R-o-c-k me again
מקווה שנהנתם! חח סבתא שלי עזרה לי להעתיק חלק ^^
עם יהיו תגובות אני אמשיך היום או מחר..
#תמר

נערת הצללים – פרק 1

R-o-c-k me again 02/12/2013 639 צפיות 2 תגובות
מקווה שנהנתם! חח סבתא שלי עזרה לי להעתיק חלק ^^
עם יהיו תגובות אני אמשיך היום או מחר..
#תמר

– נקודת המבט של נייל-

"אבל למה?" לואי שאל במבט אומלל "כי הגיע הזמן שתתחילו לרקוד"פול ענה לו בקול נחוש. לא הבנתי מה ההיגיון ברעיון הזה, הרי חלק מהקסם בלהקה הזאת הוא העובדה שאנחנו לא יודעים לרקוד. "אני לא מבין אותך פול" זאין אמר, היה לו מבט של חיה פצועה, הוא ממש שונא לרקוד. "אוקיי, אז אני אסביר לכם שוב" פול אמר, היה ברור שהוא לא הולך לוותר. "אז ככה, קודם כלאני רוצה שתבינו שאתם לא תצטרכו לרקוד בהופעות, רק לדעת לעשות את זה" פול אמר ועצר לרגע לראות איך אנחנו מגיבים. "תודה שאמת.." זאין מלמל בציניות. פול הסתכל עליו לרגע, הוא כנראה שמע אך הוא הת עלם והמשיך "אני יודע שאתם לא אוהבים לרקוד, ושאתם ממש לא בקטע של להוסיף רקדנים, אבל אני בטוח שבהמשך אתם מאוד תהנו." פול כנראה לא מבין עד כמה אנחנו לא רוצים את כל הריקודים האלה. "פגשתי המון אנשים וחיפשתי מישהו שיתאים לאופי של הלהקה. לבסוף מצאתי את עשרת המתאימים ביור. אני רוצה שתפגשו אותם ותחליטו לבד." קולו של פול היה רגוע יחסית למה שעובר עלינו כרגע. "אבל למה" זאין שאל, אפשר היה לראות את האש שבעיניו. זה ברור למה הוא כועס, הרי זה ידוע שהוא לא ירקוד גם אם זה יהיה הדבר האחרון שיעשה בחיו. " זאת לא החלטה שלי.." פול אמר ונאנח בו זמנית. הבטתי בשאר חברי הלהקה, כולם נראו כאילו זה יום אבל לאומי. "טוב, מחר תפגשו את כ האפשרויות לכוראוגרפים ואז נראה.." פול סיכם את השיחה וקם, זה היה הרמז שלנו לקום וללכת. " אה.. וזאין אני רוצה לדבר איתך רגע" פול אמר וסימן לזאין בידו להתקרב. מצפה לנו יום ארוך מחר.

-האקדמיה לאומנויות הבמה, אגף הריקוד, יום למחרת-
-נקודת המבט של טארה-

התיישבתי על הכיסא בחדר האיפור של אגף היקוד, נותנת לאנה לסדר את שיערי לצמה אופנתית בצד. "היום זה היום. זאת ההזדמנות שלי" אמרתי בהתרגשות. "האודישן הזה הוא ההיזדמנות שלי" הוספתי. הרגשתי זורחת. "זאת הלהקה הגדולה בעולם, הם יכולים להשפיע על כל העתיד שלך.- לטוב ולרע- אז בלי לחץ." אנה התבדחה, חייכתי. אני לא נלחצת בקלות, הדבר היחיד שהלחיץ אותי היה עיניין השפה. עדיין קצת קשה לי להבין מבטא אמריקאי, והם בריטים שזה הרבה פחות ברור. "את תהיי בסדר" אנה אמרה בקול רך ואימהי וסגרה את הצמה בעזרת גומייה דקה. "את יודעת מה מוזר?" שאלתי אותה, זאת הייתה שאלה רטורית, ברור שידעתי את התשובה. "מה?" היא שאלה "בת דודה שלי מעריצה אותם, ולפי מה שהבנתי הם אנטי-רקדנים"זה באמת לא כל כך הגיוני, כשסיפרתי לבת דודה שלי על זה היא צחקה ואמרה שהיא לא מאמינה לי ורק לאחר שהראיתי לה את הקלטת של האודישן הראשוני עם פול היא האמינה לי. "אולי הכריחו אותם.." אנה אמרה. "כנראה.." אמרתי וקמתי מכיסא האיפור.

"מצאתי!" דיינה צעקה לנו מקצה החדר, ומיד לאחר מכן היא כבר הייתה מולנו עם ערמה ענקית של בגדים בידיה. "לא הגזמת קצת?" אמרתי מגחכת. "זה רק אודישן, את יודעת" הוספתי. ההגזמה הזאת קצת מגוחכת. "לא, את צריכה להיראות הכי טוב שיש" היא אמרה בקול סמכותי, "או קי, אבל לא מגונדר מדי" השבתי לה באותו טון ולקחתי שלוש חולצות ושני זוגות מכנסיים מהערימה שבידיה. הלכתי אל עבר חדר ההלבשה שבפינת החדר. "אנחנו רוצות לראות כל דבר שאת מודדת" צעקה אנה לכיווני כאשר כבר נכנסתי לתא המדידה. "כן, אמא," צעקתי לה בחזרה.

ראשית, מדדתי חולצה בצבע אפור כהה עם הדפס שחור של סוס דוהר, וג'ינס קצר בצבע כחול בהיר. לאחר מכן מדדתי חולצה בצבע שמנת עם כתוביות בשחור ושרוול שמגיע לי למרפק ביחד עם מכנס שחור צמוד. זה היה יפה מאוד והבנות התלהבו. החלטתי להישאר עם החולצה הזאת וללבוש את המכנס הראשון שמדדתי.

"היי בנות" קאלי נכנסה לחדר. "היי קאלי" אמרתי לה בעודי עומדת ממול למראה ובוחנת את עצמי מכל הכיוונים. "את נראית מדהים מיס'" ככה היא קוראת לי. מיס' זה קיצור של מסתורי וקאלי אומרת שאני מסתורית מאוד, אני חייבת להגיד שאני מבינה למה היא חושבת כך. "תודה" אמרתי לה בשפת הסימנים, כן, קאלי היא כבדת שמיעה והיא מדברת בשפת הסימנים ובאנגלית.

"יש לי משהו בשבילך" קאלי אמרה. "מה" שאלתי אותה בסקרנות. לקאלי יש תכונה מיוחדת, היא יודעת לסקרן אנשים. "תראי" היא אמרה והיציאה מתיקה בגודל כף יד בצבע שחור והושיטה לי אותה. "תפתחי" היא הורתה לי. פתחתי את הקופסא הקטנה וראיתי מין קמע בצורת ציפור קטנה מזהב שחוברת לשרשרת. היא נראתה כל כך חיה , כאילו היא עוד רגע תפרוס כנפיים ותעוף. זה היה מראה מהפנט. "מה זה?" שאלתי בהתרגשות. "אמא שלי נתנה לי את זה לפני שהיא מתה" ואז נזכרתי, אמה של קאלי אכן הורישה לה שרשרת. "זה מביא מזל" היא הוסיפה. "וואו, קאלי זה מדהים" אמרתי נפעמת מהעובדה שהיא מוכנה להפקיד אצלי את אחת המזכרות היחידות שיש לה מאמה. היא לקחה את הקופסא ממני בעדינות ולקחה את השרשרת. "תסתובבי" היא פקדה עלי, הסתובבתי. היא ענדה את השרשרת על צווארי בעדינות רבה ולחשה באוזני "בהצלחה מיס'".


תגובות (2)

אני ארביץ לך!!!!! תרחיקי את סבתא! אוקי רק מהחלק שסיפורי האהבה של וואן די נכנסים תרחיקי אותה… היא תחפור לי כל יום ראשון! גרר אני נשבעת שאני לא אתן להתקרב לפוסטרים שלי לעולם!
אה ו… מהמם הסיפור ותמשיכי! אלוהים יודע שאין לך זמן אבל תמשיכי!

02/12/2013 11:11

תמשיכייייייייי!

02/12/2013 11:36
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך