חזרה על העבר או ההפך? פרק 4 תרדו ליש לי להוסיף בבקשה תקראו ותגיבו!!!

פרק 4
~מנקודת מבט של טוניה~
הלכנו למקום שבו אנחנו צריכים להיות לפני הטיסה כי מי שם טסים פגשנו את כל החברה חשבתי איזה נחמד שלואי והארי נתנו לנו משהו חשוב להם שיעזור לנו!!!!
איזה חמוד לואי הלוואי והיה לי סיכוי אם לואי בעבר ״טוב מה מסכמים נישאר בעבר או נהיה שם רק חודש?״ אמר רום בבטיחות כזו משהו שאי אפשר להגדיר פשוט יש לו עוצמה בקול והוא חתיך לא נראה לי שצריך יוצר מזה אבל לואי הוא חתיך ומתוק ו… טוניה תפסיקי אם השטויות שלך הבן אדם בגיל של סבא שלך!!! ״להישאר!״ כולם אמרו חוץ מרועי ״רועי למה את לא רוצה?״ רום שאל ״אני רוצה להישאר עם תומר!!!״ ״אבל אמרת שאתה לא מרגיש אליו כלום!״ אמר רום פתאום תומר ניכנס עם דמעות בעיניו ״אתה באמת לא אוהב אותי?״ שקולו חנוק על סף הבכי…
-מנקודת מבט של תומר-
היום לי ולרועי יש חצי שנה ביחד!!!
הכנתי לו חידון כזה אם חוף יש מסודר מושקע הכל זאת אני מיליונר קניתי לו מתנה את הפסנתר הכי טוב בעולם ויחיד מסוגו שרשום עליו יותר נכון חרוט עליו בגדול ״רועי״ הפסנתר הוא לבן כנף כזה אם קישוטי זהב אמיתי ובכסוף אלו הצבעים הכי יקרים בעולם שהביאו מעט מאוד מהעבר!!! והבאתי לו בגדים תכלת כמו שהוא אוהב!!!!
באתי עליו למקום של השיגור באתי להיכנס ושמעתי את רועי אומר ״אני רוצה להישאר אם תומר!״ הייתי שמח אבל החיוך ירד לי מהר ששמעתי מה רום אמר ״אבל אמרת שאתה מרגיש אליו כלום!״ נכנסתי לחדר אם דמעות בעיניים ושאלתי אותו בקול חנוק מדמעות ״אתה באמת לא אוהב אותי?״ ברחתי משם הכי מהר שיכולתי שמעתי את צעקותיו של רועי ברחתי למקום של הדייט לא יודע למה רועי תפס אותי סובב אותי עליו והוא נישק אותי נשיקה אגרסיבית מלאת תשוקה הייתה לי צמרמורת בכל הגוף עטפתי את גופו הדק לאומת שלי בכל זאת פוטבול תפסתי לו בשיער והמשכתי לנשק אותו לפני רגע הייתי כועס עליו איך הוא יכול לעשות את זה הוא מכשף אותי אחרי 5 דקות היתרחקנו כדי לנשום אוויר זה היה כזה מייסר לעזוב את שפתיו החמימות שאני כל כך אוהב היסתכלתי לו בעיניים וראיתי את כל אהבה עליי אני טסתי לח״ול חודש אני כל מתגעגע אליו ״בואו אני רוצה להראות לך משהו…״ ״מה?״ הוא שאל עם חיוך על פניו ״משהו אבל אפשר עוד נשיקה?״ שאלתי הוא תפס את ידי ורץ איי למקום שהוא עם ביקתה נכנסו לתוך הביקתה היה שם מיטה שידה הכל היה מבריק ומסודר ״מה זה המקום הזה?״ שאלתי ממש סקרן ״זה החדר שלי ושלך!!״ זוהר אמר בחיוך ״מזאת אומרת? אנחנו הולכים לגור ביחד?״ שאלתי עם חצי חיוך על הפנים ״כן!״ הוא היסתכל עליי ולא הבין למה אני לא שמח ״מה קרה זה לא טוב?״ הוא שאל בדאגה ״לא ההורים שלי לא מאשים לי להיפגש איתך!״ אמרתי בטון הכי מחוספס שאני יכולה לעשות ״למה?״ הוא שאל מגמגם ״בגלל שאני בן של עשירים ואתה לא״ אמרתי בלעג הוא צחק מבעד לדמעות וחייך עצוב ״די אל תבכה…״ אמרתי לו שלי הדמעות מציפות בעיניים מתאפק לא לבכות בשביל להיראות חזק רועי לקח אותי לחיבוק גדול והיתייפח על כתפי אני גם בכיתי על כתפו אני לא יודע כמה זמן היתחבקנו ובכינו אבל היה בן אדם שכן יודע כי פתאום שמענו נהימה (ככה רושמים את זה נכון זה שעושים אחמ אחמ) היסתכלנו אחורנית באותו זמן וראינו את אבא שלי טומי ״תומר אתה בא?״ הוא שאל אותי בקול עצבני ״שנייה אבא יש לי משהו לספר לך״ ״מה?״ ״שאני עובר לגור עם רועי״….