לא יודעת למה אני כול כך עצובה וזה רק מה שעולה לי סיפורים עצובים

וואנשוט ליאם&אמילי

30/07/2013 672 צפיות 8 תגובות
לא יודעת למה אני כול כך עצובה וזה רק מה שעולה לי סיפורים עצובים

הוא קצת עצוב אבל מה שיצא לי תהנו

אמילי:

את וליאם ביחד כבר שנה וחצי ואת בחודש רביעי
הוא כול כך מתרגש הוא כבר בחר עגלה והחליט שהוא מחליף לך לג׳יפ

במהלך היום הרגשת כאילו דקירות כאלה קטנות הרופא אמר לך שזה כלום שהעובר מתחיל ליתפתח

ליאם;
קמתי בבהלה שמעתי את אמילי בוכה יתעוררתי וראיתי מסביבה הכול דם לקח לי קצת זמן להבין מה קרה אבל ישר הרמתי אותה לאמבטיה היא כולה הייתה בסערת רגשות כול המכנס שלה היה דם פתחתי עלייה תמים וישבתי ליידה באמבטיה מנסה להיות חזק בישבילה חצי שעה היא רק בכתה ניסיתי להרגיע אותה להגיד לה שהכול יהיה בסדר וזה בסדר וננסה עוד הפעם
לבסוף היא קצת נרגעה וביקשה שאני יקח אותה למיטה הלכתי לחדר מנגב את הדמעות ופשוט קרעתי את הסדינים מהמיטה עם מה שהיה יכול להיות הילד שלי בכאב ענק ועיניים אדומות הורדתי תסדינים לזבל והחזרתי אותה למיטה ככה עד הבוקר והיא עוד בכתה


תגובות (8)

אוווו אולי תהפכי את זה לסיפור זה יכול להיות ממש מעניין…
בכל זאת וואנשוט יפה לא משנה מה!
לאב יו

30/07/2013 16:51

עם יהיו עוד בנות שירצו את זה בסיפור אני יכתוב את זה בתור סיפור

30/07/2013 17:08

אוקי,אני בכל זאת ישמח:)
לאב

30/07/2013 17:15

אני כמו ריילי!!!
אני ישמח אם תהפכי את זה לסיפור,יצא לך וואנשוט 100מם!

30/07/2013 17:17

גם אני חושבת כמו אורי (rayli) תהפכי את זה לסיפור

30/07/2013 17:21

שאני אבין, הוואנשוט מתרכז בכך שאמילי וליאם ניסו להיכנס להריון, והפילו? זה לא אמור להיות שמח, הוואנשוט? למה ככה? דרך אגב, רופא בחיים לא ישחרר סתם ככה מטופלת בהריון שיש לה כאבים שם בלי אפילו לתת מרשם לתרופה…
למה רק סיפורים עצובים עולים לך לראש?

30/07/2013 17:37

עצוב כי באותו רגע ככה הרגשתי לא יודעת זה מצבי רוח כאלה

30/07/2013 18:01

תוסיפי פסיקים ונקודות , קשה לקרוא ככה. (לא שאני אוהבת את הז'אנר הזה , נכנסתי לפה בפתאומיות)

30/07/2013 18:04
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך