וואו! סוף סוף סיימתי.
יצא ארוך יחסית, ואל תכעסו אם זה כתוב לא משהו כי אני עדיין לא מתרגמת טוב במיוחד,
בייחוד כשאני משכתבת את הכתוב.
תגיבו, בבקשה, אני חדשה כאן באתר ואני רוצה לאגור כמה שיותר קוראים ותגובות כמו כולם כאן,
במיוחד כי בהמשך אני גם מתכננת להעלות סיפורים שאני כתבתי ולא רק על נייל (;

עדיף לא לקרוא מכתבים – פרק 1

27/03/2013 1030 צפיות 8 תגובות
וואו! סוף סוף סיימתי.
יצא ארוך יחסית, ואל תכעסו אם זה כתוב לא משהו כי אני עדיין לא מתרגמת טוב במיוחד,
בייחוד כשאני משכתבת את הכתוב.
תגיבו, בבקשה, אני חדשה כאן באתר ואני רוצה לאגור כמה שיותר קוראים ותגובות כמו כולם כאן,
במיוחד כי בהמשך אני גם מתכננת להעלות סיפורים שאני כתבתי ולא רק על נייל (;

נייל צעד באיטיות במסדרונות הריקים, שותק.
הוא עדיין התקשה להאמין שההנהלה הכריחה אותו לעשות את זה, וגרוע יותר – שהבנים הסכימו לזה.
הוא היה בסדר לגמרי. הם התנהגו כאילו הוא היה פצצה מתקתקת, מוכנה לפיצוץ.
הוא לא היה.

התמונות הממוסגרות על הקיר של חיות שמחות ואנשים שמחים לעגו לנייל. לעגו לו על שהיה עליו להיות לכוד במקום המשוגע הזה במשך שעתיים, כל יום ויום.
זאת הייתה אמורה להיות הפסקה לכל הבנים, אחריי חודשים על גבי חודשים של סיבוב הופעות. נייל היה אמור לבלות עם החברים והמשפחה, אבל לא.
הוא היה חייב ללכת למקום הטיפשי הזה בכל יום.

נייל סקר שטיח בצבע ירוק מחריד שדמה לקיא, אשר רופד על הקיר עד שנעצר לפניי הדלת. זה נראה כל כך נורמלי ששמה של הדוקטור היה כתוב על חלון מטושטש. המילה הזאת הציקה לו; ״דוקטור״. זה גרם לו להרגיש חולה, מה שהוא לא היה; והוסיף על כעסו.
הוא חש כעס כלפיי כל דבר.

נייל הרים אגרוף עצבני ונקש על הדלת פעם אחת. הנקישה הייתה חזקה וחדה, בדיוק כמו שהרגישו רגשותיו. רגשות מרגישים? חשב לעצמו. הוא בטח משתגע.

״אדון הורן. טוב לראותך,״ נייל הרים מבטו ומצא שהדוקטור בוהה בו. הוא כבר שנא אותה.
שיערה החום שבישר 'בקרוב אהפוך לאפור' היה אסוף לזנב סוס מקופח, פניה היו נפולות עקב גילה.
נייל כבר ידע שהם לא הולכים להסתדר.
רואה שהוא לא עונה, הדוקטור צעדה לאחור, מציגה את החדר בידה. ״תיכנס, טוב? זו הפגישה הראשונה שלנו. אני אעשה את זה קצר.״

נייל גלגל את עיניו בבירור, מוודא שהדוקטור הבחינה בכך. אפילו לא היה אכפת לו שהתנהג בצורה ילדותית. זאת הייתה זכותו המלאה להתנהג כך, היות והוא לא שייך למקום הזה אפילו.
הוא צעד פנימה והתמקם על כורסא לבנה וגדולה. ממול לכורסא עמד שולחן, עליו נערמה ערימה של ניירות ומסמכים. נייל כבר דמיין כיצד הוא מעיף את הערימה הגדולה של הדפים, בעוד הדוקטור צופה מזועזעת. הוא חייך.

הדוקטור סגרה את הדלת חרישית והתמקמה על כיסא מול נייל. ״אוקיי, בוא וניגש כבר לעניינינו, כיוון שזה ברור שאתה רוצה לעזוב.״
הוא צחקק קלות ושם לב לחיוך קטן על פני הדוקטור. היא וודאי רוצה לגרום לו לחוש בנוחות. כן, בטח.

״קוראים לי דוקטור סורין, אבל אתה יכול לקרוא לי איך שתרצה; אפילו בשמי הפרטי, אם מתחשק לך.״
היא שילבה את רגליה ונייל הנהן. הוא לא תכנן לקרוא לה בשמה הפרטי.
היא חייכה חיוך רפוי. ״אתה יודע למה אתה כאן, נכון? הנהלת הלהקה והלהקה עצמה סיפרו לי כיצד אתה מרגיש, וזה כלל לא טוב, נייל.״

נייל גלגל את עיניו פעם נוספת. היא התייחסה אליו כאל מטופל נפשי. למה כולם מסרבים להבין שאין שום דבר לא בסדר איתו?
הדוקטור הניחה פיסת נייר על השולחן, ומיקמה עיפרון מעליה. ״עכשיו, יש לי דבר אחד שאני רוצה שתעשה. אני רוצה שתכתוב מכתב למי שמתחשק לך. אחר כך, אתה תשלח את מה שכתבת לכתובת שאני אתן לך.״

נייל פער את פיו. היא הייתה רצינית? הוא לא יישלח מכתבים לאדם אקראי שהוא בכלל לא מכיר. זה הדבר הכי טיפשי שהוא אי פעם שמע. הוא בהה בנייר ובעיפרון. ״אני לא שולח מכתבים לסתם אדם שאני לא מכיר.״

דוקטור סורין חייכה. ״זהו לא אדם, נייל. זוהי כתובת מזוייפת שתפקידה לתת למטופל הרגשה שהוא שולח את המכתבים שלו לאדם אמיתי, כביכול. אף אחד לא ייקרא אותם.״
המילה הזאת העירה את ההיגיון שלו. המילה הזאת גרמה לו להרגיש חולה. אז זה מה שהוא היה? מטופל? הוא היה חולה שזקוק למישהו שיטפל בו? המקום הזה הפך להיות הסיוט הפרטי של נייל.

הדוקטור נאנחה. היא החלה לאבד את הסבלנות שלה. ״פשוט תכתוב, נייל. זה ייגרום לך להרגיש טוב יותר,״ היא גערה.
נייל אחז בעיפרון, לבסוף. הוא הרים את מבטו ומצא את דוקטור סורין צופה בו בעיניים מלאות תקווה.
״אל תצפי בי,״ הוא מלמל בכעס. היא רק הניחה את ידה על כתפו לרגע ואז חזרה למקומה.
עיניו עקבו אחריה עד שהתיישבה, כדי לוודא שלא תחזור להביט בו.
כשכבר הבטיח שהיא כבר לא תסתכל, נייל אחז בעיפרון והחל לכתוב.


תגובות (8)

תמשיכייי

27/03/2013 06:06

תמשיכייייי ואם הארי לא תפוס אפשר להיות איתו?

27/03/2013 06:07

תמשיייכי אממ אפשר את זאיין?

27/03/2013 06:14

חח ההמשך בקרוב, אני כבר עובדת עליו ^^
אני לא יודעת כל כך אם אני אשלב דברים בסיפור הזה… >: סורי, פשוט הכל כבר כתוב… :'/
אבל בקרוב יעלו עוד סיפורים וגם וואן שוטים ואז אני הולכת לשלב D:"

27/03/2013 06:20

תמשיככיי;)
את מוזמנת כם לקרוא את הסיפורים שלי:)

27/03/2013 07:03

כבר יש המשך… ^^"

27/03/2013 07:49

תמשיכי ! <3

27/03/2013 12:10

תמשיכייייייי

29/08/2013 18:23
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך