ריקוד חיי עונה 2 פרק 2

תקשיבו לפני הפרק , המשפחה של שרלוט גרה במחוז צ׳יישר איפה שהמשפחה של הארי גרה , היא לא יודעת שהם גרים שם , היא לא זוכרת שום דבר מאז .
ועכשיו תהנו (:

כעבור שלוש ימים –

נקודת מבט של שרלוט :

״בוקר טוב קטנטונת ״ ניגשתי אל בלה הקטנה מעירה אותה בנשיקות .
״בל ״ ניערתי אותה טיפה והיא פקחה את עיניי הירוקות ״בוקר טוב אמא ״ היא נשקה ללחי שלי והתיישבה עליי , עינייה נעצמות לאט לאט ״בל קדימה שלא נאחר לגן ״ ניערתי אותה טיפה לוקחת אותה אל המקלחת .
היא ציחצחתי את שינייה לבד והלבשתי אותה .
״זהו ״ חייכתי אלייה שסיימתי לקשור את הגומייה בשיערה .
עשיתי לה קוקו גבוה ומתוח כמו שאני אוהבת , לבושה במכנס ג׳ינס קצר וחולצה קטנטנה ורודה וגומייה תואמת בלה מוכנה לגן .
הרמתי אותה על ידי מתקדמת אל האוטו .
קשרתי אותה בכיסא והתחלנו לנסוע לעבר הגן .
״הגענו ״ שיחררתי את החגורה שלי והבטתי בה מחייכת .
הרמתי אותה על ידי והתקדמנו אל עבר הגן . זה גן חדש שהחלטתי לנסות בשבילה . זה היום השלישי שלה פה .
״בוקר טוב ״ חייכתי לאנדריה הגננת של בלה ״יום טוב אמא ״ בלה נשקה לי וירדה מידי רצה לשחק עם חברותייה .
חייכתי אל הגננת שוב ויצאתי מהגן מתקדמת אל הרכב שלי .

״בוקר טוב לן ״ חייכתי למזכירה האישית שלי שנכנסתי אל המשרד ״בוקר מצויין שר ״ היא ענתה בחיבה ונכנסתי למשרדי מוכנה לעוד יום עבודה מפרך .
״הלו ?״
״שלום הגעתי לשרלוט סטיוארט ?״
״מדברת ״
״ או היי שרלוט , קוראים לי מייק ״
״כן מייק ״
״היי , אני עובד בהפקת תוכנית את בטוח מכירה אותה , שמעת על האקס פקטור פעם ?״
״כמובן ששמעתי במה אני יכולה לעזור לך ?״
״אנחנו עובדים כרגע על העונה החדשה ואני מחפש מורה לריקוד , נאמר לי שאת מצויינת בתחום ״
״אז מה זה אמור להביע בדיוק ? אתם מחפשים מורה ורוצים אותי ?״
״בדיוק . משכורת טובה ותנאים די טובים וזה גם מה שאת אוהבת לעשות , המליצו לי עלייך כמישהי שמבינה בתחום ״
״אני מוחמאת מאוד תודה , אבל אני חושבת שאני אצטרך לוותר ״
״למה לוותר ? את לא מעדיפה לבוא לפגישה , לראות איך הכל הולך את יודעת ואז תחליטי ? ״
״אני לא יו-״
״תקשיבי אני לא אלחץ , תבואי לפגישה תיראי נסביר לך הכל במפורט ואז אם לא תאהבי אני אעזוב איתך לנפשך אוקי ?״
״אוקי , מתי הפגישה תיערך ?״
״יום חמישי בשבוע הבא בערך בשעה 10 , מתאים לך ? ״
״רק רגע ….
אממ כן מתאים לי ״
״מצוין נתראה אז ״
״להתראות ״

