לה. היא קיוותה שהוא יסלח לה ולפחות יהיה ידיד שלה.
"לא," הוא השיב בפשטות בלי לחשוב אפילו.
"למה?" היא שאלה.
"יש לי שאלה בשבילך." הוא אמר ונעמד לידה.
"מה השאלה?" היא שאלה.
"את היית רוצה להיות ידידה של מישהו שריסק לך את הלב לרסיסים? מישהו שפגע בך כמו שלא פגעו בך מעולם? מישהו שגרם לך לחשוב שאת לא שווה כלום?" הוא שאל אותה. היא כבר הבינה שהיא פגעה בו מאוד ושהיא ריסקה לו את הלב אבל לשאלה האחרונה היא לא ציפתה. היא לא חשבה שהוא חושב שהוא לא שווה כלום.
"אתה חושב שאתה לא שווה שלום?" היא שאלה אותו מחכה לתשובה. היא מקווה שהיא לא שמעה נכון את השאלה האחרונה או שהוא לא התכוון אליה.
"כן אני חושב שאני לא שווה כלום. אם את רוצה לדעת למה אז אני אגיד לך, אני מרגיש שאני לא שווה כלום כי לא הספקתי לך. לא היה אכפת לך שהתחילו לשנוא אותך עד שהחלטת שאני לא מספיק לך והחלטת לבגוד בי. עם ברנדון. אם הייתי החבר של בת אחרת לא היה אכפת לי שהיא תבגוד בי, אבל כשגיליתי שאת בגדת בי, שנישקת את ברנדון נשברתי. תמיד אמרת לי שאני מי שאני וזה טוב. שאת אוהבת רק אותי. שלא תבגדי בי. אבל בגדת בי וזה הוכיח לי שאני לא שווה כלום." הוא אמר לה. הוא אמר לה למה הוא חושב ככה על עצמו, למה הוא לא אוהב אותהץ למה הוא שונא את עצמו. למה הוא לא אהב לעצמו. הוא אמר לה שהכל בגללה, בגללה ולא בגלל אף-אחד אחר.
"את חושב שאתה לא שווה כלום בגללי?" שאלה אליס מופתעת. הוא הייתה מודעת לכך שהבגידה אולי הורידה את הביטחון העצמי שלו קצת אבל היא לא חשבה שהבגידה הורידה לו את הערך העצמי, ועוד כל-כך הרבה.
"כן אליס. אני חושב שאני לא שווה כלום בגללך." הוא אמר.
"אז תבין שאתה שווה משהו. לא משנה מה יקרה ביננו אני תמיד אחשוב שאתה מדהים וגם בלי שאני חושבת את זה אתה מדהים הארי." אמרה אליס להארי מנסה להרים לו את הערכה העצמית. היא באמת חושבת שהוא מדהים.
"אם אני מדהים למה אני לא מרגיש ככה?" שאל הארי ממשיך להוריד לעצמו את האהבה העצמית. הוא לא מאמין דהיא באמת חושבת ככה, הוא לא מאמין שאף-אחד חושב ככה.
"אני לא יודעת למה אתה לא מרגיש ככה, אני לא יודעת מה הרגשות שלך אבל יודעת דבר אחד." אמרה אליס.
"ומה הדבר הזה?" שאל הארי.
"Aאמנם אף-אחד לא מושלם אבל אתה הבן-אדם שהכי קרוב למושלם שקיים." היא אמרה.
"באמת?" הוא שאל.
"כן," היא אמרה ונישקה אותו.
"אני אוהב אותך, אליס." הוא אמר לאחר שהוא התנתק מן הנשיקה הזו.
"גם אני אותך." היא אמרה.
"אני סולח לך." הוא אמר.
"באמת?" היא שאלה.
"כן," הוא אמר ונישק אותה.
~הסוף!~