לפגוש את אהבת חיי 1d פרק 4

פרק 4:

השעון צלצל בום בום בום נבהלתי, אני לא מבינה למה אחותי אמרה לי לשים את הרעש הזה?!
התעוררתי, התרגשתי ואמרתי "זהו זה.." התלבשתי לקחתי את הכרטיסים כולם חיבקו אותי ונישקו אותי ואבא לקח אותי ואת מישל לשדא התעופה.
נכנסו ברגל ימין שתינו שאנחנו מחזיקות ידיים ואומרות ביחד "ב-ה-צ-ל-ח-ה!" צחקנו ועלינו על המטוס..
"אמא'לה.." אמרה מישל.
"כן אה? את קולטת אנחנו נוסעות" אמרתי,
"זאת פעם ראשונה שאני נוסעת בלי הורים" חייכה אליי מישל.
חייכתי עליה ופתאום נרדמנו, לאחר כמה זמן אני מתעוררת ובדיוק אמרו לכולם שאפשר ללרדת..
הערתי את הישנונית מישל והיא צרחה חחח צחקקתי ואמרתי לה "פדיחות".
התקשרתי לאמא שלי ודיברתי אתה, נו ברור היא ד-ו-א-ג-ת. חחחח
לקחנו את התיקים שלנו החזקנו ידיים ולקחנו מונית, ירדנו במלון מפואר ויפה וכנראה שאמא כבר הזמינה לנו חדר אז לא היינו צריכות להודיע לבנות שבפתיחה (שמחלקות מפתחות וזה…).
נכנסו לחדר והיה ג'קוזי ובריכה משלנו ומיטה ענקית לשתינו ושירותים ענקיים ומטבח.
האמת אני לא יודעת למה שמו מטבח עם יש ארוחות כל הזמן.
שמנו את התיקים שלנו והלכנו לאכול:
"תביאי לי סלט וספגטי" אמרתי למישל ותפסתי לנו מקומות.
פתאום אני מסתכלת ואת מי אני רואה? את הילדה הפקצה הזאת שהייתה ביומולדת שלי, היא פה?
או מי גאד אני לא סובלת אותה.
מישל באה ואכלנו אמרתי לה שגברת סנובה פה ושאנחנו סובלות עכשיו. מישל צחקקה ואכלה.
אמא מתקשרת אליי ואומרת לי "איך בנשף אתם שם?"
"מה זאת אומרת?" אמרתי.
"הנשף מתחיל בעוד שעה צריך להיות בדרך לשם!!!" אמרה אמא.
"תודה ביי!" אמרתי מודאגת.
"מישל בואי מהר נו…" אמרתי.
"תני לסיים" אמרה מישל.
לקחתי את מישל ביידים, משכתי אותה יותר נכון! :)
התארגנו ויצאנו לנשף, פתאום אנחנו מגיעות ורשום שהנשף ידחה לעוד שבוע…
אני התעצבנתי וגררתי אחרי את מישל לחדר.
"אוף!!!" אמרתי.
"נו מה קרה?" אמרה מישל.
"מה קרה? הפקצה המכוערת הזאת פה, הנשף נדחה ורוב הסיכויים שלא נראה את הארי.." אמרתי.
"וגם את זאיין" הוסיפה מישל.
"אל תדאגי אנחנו נראה אותם אני מקווה, ולפקצה את לא צריכה להסתכל שתינו יותר יפות וטובות ממנה.." אמרה.
"טוב נו בואי נחזור לאכול!!" אמרה מישל.
צחקתי ואמרתי לה:"שמנה? את האוכל היית מעדיפה מאשר להיפגש עם זאיין.."
היא צחקה וגם אני והיא חזרה לאכול…