״ריאן אתה פנוי שנייה ?״ שאלתי את אחי התאום בטלפון ״ברור שר תעלי אליי ״ הוא ענה וניתק .
סגרתי את הפלאפון ויצאתי מהחדר שלי נועלת אותו .
״ריאן אתה לא תאמין מה קרה לי עכשיו !!! ״ נכנסתי בסערה אל משרדו של ריאן טורקת מאחורי את הדלת ״מה קרה לך עכשיו ?״ פניו התעקמו באי הבנה ״אתה לא תאמין מי הרגע התקשר אליי ״ התחלתי להתהלך מצד לצד בלחץ משחקת עם הפלאפון בידי .
״את מוכנה לשבת ולדבר כבר ?!״ הוא צעק והתיישבתי מולו ״תקשיב , הרגע קיבלתי שיחה אוקי ? ״ התחלתי לדבר ״אוקי ו.. ? קיבלת שיחה זה המרגש פה ?״ הוא הרים גבה ולעג לי ״מאוד מצחיק נו תהיה רציני !״ התעצבנתי והוא גיכח ״נו אני רציני ״
״קיבלתי שיחה מהפקת התוכנית אקס פקטור , והם רוצים מורה לריקוד . המליצו להם עליי בתחום וקבעתי איתם פגישה לראות הכל ואז אני אחליט ״
הוצאתי הכל בנשימה אחת וחיוך גדול עלה על פניו של ריאן ״נו זה מצויין אחותי , גם לעבוד בתוכנית טלוויזיה אני בטוח שהתנאים טובים , וגם ריקוד מה שאת אוהבת מה הבעיה פה ?!״ הוא עזב את המחשב וחייך אליי ״הבעיה פה שכבר יש לי עבודה פה והשנייה זה ש..שהריקוד מזכיר לי אותו יותר מידי ועוד האקס פקטור איפה שהוא התחיל אתה מבין ?״
שיחקתי עם ידי על השולחן והשפלתי את מבטי .
״תקשיבי ותקשיבי לי טוב , קודם כל העבודה פה תמיד תהיה שמורה לך ״ הוא תפס בידי וגרם לי להביט בו ״ודבר שני , אני לא מבין למה בגלל האידיוט הזה את צריכה לעצור את עצמך מלעשות את מה שאת אוהבת , הוא דביל שלא שווה מבט ואני לא מוכן שתוותרי על הזדמנות כזאת בגלל הזבל ההוא , את הולכת לפגישה הזאת ואני לא נותן לך לוותר על זה ברור !?״ הוא חייך אלי ועשה פרצוף נגעל שדיבר על הארי גורם לי להעלות גיחוך . ״אוקי ״ ציחקקתי ״אני אוהבת אותך רי , לא יכולתי לבקש אח יותר טוב ממך !!״ קמתי וחיבקתי אותו חזק ״גם אני אוהב אותך לוטי ״ הוא נשק לראשי ויצאתי מהחדר שלו מחויכת , אוקי אני הולכת לעשות את זה .

***

״הגיע הזמן לאסוף את בלה מהחוג ״ מלמלתי לאימי נושקת לה ויוצאת מהבית לכיוון החוג של בלה .
״אמא !!״ בלה צעקה ורצה אל תוך ידיי , ציחקקתי והרמתי אותה מנשקת אותה המון נשיקות ״אני אוהבת את החוג הזה !״ היא מחאה כפיים בהתרגשות מחייכת את החיוך המתוק וחושף הגומות שלה .
״בואי נלך למישל ״ הבטתי בעיניים הירוקות שלה מתקדמת אל עבר חברתי .
״נו אז איך בלה הייתה היום ?״ קרצתי מצחקקת למישל שציחקקה ביחד איתי ״מהממת כמו תמיד !!״ מישל נישקה את בלה והביטה בי , באתי לפתוח את פי ושמעתי קול חמוד וקטן שצועק קרוב אליי ״דוד האלי !!!!״ הקול הקטן צעק , סובבתי את פניי פוגשת בילדה קטנה ויפייפה רצה לאנשהו .
הרמתי את מבטי והבחנתי בגבר , מסגרת גבוהה ורחבת כתפיים , שיער מתולתל ויד מקועקעת לבושה בטי שרט שחורה ומכנסיים צמודים . הבחנתי בשעון היד המוכר ונפל לי האסימון .
מבטי קפא , השתתקתי .
נאלמתי דום לא יכולתי לזוז .
מוחי התחיל להריץ הכל מההתחלה ורציתי פשוט לצרוח . מה לעזאזל הוא עושה פה ?! למה עכשיו ?!
נשימותי נעשו קצרות וקטועות ושכחתי איפה אני נמצאת .
הארי .
השנאה העמוקה שהרגשתי אליו צצה לפתע . רציתי ללכת ופשוט להרביץ ולהטיח בו את כל הכעס שאגרתי במשך שלוש שנים .
״שר ״
״שרלוט מה קורה לך ?״
״אמא הכל טוב ?״
קולה של בלה וידה הקטנה שניה על הלחי שלי בעדינות העירו אותי מהטראנס שנכנסתי אליו .
״סליחה סליחה.. מה אמרת מישל… ?״ התחלתי לגמגם ודיבורי היה חלוש .
״אמרתי שהיום אני יוצאת עם שתי ידידים שלי ורציתי שתבואי ״ היא חזרה על דבריה ומוחי מיד עיבד את המידע .
יציאה .
מצויין זה בידיוק מה שאני צריכה .
״כן אני אשמח המון זמן לא יצאתי כבר שכחתי איך זה ״ גיכחתי והיא ציחקקה ״אוקי אז דברי איתי יותר מאוחר ״ היא חייכה אליי ונשקתי לה ללחי ״אוקי בובה נדבר ״ חייכתי לה והתחלתי להתקדם משם .
לצערי הרב הוא והילדה הקטנה עמדו ביציאה ודי חסמו את המעבר .
מוחי התערפל , היתכן שיש לו בת ? הוא בגד בי אולי ? מי זאת הילדה הזאת ? לא היא קראה לו דוד , אני כבר לא יודעת מה לחשוב .
נעצרתי וחשבתי איך אני עוברת מבלי שיבחין בי . ״אמא למה עצרת שראית את דייזי ? ״ בלה הביטה בי בעיניה הגדולות והירוקות ״את מי מתוקה ?״
״את דייזי אמא ״ בלה הצביעה לכיוון הילדה הקטנה שהייתה איתו , עם הארי .
״לא יפה להצביע על אנשים ״ מיד הורדתי את אצבע הקטנה שלה בכדילמנוע מבטים לא רצויים , הרמתי את פניי ונתקלתי במבטו הצורב של הארי . שיט .
על פניו הייתה הבעה חסרת אונים ומבולבלת כאילו הוא מנסה להיזכר במשהו .
על פניי ניכרה הבעת גועל ושנאה כלפי הגבר הזה , שנאה .
החלטתי שגם אם הוא עומד שם אני חייבת להיכנס למכונית ברגע זה .
התחלתי ללכת על עקבי במהירות , שהוא עמד בדלת וחסם את היציאה נדמה לי שבכוונה לא הייתה לי ברירה אלה לדחוף אותו בכתף ״אה סליחה״ הוא דיבר בקול נמוך ״בלה לפה ״ הערתי את תשומת ליבה של בלה שהסתכלה עליו ולא העפתי לכיוונו מבט ממלמלת אידיוט בין שפתיי מכניסה את בלה למכונית נכנסת בעצמי נוסעת הרחק משם .

מה לעזאזל זה היה ?! ישבתי באוטו מחכה בפקק תנועה ארוך .
לא יכול להיות שהוא זיהה אותי , השתנתי .
פעם לא הייתי מסוגלת לראות עקב , הייתי אומרת תודה על נעלי האולסטארס שלי או נייק ושותקת , היום אני הולכת על עקבי ענק .
את שיערי החום גזרתי מדורג והוא ארוך יותר עם פוני חלק לצד שפעם שיערי היה בלגן אחד גדול .
פעם הייתי לבושה בבגדים זרוקים , מכנסי טיטול וטישרטס היום אני לבושה בג׳ינסחו מהודרים וחולצות עבודה מרשימות עם אפילו בלייזרים .
אין סיכוי שהוא קלט מי אני .
אין סיכוי .

נקודת מבט של הארי :

״לואי ?״
״לו ?״
״מה אחי ? ״
״אני…אני…אני ..ראיתי את ..שרלוט ״
גימגמתי לטלפון ושהגעתי לשמה של שרלוט בלעתי בקושי גוש גדול בגרוני .
״אחי אני חושב שזאת עוד אחת מההזיות שלך ״
״לואי אני לא צוחק אני ראיתי אותה !!!!
היא הייתה כלכך יפה ומהודרת . ממש אישה לואי אני רציני אני לא הזיתי לואי !״
״והייתה .. הייתה ..הייתה לה ילדה ביד״ בלעתי בקולניות שוב גוש ענק שהקשה עליי לנשום .
״מה ?!״ לואי נשמע המום לחלוטין , הוא היחיד שסיפרתי לו ששרלוט הייתה בהריון , לשאר אמרתי שהיא החליטה לעזוב אחרי ריב שלנו .
״אתה..אתה..אתה חושב שהי..שהילדה ש..שלי ??״ בקושי דיברתי מגמגם בצורה מגושמת ״ אני עדיין לא מאמין שראית אותה , אתה בטוח ?״ הוא שוב שאל אותי כאילו מנסה להתחמק ממשהו ״אני בטוח לו נו אני בטוח במאתיים אחוזים !״ צעקתי אל הטלפון נוחת על המיטה בתסכול ״אני חמש דקות אצלך נדבר ״ הוא אמר וניתק את הפלאפון . זרקתי את הפלאפון מידי בזמן שהוא נוחת על המיטה ובהיתי בתקרה .
אחרי שלוש שנים של חרטה ראיתי אותה.
הייתה לה ילדה ביד . ילדה קטנה .
נשכבתי על המיטה מניח את ידיי מתחת ראשי ונזכר בפרטים .

