זה סיפור מפורסמים! יאי יש כאן את הארי! *~*

"קרח! קרח!" היא שמעה את צלצול הפעמון הרם מבחוץ. אמא בדיוק יצאה כדי לקנות קרח למקרר.החלון היה פתוח והיא עקבה אחרי אמא בעיניה כדי שגם היא תוכל לעשות את זה יום אחד.רוח הצליפה בגופה כה חזק שהייתה חייבת לסגור את עיניה ולא ראתה מה אמא עושה, טוב עוד כמה ימים הקרח ימס. היא יצאה מביתה כמחפשת אחרי טבע ירוק חי ונושם. אחרי דקות ספורות שבהם התקדמה מעיירתה לכיוון היער,שמעה את ציוץ הציפורים,בכול צעד הוא נשמע רם יותר ויותר עד שראתה את כול הציפורים עומדות בשורה ומקשיבות בריכוז למנצחת הציפורים,המנצחת לפחות ליעל היא נראה כמו מנצחת היא הייתה בעצם תוכי ענק בצבעי הקשת ויותר! יעל חלמה על תוכים כאלה בחלמותיה הפרועים ביותר אך בחיים לא ראתה,אחד,באמיתי. עד עכשיו.היא התסובבה אליה וראתה,את כנפייה המדהימות נפרשות מעליה והיא כמפחדת לגעת בהם בוהה בהן.הן היו ירוקות זרחניות עים נקודות אדומות-בורדו כמו לנמר, ראשה היה צבוע בצורה מושלמת בצבע ורוד.אבל לא ורוד בוהק ,ורוד בהיר,עדין ומושלם. הציפור עשתה כמה סיבובים באוויר סביב יעל והרבה נוצות נפלו סביבה. 'הלוואי ויכלתי להישאר כאן לתמיד' חשבה יעל. פתאום הציפור נחתה על כתפה ותקעה את ציפורניה החדות ביעל חסרת האונים. כתפה של יעל כאבה,אך לא כמו שהיא הייתה צריכה לכאוב.ציפורניה צרבו בורידייה והיא סילקה את הציפור המסתורית מכתיפה. היא שיפשפה את כתפה לא משום שכאבה משום שדמה זרם עליה,וזה הציק לה. כתפה לא שרפה כמצופה והיא הופתעה. הציפורים המשיכו לצייץ בתזמורת מדהימה כנראה את שיר הציפורים והיא המשיכה לעבר החלק החשוך של היער. 'אם כאן רק קצת כאב לי אז אני יסתדר גם שם' חשבה בליבה. אחרי שעברה את החלק הבהיר והגיעה לחלק החשוך והמנוכר עצים שרטו אותה מכול עבר כאילו חיכו להתענג על דמה,דמה שזרם בלי לכת באדום נוצץ ויפה.היא אהבה את צבע דמה.היא ציירה את רוב הדברים בצבע הזה. לווא דווקא דם. הייתה לה מחברת עם סקיצות,ותמיד היא הוסיפה משהו אדום כדי להדגיש אותו, להוסיף קצת צבע. זה דווקא ברור שצבעה האהוב הוא אדום לא? טוב הוא כן. כשהגיע לקרחת יער הבחינה בבית נטוש במרכזה וסקרנותה בערה בתוכה, היא הייתה חייבת להיכנס. הבית הנטוש שנראה כמו בסרטים,שאפילו דלת העץ השרוטה חרקה בו ,מבחוץ נראה עים גגון אדום שחור-למחצה וקירות ירוקים גם הם שחורים למחצה. מבפנים זה היה חדר רגיל אפילו נורמלי עים קירות צבועים בלבן ומרצפות חמודות עם פרחים אדומים.אדום. היא הרגישה חמימות על עורה הלבן,זוהי הייתה הלהבה שבצדה הימיני. היא התקרבה אליה,אט אט, פתאום הלהבות נצבעו בצבע ירוק אזמרגד וסיריוס בלאק יצא מיתוכן,הוא תפס בידה הקרובה למדורה,הימנית יעל השתדלה להאבק בו ואז הוא הסביר לה חרישית "הארי פוטר צריך אותך" והסתכל עליה לשניה בודדה במבט מלא חמלה כאילו הדבר שיעשו לה כה נורא ואז הבעתו האדישה חזרה לפניו המפחידות ושניהים נעלמו בלהבות האזמרגד המרשימות.