כי אהבה תנצח את כל הקשיים (וואנשוט על הארי)

היי קוראים לי אמילי ,אני נמוכה ובלונדינית (איזה שילוב ~_~) , לא זאתי שתמצאו אותה מוקפת אנשים בהפסקה, ולא זאתי שהולכת כל היום עם שמלות.
אני מאלה שבהפסקה מוציאים להם את הפינה שמים שרים ונבלעים לעולם משלהם ככה כל יום היה…עד שפגשתי אותו.

קמתי לעוד יום משעמם ולא חשוב בחיי , נכנסתי לכיתה שוב פעם חושב למה אני פה ולמה אני לא עפה מהכיתה המשעממת הזאת.
בשונה מכל יום היום נכנס תלמיד חדש לכיתה תלתלים חומים משורטטים היטב עם תויי פניו, עינים ירוקות שטובעים בתוכם, והגומות שנמסים מהם מתי שהוא מחייך את החיוך הכובש שלו.
ולא להתחיל לדבר כמה כל זה נראה טוב ביחד עם כובע הגרב שהוא לבש…פשוט מצאתי את עצמי בוהה בו .
הוא התקדם והתיישב לידי הייתי מופתעת בדרך כלל לא באים לשבת לידי או בכלל מתייחסים אלי.
״היי״ הוא אמר בקול צרוד שאני אישית אוהבת ״ה..היי״ עניתי בגימגום עדיין לא עיכלתי שהוא מדבר איתי.
נגמר יום הלימודים והתחלתי להתקדם לבית אבא שלי לא היה ואמא גם, ידעתי איפה בדיוק נמצא כל אחד ומה הוא עושה בשעה זאת.
הייתי קצת בגיטרה ואח״כ המשכתי לקרוא את הספר שהפסקתי , הסתכלתי על השעון והיה 7 וחצי ופתאום נשמעה דפיקה בדלת פתחתי וראיתי את הילד מהיום בכיתה .
״היי …הארי נכון? ״ שאלתי בהיסוס , הוא צחק ״כן זהו שמי זה..פשוט שאנחנו השכנים החדשים שלכם ואמא שלי הזמינה אתכם לארוחת ערב״ .
קפאתי לא ידעתי איך להגיד לו שהוריי לא בבית רוב הימים , ״אהה…זה..ש..״ ״הכל בסדר?״ הוא שאל בדאגה ,לא עניתי הסתכלתי על הרצפה וכל הזכרונות,מחשבות עלו צפו וגרמו לדמעות לרדת , לגרום לכל החומות להתנפץ לכל המחסומים לרדת.
בכיתי כל כך הרבה והתיישבתי על הריצפה ומביאה במין חיבוק את הרגליים אל גופי.
הארי בא חיבק אותי הרגיע אותי, ״מה קרה?״ שאל בדאגה שלא שמעתי הרבה זמן אחרי שתיקה עניתי לו ״זה.. פשוט שההורים שלי לא בבית רוב הזמן כי…אמא שלי מכורה לסמים ואבא שלי כל פעם יוצא ומנסה לדאוג לחסות את החובות שהיא עושה , בנוסף לזה שאבא שלי נהפך למשוגע ומאיים אלי ואל אימי״ הוצאתי הכל בנשימה אחת שאני בוכה והארי מחבק אותי ״אל תתדאגי אני פה איתך ואף אחד לא יפגע בך אני…אני מבטיח לך״ .
הארי לא הסכים לי לישון בבית לבד והכריח אותי לישון אצלו , אחרי שעליתי למיטה ואמרתי תודה בפעם המיליון על הכל הוא בא לסגור את הדלת ישר נזכרתי איך אבי היה מרביץ
לי וסוגר את הדלת בחוזקה אחריו וצעקתי הארי ישר פתח את הדלת רץ וחיבק אותי בחיבוק אוהב שלא הכרתי אבל אהבתי את ההרגשה .

ככה עברנו אני והארי הרבה חודשים ביחד אני הסכמתי ללכת (בהצעת הארי) לפסיכולוג שמאוד עזר לי להתמודד עם הקשיים.
אהה…וגם אני והארי ביחד , לא ברור איך אבל זה פשוט קרה…
היום אני והארי אחרי שנה ביחד אחרי שעברנו את כל הקשיים הולכים לטיול שהוא אירגן בשביל שנהיה רחוקים מכולם .
ארזנו עלינו למטוס והמראנו ללונדון.
בלילה שהינו בטיול רגלי נכנסנו לגלגל ענק לפתע הארי אמר:
אמילי אני יודע שזה ישמע מוזר אבל בשנה אחת שאני איתך את גרמת לי להבין דברים שלא הבנתי, לחוות רגשות שלא הרגשתי, הרגשתי שלם איתך.
התגברנו ביחד על כל הקשיים אחרי כל הדברים האלה יש רק משהו אחד שאני רוצה לשאול אותך… האם תנשאי לי?״
קפצתי אליו בחיבוק וצעקתי כןןןןןןןן!!!!!

אחרי 10 שנים אנחנו חיים באושר ועושר בניו-יורק עם ילד נייתן-6 ועוד אחד בדרך…

זה הסיפור שלי ושל הארי שמתמודדים עם כל הקשיים ובסוף מתגברים כי אהבה תנצח את כל המכשולים….