פלאשבאק –

״דייז !! ״ הרמתי את דייזי על ידיי מנשק אותה בזמן שהיא פורעת את שיערי .
ציחקקתי וכמובן עם האינסטינקט הגברי שלי מיד התחלתי לבחון את באימהות ששהו בסטודיו , תמיד אמרתי ואני עדיין אומר שבנות לבושות בבגדים מפוארים , חולצות מכופתרות ועקבים זה הדבר הכי סקסי ומושך שקיים .
עיניי נחתו על גוף מוכר , אני מכיר את צורת הגוף הזאת איך אני יכול לשכוח אותה , הגוף שלה .
אותו הישבן המושלם וצורת המותניים שהתאימו בצורה מושלמת לשלי .
לא זאת לא היא אני חייב להוציא את זה מהראש שלי .
הבחנתי בילדה קטנה מביטה בי הילדה שהיו על ידידה של האישה שישבתי שהיא שרלוט .
עינייה היו ירוקות וצלולות והזכירו לי את שלי אפילו שפתייה בצורת הלב התפוחות ושיערה החום והמתולתל .
בלה .

סוף פלאשבאק

בלה .
זה השם שלה בלה .
עיניים ירוקות וטובות , שיער חום ומתולתל . השפתיים .
״היא..היא… היא הבת שלי ?״ התחלתי לגמגם לעצמי ובדיוק הדלת נפתחה .
״לו ״ קמתי מהמיטה נופל על כתפו של חברי הטוב . ״מה קרה האזה ספר לי נו ״ הוא התיישב על המיטה והתיישבתי אחריו .
״הלכתי להביא את דייזי , הבת של ג׳מה מהחוג החדש שלה ״
״הגעתי לשם והעברתי מבט בנשים בחדר אתה יודע וראיתי אותה לואי , אותה צורת גוף ואת הישבן שלה שהוא באמת משהו שלא רואים כל יום והייתי בהלם לו , אני לא זיהיתי אותה בהתחלה״ הוצאתי הכל החוצה ״רגע למה לא זיהית אותה ?״ הוא שאל ״לו אתה מכיר את שרלוט בגדים זרוקים המכנסיים החולצות הנעליים , נו אתה מבין למה אני מתכוון ״ הוא הנהן בראשו כאילו אומר לי להמשיך ״היא עמדה שם כולה מטופחת , חולצה שחורה קצרה עם ג׳ינס המשקפיים שמש והתיק שנח על היד שלה והעקבים הענקיים שלה גמרו לי לפקפק , שרלוט שאני הכרתי לא הייתה הולכת עם עקבים , אבל ברגע שהבטתי בעיניים שלה לו , אני ראיתי אותה , את שרלוט שלי ״
״תקשיב הארי , אני לא יודע זה נשמע לי די אבסורד , אחרי שלוש שנים שהיא נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה פתאום היא צצה לבושה כאשת עסקים עם ילדה ביד ?! אני חושב שאתה מתבלבל ״ נאנחתי , לא ידעתי בריזה דרך עוד להבהיר לו שזאת שרלוט ״והילדה , הילדה הזכירה לי את עצמי שהייתי קטן , שיער חום ומתולתל עיניים ירוקות וגדולות ושפתיים בצורת לב ורודות ולהגיד את האמת אני כבר לא יודע מה לחשוב לעזאזל !״ קמתי מהמיטה ניגש לשק האגרוף בחדרי נותן כמה אגרופים כדי להוציא את הזעם והתסכול שחשתי באותו הרגע ״ פאק אחי , שרלוט ? קשה לי לקבל את זה .. היא שמה לב אלייך ?״ עצרתי את השק עם ידיי מביט בלואי ״הילדה , היא שמה לב היא הצביעה לעברי . אבל שרלוט , ברגע שהבטתי בה פנייה היו מוצפות גועל ושנאה לואי , כאילו אני איזה שטן או משהו ״ נאנחתי משלב את ידי ״אתה חושב שזאת הילדה שלך? ״ הוא המשיך עם השאלות, ״את האמת , אני לא יודע מה לחשוב כבר ״ התקדמתי למיטה נופל עם פניי אל הכרית .
״טוב , אז ראית אותה אין מה לעשות , היא התגברה עלייך וגם אתה עלייה , אל תכניס את עצמך לזה שוב האז תקשיב לי , תשחרר ״
הוא טפח על גבי וקם מהמיטה ״שמע לי , לך תתקלח ותעלה לישון זה ינקה לך את הראש וכל דבר קטן תתקשר אליי !״ הוא חייך אליי , שלחתי חיוך קטן לעברו והוא יצא מהדלת משאיר אותי לבד לשקוע שוב במחשבות הארורות האלו .