עיר האורות השקרים והאהבה- פרק 4

נקודת מבט נועה:

התקשיתי להירדם, בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי בוהה המון בתקרה, כאילו הקירות הם הדרך מפלט שלי, מקווה שיעזרו לי.
משום מה אני מרגישה לבד, הבית הזה כל כך גדול, אך עם זאת כולם תמיד עסוקים ואין מי שיקשיב.
ירדתי למטה בצעדים איטיים.
הדלקתי את הטלוויזיה, זפזפתי ערוצים זה אחר זה, נעצרתי באיזה ערוץ של טלנובלות ומיד העברתי, עד כמה קיטשי זה יכול להיות! תמיד יש את אותם סיפורים..
החלטתי להכין ארוחת בוקר למקס, אחרי הכול הוא אבא שלי.
פתחתי ספר מתכונים..
אלפחורס, דובשניות, פחזניות חציל.. מה זה השטויות האלה?! אין מתכון לחביתת ירק או משהו?
לקחתי מחבת, והתחלתי לשפוך ביצים מגעילות לתוך המחבת, טוב נו.. שיסתפק.
אבא קם, האוכל מוכן והכול טוב עד כה.
צלצול טלפון נשמע.
החלקתי את האצבע על המסך
"כן? מי זה.." שאלתי בעודי מגישה צלחות על השולחן.
"לו.. דניאל.." הוא אמר במהירות.
"לודניאל?לא מכירה" אמרתי, וגיחחתי קלות, ישר זיהיתי את הקול, היה ברור של מי הוא.
"כן דניאל אני יודעת שזה אתה" אמרתי.
"או.. כן רציתי לשאול.. בא לך להיפגש מתישהו?" הוא שאל בביישנות.
"אני אוותר, אני עסוקה מדי סליחה.." אמרתי בהתנצלות.
"לא, אני לגמרי מבין, תודה בכל אופן, נפגש בטח כבר בפארק או משהו" הרגשתי את החיוך שלו דרך הטלפון.
ניתקתי את השיחה, נראיתי איום ונורא חייכתי כמו שבחיים לא חייכתי, דניאל הזה.. ילד מיוחד.
נקודת מבט לואי:

לא מאמין שהיא סירבה לי… טוב נו, היא מיוחדת, מה יש לאמר?
"לו.. בוא נישן, הרבה זמן לא ישנו ביחד" אלינור אמרה לי ומשכה אותי..
"לא, לא עכשיו אל.. אני עסוק" אמרתי וחייכתי אליה.
"אתה תמיד עסוק, טוב תבוא כשתסיים" היא אמרה וחיוכה היפה נמחק, ידעתי שאסור לי לאכזב אותה והרמתי אותה ב"שק קמח" היא צרחה ונהנתה, הרבה זמן לא ראיתי אותה כל כך מאושרת..
אלינור, הייתה כל כך יפה.
היא הורידה לי את החולצה, באיטיות. ידעתי מה הכוונה שלה, לא אהבתי את זה.. אני רוצה לכבד אותה, אני לא רוצה שהיא תפגע.
"לא, אלינור, אנחנו לא יכולים" אמרתי וחיבקתי אותה, היא בכתה ותפסה את ראשה בין ברכייה.
בחיים היא לא בכתה ככה, היא באמת רצתה..
"אל, לא היום, אנחנו לא מכונים עדיין" אמרתי וחבקתי אותה בזרועי.
"אני כן.." היא אמרה לי ושוב ניסתה, הפעם נתתי לה קצת יותר אבל הצבתי לה גבול.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה לי ונישקה בחום מטריף, אך לא נשברתי.
"גם אני" אמרתי והתכסיתי.
הלילה רק חיבקתי אותה, אבל עם כמה שזה כואב לי הראש היה במקום אחר לגמרי..