המשך יבוא...

זאיין מאליק & שרלוט פרק 12

11/08/2014 903 צפיות 3 תגובות
המשך יבוא...

זאיין מאליק & שרלוט פרק 12:
"מה?!" שאלה שרלוט.
"כן," הוא אמר עדיין עם ראש מושפל.
"תסתכל עליי." היא אמרה לו.
"אבל הנעליים שלי מאוד מעניינות." הוא מלמל בתשובה.
"נייל!" היא צעקה עליו והוא הסתכל עליה.
"מה?" הוא שאל.
"ממתי ידעת שהיום אתה חוזר לאירלנד?" היא שאלה אותו.
"מאז שהגעתי לפה." אמר נייל.
"אנחנו בערך חודש ביחד אז למה לא סיפרת לי?" היא שאלה אותו
"כי לא רציתי שכל יום תחשבי שעוד כמה ימים אני עוזב אותך." הוא אמר לה.
"אבל אז הייתי מבלה איתך כמה שיותר, היינו מבלים יותר לפני שאתה עוזב." היא אמרה לו.
"מצטער," הוא אמר לה.
"באת לכיתה שלי להגיד רק את זה?" היא שאלה והוא נענע בראשו לשלילה.
"אז למה עוד באת?" היא שאלה.
"לספר את האמת." הוא אמר לה.
"מה?" היא שאלה.
"ההקלטה לא הייתה אמיתית." הוא התחיל לומר לה ומיד המשיך, "הארי אמר את הדברים האלו אבל לא עלייך. הוא אמר אותם על אלקסיס. ולואי אמר הסכים איתו בשיחה אחרת לגמרי. אני מצטער. אני משער שאת רוצה להיפרד ממני." כמה דמעות זלגו על מעיניו של נייל על פרצופו. גם בעיניה של שרלוט התחילו להצטבר דמעות.
"למה עשית לי את זה?" היא שאלה אותו. "למה?!" היא שאלה בצרחה.
"אני מצטער באמת, לא רציתי לעשות את זה. אבל אני אוהב אותך והארי ולואי היו עוצרים אותי מלהיות איתך. כי גרמתי לכולם לחשוב שאני שובר לבבות. ידעתי שהדרך היחידה שאני אוכל להיות איתך היא לסכסך ביניכם. אני יודע שהארי ולואי חשובים לך ואני מצטער שגרמתי לך לחשוב שהם חושבים את זה עלייך. אולי טיפה קינאתי בקרבה שלך ושל הארי." הוא אמר לה בכנות והשפיל את ראשו מחכה לתגובתה של שרלוט שהוא חושב שתהיה קשה.
"במה קינאת? ביני ובין הארי אין שום קשר רומנטי! אנחנו החברים הכי טובים וזהו! ולמה לסכסך ביננו? כשאני אוהבת מישהו אני לא אתן לאחרים להחליט לי עם אני אצא איתו או לא. גם לואי וגם הארי לא שמחו בהתחלה כשיצאתי עם ג'ייסון ואחר כך הם שמחו. אולי אם לא היית עושה את זה, עכשיו הם היו שמחים." היא אמרה לו.
"אני יודע שאת רוצה להיפרד ממני ואני יודע שמגיע לי לשמוע את המילים הכואבות האלו אבל אני מבקש ממך לא להגיד כלום. אני יודע שזה נגמר. זה מה ששיערתי לעצמי כאשר באתי היום לכיתתך. להתראות שרלוט, לתמיד." אמר נייל ונישק את שרלוט פעם אחרונה. אחרי הנשיקה הוא הלך. שרלוט הלכה לכיוון ביתה כאשר היא בוכה. היא נכנסה וראתה את לואי אוכל. כשהוא ראה אותה בוכה הוא ניגש אליה וחיבק אותה. "מה קרה שרלוט?" הוא שאל אותה בדאגה ונשק למצחה.
"גיליתי את האמת." היא השיבה בוכה ולואי לא ידע על איזו אמת היא מדברת. הוא ניגב עם האגודל שלו את הדמעות שלו ושאל "איזו אמת?"
"על ההקלטה של נייל." היא השיבה.
"איך גילית את האמת?" הוא שאל.
"נייל סיפר לי." היא אמרה והוא היה מופתע.
"באמת?" הוא שאל והיא הנהנה לחיוב.
"מצטערת שלא האמנתי לך." היא אמרה לו.
"זה בסדר. אבל לא בפניי את צריכה להתנצל, אלא בפניי הארי." הוא אמר לה.
"אני יודעת. אני עכשיו הולכת." היא אמרה והלכה אל הארי. בדרך אליו הדמעות חזרו. כעבור זמן מה היא הגיעה לביתו ודפקה בדלת. הוא פתח אותה ולמראה שרלוט הבוכה הוא נדהם. "מה קרה?" הוא שאל אותה והיא התסכלה בעיניו. היא ראתה רק דאגה. "נייל גילה לי את האמת בנוגע להקלטה שלו. גיליתי שהוא שיקר לי." היא השיבה לו והוא חיבק אותה.
"בואי תיכנסי." הוא אמר כאשר היא נכנסה לביתו. היא התיישבה על הספה בסלון ושמה את התיק שלה על הרצפה ליד רגליה. הארי התיישב לידה.
"עכשיו בבקשה תספרי לי מה בדיוק קרה." הוא אמר לה.
"בסוף יום הלימודים כשהתכוננתי ללכת לביתי נייל הגיע לכיתה בה למדתי בשיעור האחרון. הוא בא אליי. שאלתי אותו אם ברצונו לבוא אליי והוא אמר שהוא לא יכול כיוון שהוא חוזר לאירלנד. אחרי שיחה קצרה ודמעות רבות שאלתי אותו אם רק לשם זה הוא בא ליכתתי והוא אמר שלא. הוא אמר שהוא מצטער ושהוא יודע שאני אפרד ממנו והוא סיפר לי את האמת בנוגע להקלטה. שמה שאמרת היה על אלקסיס ולא עליי. אחריי כמה משפטים שלי ושלו ועוד דמעות רבות הוא ביקש ממני לא להגיד לו את המילים "אני נפרדת ממך." והוא יודע שזה נגמר. הוא נישק אותי נשיקה אחרונה והלך." שרלוט סיפרה בערך את מה שקרה להארי והוא חיבק אותה חזק.
"הוא אוהב אותך. בחיים לא חשבתי שנייל יאהב אותך ככה. אני מופתע." אמר הארי מחבק אותה.
"באתי לפה כדי להתנצל בפנייך על כך שלא האמנתי לך. הייתי צריכה. הייתי טיפשה שהאמנתי לו ולא לחבר הכי טוב שלי." היא אמרה לו מתעלמת ממה שהוא אמר.
"שרלוט, נייל אוהב אותך." אמר הארי ושרלוט התחילה להתעצבן.
"הקשבת לי בכלל?!" היא שאלה עצבנית והוא הנהן לחיוב.
"ואתה סולח לי?" היא שאלה והוא הניד את ראשה לשלילה.
"למה?" היא שאלה אותו והוא ענה לה את התשובה שלה היא הכי לא ציפתה "כי מעולפ לא כעסתי עלייך. האמנת לו ולא לי כיוון שהיית מאוהבת. אנשים רבים עושים טעויות מאהבה." אמר הארי. היא נישקה אותו והוא התנתק ממנה במהירות. "שרלוט אני אוהב אותך אבל-" הוא התחיל לומר אך נקטע על ידה. "אבל מה?"
"אבל את לא אוהבת אותי. את אוהבת את נייל או את זאיין. אני יודע את זה. את אוהבת את אחד משניהם או את שניהם. אם כמה שאני רוצה שנהיה זוג ואני רוצה שתתאהבי בי אני יודע שזה לא המצב וזה כנראה לא יהיה המצב. בואי פשוט נהיה חברים טובים." הוא אמר לה.
"בסדר," היא אמרה וחיבקה אותו.
*
נייל הלך לבית של ליאם. כאשר הוא הגיע הוא דפק בדלת ביתו של ליאם וליאם פתח לו. "נייל?" הוא שאל מהופעתו הבלתי צפויה של נייל בביתו.
"היי ליאם." אמר נייל בוכה.
"מה אתה עושה פה?" שאל ליאם.
"מודיע לך שאתה יכול לחגוג. הצלחת. אומנם סכסכתי בין שרלוט, לואי והארי אבל גיליתי לה את האמת." אמר לו נייל ומחה את דמעותיו. "אני חוזר היום לאירלנד." אמר ליאם.
"בהצלחה שם." אמר ליאם.
"באתי גם כדי להתנצל. אני יודע שהייתי רשע אליכם, סליחה." אמר נייל.
"אני לא כועס. אבל אתה צריך להתנצל בפני זאיין." אמר ליאם.
"אני יודע ואני מתכנן לעשות את זה. רק עברתי פה גם כדי להתנצל." אמר נייל ואז הוסיף "ביי ליאם, לתמיד." פתאום קרה משהו מפתיע. ליאם ניגש אל נייל ופשוט נישק אותו. נייל התנתק מליאם מופתע. "מצטער," אמר ליאם. "רציתי לעשות את זה לפני שאתה חוזר לאירלנד. אני אוהב אותך." הוא אמר ובא לסגור את דלת ביתו אך נייל עצר אותה עם רגלו. "ביי ליאם." הוא אמר ומיד הוסיף "הנשיקה הרגישה טוב. היא הרגישה יותר נכון מכל נשיקה שאי פעם התנשקתי עם בנות." ליאם חייך. הוא תמיד היה מאוהב בנייל, אוקיי לא תמיד אבל מאז שהוא הכיר אותו.
"אני שמח שזה הרגיש לך נכון." אמר ליאם ונייל נישק אוץו שוב. ליאם לא התנתק מהנשיקה לעומת הנשיקה הקודמת שבא נייל התנתק במהירות. הוא זרם עם הנשיקה והם התנשקו במשך כמה דקות שלמות. אחרי שהם התנתקו הם התנשפו בכבדות זקוקים לאוויר. "טוב אני הולך לזאיין. ביי." אמר נייל ולפני שליאם אמר משהו הוא הלך משם.
*
זאיין פתח את דלת ביתו למשמע דפיקות חזקות בדלת. הוא ראה את נייל וסגר את הדלת. נייל דפק שוב יותר חזק ממקודם וזאיין שוב פתח. "מה אתה רוצה?" שאל זאיין בעצבנות את נייל.
"להתנצל על הכל." אמר נייל.
"בשביל שאני אסלח לך אתה צריך לספר לשרלוט את האמת." אמר זאיין.
"כבר עשיתי את זה." אמר נייל.
"באמת?" שאל זאיין מופתע. הוא לא האמין שנייל יעשה את זה.
"כן," אמר נייל.
"אז אני סולח." אמר זאיין.
"אני חוזר היום לאירלנד." אמר נייל.
"מה?!" שאל זאיין מופתע.
"כן," אמר נייל.
"בגלל זה סיםרת לה את האמת?" שאל זאיין.
"כן, התחרטתי על הכל אבל פחדתי לספר לה כדי שהיא לא תיפרד ממני. אבל היום ידעתי שאם אני לא אספר לה היום אני לא אספר לה לעולם." אמר נייל והלך משם לבית של הארי.
*
שרלוט כבר הלכה מביתו שלה הארי והוא ישב על הספה בביתו וקרא ספר. הארי הפסיק לקרוא, קם ממקומו פתח את דלת ביתו כאשר שמע דפיקות חלושות וחשף לפניו את נייל. "שלום," אמר נייל.
"מה אתה עושה פה נייל?" הארי שאל בעצבנות.
"באתי להתנצל בפנייך על כך שסכסכתי בינך ובין שרלוט." הוא אמר לו.
"אתה באת לפה בשביל דבר נוסף?" שאל הארי.
"כן," אמר נייל ונשם נשימה עמוקה. "באתי לפה גם כדי לספר לך שאני עוזב לאירלנד." אמר נייל.
"תהינה באירלנד." אמר הארי וטרק את דלת ביתו. הוא יודע שהוא התנהג באופן דיי מגעיל אל נייל אבל לא אכפת לו, הוא שונא את נייל.
*
נייל נשאר כמה שניות נוספות עומד ומביט בדלת ביתו של הארי כאילו מחכה שהיא תיפתח שוב. אחרי כמה שניות הוא נאנח והלך לביתו. כל הדרך הוא חשב על מה שגרם ומתוך העצב הרב שלו נבנתה שמחה. שמחה על כך שהנצל בפני כמעט כולם. הוא שמח לכמה דקות ואז נזכר שהוא אינו התנצל בפניי לואי. הוא לא התנצל בפניי לואי כי הוא היה יכול לראות את שרלוט בביתו של לואי, אחרי הכל היא אחותו. זה לא מגיע ללואי שנייל לא יתנצל בפניו אבל זה כנראה יהיה כך לנצח ונייל לעולם לא ינצל בפניו. נייל מצטער מעומק נשמתו אבל הוא פוחד לראות שוב את שרלוט. הוא הוציא את הטלפון והתקשר לליאם. אחרי כמה צלצולים ליאם ענה. "שלום ליאם, יש לי בקשה." אמר נייל מהר ללא הקדמות מיותרות.
"מה הבקשה?" שאל ליאם מהצד השני של הטלפון.
"אתה יכול בבקשה למסור ללואי שאני מתנצל על הכל? אני פשוט לא רוצה ללכת לבית שלו ואולי לראות את שרלוט. זה קשה לי מידי." ביקש נייל.
"בסדר," אמר ליאם והוא תיאר לעצמו שנייל מחייך לעצמו.
"ביי ליאם, הגעתי לבית שלי ואני צריך לארוז." אמר נייל.
"ביי נייל," אמר ליאם ונייל ניתק. "אני אתגעגע," אמר ליאם לאחר שנייל ניתק.
*
נייל היה בחדרו והתחיל לזרוק דברים למזוודות שלו. הם עוזבים בזמן מתאים. מתי שהוא התוודה והרס את הקשר שלו ושל שרלוט. אבל גם קרה מההתוודות הזו משהו טוב, הנשיקה עם ליאם. נייל לא מבין למה הוא כל-כך חושב על הנשיקה ההוא. הוא התנשק פעמים רבות עם נשים ומעולם לא הרגיש כך, גם לא עם שרלוט. הוא מעולם לא חשב ככה על בנים אז מדוע עכשיו?! הגורל כל כך רוצה להתאכזר אליו?! רוצה לתת לו למצוא אהבה אמיתית ולהרוס אותה באותה היום?! למה הגורל כל כך אכזר?! למה?!
*
ליאם רץ לבית של נייל מקווה להגיע לפני שנייל יחזור לאירלנד. כאשר הוא הגיע לביתו הוא דפק כמו משוגע על דלת ביתו. אמו של נייל פתחה את הדלת למשמע הדפיקות. "שלום גברת הורן, נייל בבית? אני חייב לדבר איתו!" אמר ליאם מהר.
"כן הוא בבית. ראני משערת שהוא בחדרו. אתה מוזמן ללכת לבדוק." השיבה לו אמו של נייל.
"תודה," הוא אמר ורץ לחדרו של נייל.
*
נייל בדיוק ניגן בגיטרה שלו כששליאם התפרץ לחדרו. "ליאם?! מה אתה עושה כאן?!" הוא שאל מופתע. ליאם לא ענה לו, הוא רק נישק אותו. נייל עצר את הנשיקה עד שהם היו זקוקים לאוויר.
"א…אני מצ…מצ…מצטער." גמגם ליאם במבוכה.
"על מה?" שאל נייל. "ליאם, זה היה מדהים!"
"רציתי להגיד לך לפני שאתה הולך שאני אוהב אותך." אמר ליאם בביישנות.
"אני חושב שגם אני אותך." אמר נייל.
"חושב?" שאל ליאם.
"בחיים לא הרגשתי אהבת אמת. אני חושב שמה שאני צרגיש עכשיו זה אהבת אמת." אמר נייל.
"חבל שלא נוכל להיות ביחד, הרי אתה חוזר לאירלנד." אמר ליאם.
"נוכל להיות ביחד. לגרג יש חברה פה אז נבוא לבקר מתי שנוכל ואני אבוא לבקר אותך." אמר נייל.
"זה רעיון דיי טוב, אני חושב." אמר ליאם ונייל נישק אותו.
"אני צריך ללכת." אמר ליאם והלך.
המשך יבוא…


תגובות (3)

תמשיכי

12/08/2014 10:02

תמשיכיייייי

14/08/2014 11:43

המשכתי

03/09/2014 17:42
18 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך