למה אתה לא לצידי?!?! פרק 56!!!

"עד אז אשלי תרגיעי ואל תלחצי זה יהיה בסדר,"טס אמרה לי וחיבקה אותי,
אחרי כמה דקות של מתח טס חזרה עם הערכה,
היא נתנה לי אותה נכנסתי לשירותים לאחר כמה שניות קיבלתי תשובה ברורה יצאתי לבנות הם הביטו בי מתוחות,
"לא אני לא בהריון,"אמרתי אליהם והרמתי את
הערכה לעברם,
כולם נשפו אנחת רווחה,
טס הביטה בי וחטפה מידי את הבדיקה כולנו הסתכלנו עליה,
"אשלי את כן בהיריון הבדיקה מראה שאת כן,"טס אמרה ואני נכנסתי ללחץ "את בטוחה?!?!" צעקתי מעט עליה,והתחלתי לבכות,
"כן אשלי אבל תרגעי מה קרה?? מימלא רציתם לגדל את טינה אז עכשיו תגדלו אחת משלכם מה הלחץ??"מיילי אמרה וחיבקה אותי,
"אני פשוט..לא יודעת זה מוזר לי..אני לא יודעת הארי איך הוא יגיב,"אמרתי ופרצתי בבכי שוב,
"תרגעי אשלי הארי אוהב אותך ואין לך ממה להלחץ הארי ישמח אני בטוחה,"טס ליטפה את פניי ואני הנהנתי בחיוך מעט,
"טוב הארי יגיע ואני אספר לו רק בינתיים אל תספרו לאף אחד גם לא לנייל,או לזאיין או ללואי ובמיוחד לא ליאם,"אמרתי להם והם הנהנו אליי וחיבקו אותי,
הבנות ישבו איתי עד שהבנים הגיעו נפרדתי מהבנות והארי נכנס אל החדר הוא היה מותש הוא נשק לי ונכנס ללישון הוא לא היה מוכן לשמוע לי הוא היה עייף והחלטתי לדחות את הבשורה למחר,
נרדמתי כשהמון מחשבות על ההיריון מתרוצצות לי בראש, בבוקר כשהתעוררתי הייתי מחובקת בזרועתיו של הארי "בוקר טוב לאב,"הארי אמר ונשק לשפתיי,
"בוקר טוב,"אמרתי אליו בחיוך ונזכרתי בחדשות המסעירות והחלטתי לספר לו על כך,
"הארי,אני צריכה לספר לך משהו," אמרתי אליו,
"כןן בייב מה??"הארי הביט בי וליטף את שיערי מחכה שאספר לו,
"אני..בהיריון,"אמרתי בחשש והבטתי בפניו הארי שתק מנסה לעכל את הבשורה ואז חיוך נראה על פניו והוא נשק לשפתיי,
"זה נפלא אשלי," הארי אמר והרים אותי באויור עם חיוך על פניו,
"רגע יש לנו בעיה אחרת,"הארי אמר אחרי שהוריד אותי מהתלהבות,
"איזה בעיה?!" שאלתי,
"ליאם מה נגיד לו?!"הארי אמר והביט בי,
"תאמין לי שאני יותר בלחץ ממך ליאם יתחרפן מזה?!"אמרתי אל הארי והתיישבתי על המיטה,
"אולי פשוט נסתובב עם שלט ענק שכתוב עליו,
אני בהיריון מהארי סטיילס,מה את אומרת?!?!"הארי שאל אותי בציניות וחיבק אותי ואני צחקתי מעט,
"הארי זה לא מצחיק,
ליאם יהרוג אותנו,"אמרתי
"אל תדאגי אני אספר לו והוא ישמח,"הארי ניחם אותי ונשק לשפתיי,

כבר עברו יומיים מאז שגילתי על ההיריון שלי כבר חזרנו אל לונדון עוד לא סיפרנו לליאם ואני בכולי בלחץ אפילו לאבי לא סיפרנו,
"בייב תתארגני היום בערב נפגשים כולם והגיע הזמן לספר לאחיך על ההיריון,
שהוא בטעות לא ישמע ממישהו אחר ויכעס,"הארי אמר לי בזמן שהכנתי לשנינו ארוחת בוקר,
"אתה צודק הגיע הזמן,"אמרתי ונכנסתי ללחץ מעט "די מאמי שלי אל תלחצי זה לא בריא לך, ולא לתינוקת היפה שלי,"הארי אמר ונשק לבטני ואז לשפתיי ואני צחקתי,
"אתה מתכוון לתינוק היפה שלנו,"אמרתי בחיוך,
"לא זו תהיה בת,"הארי התעקש "לא זה בן,"התווכחתי איתו,
"לא אני רוצה בת דומה לך יפה ומושלמת,"הארי אמר וחיבק אותי ממותניי,
"לא אני רוצה בן שיהיה דומה לך יפה ומושלם,
עם תלתלים חמודים וגומה כובשת,"אמרתי ונשקתי אותו בעונג,
"בסוף זו תהיה בת את תראי,"הארי אמר והוציא לי לשון ואני צחקתי מהילדותיות שלו,
"בייב איך אני נראית??!" שאלתי את הארי לאחר שסיימתי להתארגן אך לא הייתי בטוחה בשמלה שלבשתי הארי בהה בי ואני חייכתי אליו,
"את מושלמת אשלי,"הארי אמר והתקרב אליי נשק לשפתיי ואחז בידי נכנסנו אל האוטו והארי פתח בנסיעה לכיוון הבית של ליאם וטס שם קבענו כולם להפגש,
עמדנו אני והארי מול דלת ביתם של טס וליאם,
"אשלי,גם אבא שלך יהיה שם אמרתי גם לו להגיע,"הארי אמר אליי ואני אחזתי בידו בחוזקה,
"תרגיעי יהיה בסדר,"הוא אמר ואני נשמתי עמוק,
ודפקנו בדלת טס פתחה לנו עם חיוך על פניה,
היא חיבקה אותי ואני והארי נכנסנו אל הדירה,
הלכתי וחיבקתי את אבי,
ואת אחי ליאם וכל הבנות,
התיישבנו לארוחת ערב,
כשאני יושבת ליד הארי ומצידי השני אבי לידי ומולי ליאם,
לאחר שסיימנו את המנה הראשונה שטס הכינה באהבה ולאחר שהחמאנו לה נורא על האוכל הארי החליט שזה הזמן לספר להם את הבשורה,
"אני ואשלי רוצים להגיד משהו ,"הארי אמר וכולם הביטו בנו הארי הקים אותי מהכיסא ואחז בידי בחוזקה,
הוא הביט בי בחיוך,
"אשלי היא.."הארי בא להגיד אך אני החלטתי שאני צריכה להגיד את זה וקטעתי את הארי,
"אני בהיריון מהארי,"אמרתי והבטתי באבי וליאם הבנים היו מופתעים הבנות ידעו מכל זה אז הם רק חייכו ליאם הביט בנו לפני שאמרתי את זה היה חיוך פרוש על פניו וכשאמרתי חיוכו ירד בשנייה הוא הביט בי בשוק ואבי היה בהלם,
"אשלי,אני..וואו,"אבא ניסה לומר משהו אך נשאר בהלם מהבשורה,
ליאם קם באחת מהכיסא שלו בעצבים וקפץ על הארי ותפס בו מצאוורון חולצתו והדביק אותו לקיר ואני נכנסתי ללחץ,
"איך את מעז חתיכת.."ליאם רצה לקלל את הארי אך אני קטעתי אותו,
"ליאם, עזוב אותו זו אני אשמה עזוב את הארי,"אמרתי אליו והתחלתי לבכות מהלחץ שראיתי את שני האנשים שאני אוהבת רבים ועוד בגללי,
"אשלי מספיק אל תדאגי הכלב הזה ישלם על זה,"ליאם אמר אליי וחזר להצמיד את הארי אל הקיר כשהארי מנסה לנשום ולא רוצה לפגוע בליאם, הארי הביט בי בי לרגע מחייך מעט מנסה לא לגרום לי להלחץ,