המשךךך יבוואאאא

עניין של זמן ~4~ חלק א'

המשךךך יבוואאאא

~נקודת המבט של ליאור~
שמענו כמה דקות של צרחות שלאט לאט נפסקו עד שלא היו בכלל אני והבנות המשכנו לצחוק ולצחוק מאחורינו שמענו כמה צחקוקים של קולות מוכרים יופי עשינו עוד פדאיחות לייד אנשים לא נורא אנחנו שמות פס על רוב האנשים לא רצינו להסתובב הינו עסוקות בלדבר נועם השמנמנה הזאת חשבה מה היא תאכל אחר כך ששמתי את משקפי השמש ונועם אמרה לי "זה יפה לך אבל זה לא טוב להסתיר את השלמות הזאת שנקראת העיניים שלך!!" חייכתי אלייה אחרי משהו כמו רבע שעה שרר שקט של דקה בינינו ושמענו לחישה מאחור "אולי די כבר?, אני רעב בואו נלך" ונועם קפצה "אני מסכימה עם הלחשוש ששמעתי מאחור, רגע לחשוש?" שלושתינו הסטנו את הראש והם היו שם רגע מה הם עושים שם????? משום מה לא צרחנו נראה לי שהיינו בשוק מידיי כדי לדבר כדיי לזוז ראיתי שהארי מחייך זה ישר עשה לי צמרמורת בגוף
~נקודת המבט של נועם~
אלא אלא הם!!!!
ואווווו אני לא מאמינה מה הם עושים פה? רגע השמועות נכונות? היידים שלי רעדו נייל ישר שם לב לחולצה שלי "חולצה יפה" הוא אמר וחייך מעניין מה הבנות חושבות עכשיו אמלה ואנחנו לא נראות במיטבינו הייתה לי הרגשה שאני רוצה לברוח איך לא מתתי? ראיתי את הבנים!! אני ממש רעבה אבל אני לא יכולה לקום עכשיו מהחלום הטוב הזה רגע זה חלום שמישהוא יצבוט אותי אני והבנות הסתכלנו אחת על השנייה
ליאור שאלה שהיא חצי רועדת "מצטערות יצאנו מפגרות?" היא אמרה ולואי החזיר "למה מפגרות אתן המעריצות הכי מגניבות שפגשנו היום! בואו נלך לאכול" החיוך עלה על שלושתינו ונייל צעק "יששש! אוכל סוף סוף!" אחרי כמה דקות הגענו
~רז~
אני עדיין לא מאמינה אני פוסעת עם הלהקה האהובה עליי והחברות הכי טובות שלי לעבר מסעדה שהסתובבתי ישר בהייתי בליאם הוא הפייב שלי ולראות את עיניו הנוצצות זה כמו חלום! הגענו למסעדה היא הייתה מפוארת במיוחד התיישבנו התפריטים כבר היו על השולחן נועם ונייל כמובן בחרו כמות אוכל שייכולה להספיק ל20 אנשים ליאור הזמינה נייוקי הארי הזמין המבורגר לואי פסטה בולונז זאין כמו הארי ליאם אכל מרק עם מזלג! ואני לא נראה לי שהיא הייתה מספיק בהכרה כדי לאכול מלצר אחד בא ולקח את ההזמנה שלנו לאחר שיחה עם הבנים שמשום מה היו משוגעים כמונו! המלצרית התקרבה עם צלחות ופשוט הפילה אותן היא היייתה בשוק כמובן היא הסתכלה עלינו במבטי שינאה "אולי תורידי את משקפי השמש האלה כבר!" אמרתי לליאור
~ליאור~
רז צעקה עלי להוריד את המשקפיים הורדתי אותם וזה היה נראה כאילו משהו במבט של הארי השתנה האישונים גדלו לפתע


תגובות (3)

אומייגזרררררררר אני מתה על הסיפור הזהההההה
תמשיכייי דחוףף

01/01/2013 13:14

תמשיכייייייייייייי

01/01/2013 13:53

תמשיכי

02/01/2013 04:36
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך