שלגיה וחמישת הצידים (1D) פרק -1-

פרק -1-
"בוקר טוב שלגייה קומי יום ראשון ללימודים" שמעתי את קולה של לידי בנאם.
"תודה שהערת אותי לידי בנאם" אמרתי מתמתחת.
"את יכולה לקרוא לי שרה, אני יבוא בשבוע הראשון לראות אך את מסתדרת טוב" שאלה ואני הנהנתי.
הוצאתי חולצה ושורט, נעלי עקב שחורות ואת השיער אספתי לצמה על הצד.
התלבשתי והלכתי לאכול פנקייק. אוקי יום ראשון בתיכון, אימאלה!!!
מעניין מי אימא שלי, אני הגעתי לבית היתומים בגיל 3 אבל עדין אני לא זוכרת כלום.
יצאתי מהדירה שלי לכיוון הבצפר, ראיתי את כל התלמידים הולכים שם וצוחקים ביחד.
עמדתי בשער מסתכלת על כולם. הם עצרו והסתכלו עלי. אוקי זה הולך להיות טוב.
התחלתי ללכת ומרוב שקט שמעו את תקתוקי העקבים שלי על המדרכה.
ניכנסתי לתוך ביתן הבצפר, חלק מהמורים נעצו בי מבטים ואחרים פשוט חיכו והמשיכו.
ניכנסתי למזכירות, לפי השלט בכניסה. אישה זקנה בלונדינית הרימה את מבטה אלי וחייכה.
"את בטח שלגיה" אמרה ואני הנהנתי.
"אני מרי, המזכירה. הינה הטופס עם כל שיעור שלך" היא אמרה ואני חייכתי והנהנתי.
"אמ תודה, מיס מרי" אמרתי והיא צחקקה.
"נימוסית ממש, תקראי לי מרי" אמרה ואני הנהנתי.
"אוקי מתוקה רק עוד דבר אחד, יש השנה חמישה תלמידים חדשים כמוך, ותזהרי הם מפורסמים" מרי אמרה ואני חייכתי בתודה.
יצאתי מהמזכירות והתחלתי ללכת ללוקר שרשום לי בדף.
פתחתי אותו מניחה את התיק בפנים ומסתובבת ללכת לכיתה.
אבל מולי הופיע איזה בן אחד.
"אמ היי" אמרתי. הוא חייך חיוך ישר שיניים.
"היי בייב מה קורה" שאל ואני צחקקתי.
"הכל בסדר ואני לא הבייב שלך אז אל תקרא לי ככה" אמרתי ויצאתי מבין שתי ידיו שעצרו אותי.
הסתובבתי מסביב מחפשת איפה הכיתות.
"היי" שמעתי קול חמוד.
הסתובבתי וראיתי ילדה בגילי בערך, שיער בלונדיני תלתלי ועיניים כחולות גדולות.
"היי" אמרתי בחזרה. היא חייכה עלי.
"אני סטיבי-ריי את חדשה פה נכון" שאלה ואני הנהנתי.
"שלגיה" אמרתי משיטה את ידי ללחוץ אותה.
"איזה שם מגניב" היא אמרה וחיבקה אותי.
"תודה" אמרתי והיא צחקקה.
"איזה שיעור יש לך עכשיו אני יראה לך לאן ללכת" היא אמרה .
"אמ היסטוריה" אמרתי והיא משכה אותי לכיוון מסוים. כשהיא הלכה תלתליה קפצו.
"את איתי ועם החבורה עכשיו" היא אמרה ואני הייתי מבולבלת.
"שוני ארין ודמיאן" היא אמרה , הנהנתי עליה והמשכנו להתקדם לכיתה.
"היי" היא אמרה שניכנסנו לכיתה, והגענו ליד שני שולחנות .
"היי סטיבי-ריי מי החדשה" שאל דמיאן .
"שלגיה, ואתה דמיאן נכון" שאלתי והוא צחקק והנהן.
"יש לך שם מזה מגניב" אמרה מישי אחת מהבנות.
"אני ארין וזאת שוני אנחנו אחיות תאומות" ארין אמרה.
"מגניב" אמרתי וחייכתי עליהן. סטיבי ריי משכה בידי כמו ילדה קטנה.
"דמיאן הוא הומו, אבל לא סיסי כזה. הוא הומו גברי" היא צחקקה ואני הנהנתי.
היה צלצול וסטיבי-ריי התישבה ליד דמיאן ולי לא היה איפה לשבת. אז עמדתי ליד השולחן של המורה.
המורה ניכנסה וראתה אותי עומדת ליד השולחן שלה.
"שלום לך, את בטח התלמידה החדשה" היא שאלה ואני הנהנתי. כולם ישבו במקום והסתכלו עלינו.
"מה שמך" שאלה המורה, חייכתי.
"שלגיה" אמרתי והיו הרבה התלחששויות מאחורי. בדיוק מה שלא רציתי.
"איזה שם מיוחד יש לך, מה שם המשפחה שלך" היא שאלה וקפאתי. אין לי שם משפחה.
"אין לי, אני יתומה" אמרתי והיא הסתכלה עלי מופתעת.
"ממתי את יתומה שאין לך שם משפחה" שאלה ולא הכי הרגשתי בנוחות.
"מגיל שלוש" אמרתי והיא הנהנה. פתאום ניכנסו מאחורי חמישה בנים.
היו הרבה צעקות מכיוון הבנות ודמיאן. הסתובבתי להסתכל עליהם, הם חמישה בחורים יפים מאוד.
"שלום, אתם בטח הלהקה החדשה" אמרה המורה.
"אוקי תעמדו פה בשורה ותגידו את שמותיכם" היא אמרה ואני הנהנתי.
הבנים עמדו וחייכו לכולם, רוב הבנות פשוט בהו בהם והשאר הסתכלו בשנאה.
"אני ליאם פיין, זה הארי סטיילס לואי טומלינסון זאין מאליק ונייל הורן" הסביר הראשון, הוא ניראה הכי מבוגר מבניהם.
כולם הסתכלו עלי ואני רק הסמקתי, אפעם לא הייתי טובה מוכל קהל.
"אני שלגיה" אמרתי בפשטות. כולם הסתכלו עלי ואני רק חייכתי חיוך מבויש.
"אוקי בואו נושיב אתכם, זאין ונייל תשבו מאחורי שוני וארין, לואי וליאם תשבו מאחורי סטיבי-ריי ודמיאן" היא אמרה ואז הסתכלה עלי ועל הארי.
"אתם שניכם תשבו בשורה האחרונה ליד אפרודיטה וקונור" היא אמרה ואני הנהנתי רואה את שתי הבנות מרימות יד ומחייכות.
התישבתי במקומי מסתכלת על המורה.
"שלגיה, איזה שם מיוחד לא" שאל הארי הזה.
"הארי, זה השם של הבן של דיאנה לא" שאלתי בחזרה. הוא פשוט חייך עלי חיוך ענק ופשוט גרם לי להינמס.
"שלגיה זה הכינוי שלך או שזה השם שלך" שאל והמשיך לחייך עלי.
"אימא שלי נתנה לי אותו, היא אהבה מאוד את השם הזה" אמרתי מסתכלת לכיוון המורה.
"אהבה" שאל הארי ואני הנהנתי.
"אני יתומה מגיל 3, פשוט לא יכולים להחזיק ילדים מעל גיל 18 אז שכרו לי דירה ליד הבצפר
ואני באתי רק לשנה האחרונה" אמרתי והוא הנהן חושב לרגע.
"מיס סטיוארט זה היום הראשון את חושבת שיהיו שיעורים" שמעתי את שוני אומרת. אני פשוט צחקקתי.
ידעתי שהיא כזאת אפילו רק מלראות אותה שניה.
"כן אני חושבת שאדון האני יתן לכם" היא אמרה מחייכת וכולם פשוט התחילו לצעוק שזה לא פייר.
"אופ אין לי כוח לשיעורים על היום הראשון " מילמלתי -.-
"זה בסדר אני יעזור לך" אמר הארי וקרץ לי. הסמקתי קצת מצחקקת בשקט.
"תודה גם ככה לא הייתי הכי טובה בבית יתומים" אמרתי והוא פשוט המשיך לחייך.
~הפסקה~
"שלגיה, אני ראיתי אותך ואת הארי" קרצה לי סטיבי ריי .
"מה אה כן סתם הוא יעזור לי בשיעורים" אמרתי והיא רק הרימה את גבותיה.
"הוא יעזור לך בשיעורים" אמרה וקרצה לי שוב.
"נדבר על זה אחר כך שוני ארין ודמיאן מחכים בקפיטריה" אמרה סטיבי ריי ומשכה אותי לקפיטריה.
"היי" אמרתי להם ושוני וארין לא הסתכלו עלי.
"מה עשיתי" שאלתי מתישבת בין דמיאן לסטיבי ריי
"ארין מאוהבת בהארי והוא מתחיל איתך כל הזמן" אמר דמיאן.
"או מי גאד, אני כל כך מצטערת." אמרתי והיא הסתכלה עלי לרגע וחייכה.
"אוקי אבל אני רוצה אותו תתרחקי" ארין אמרה ונתנה לי חיבוק קטן.
"הי שלגיה" שמעתי את הארי , הוא נתן לי נשיקה על הלחי והיתישב ביני לבין דמיאן.
מבטה של ארין התנפח כמו אבונפח אדום. שיט אוקי איך אני יוצאת מיזה?
"אמ הארי תפסיק עם זה, די להתחיל איתי אתה לא הטעם שלי" אמרתי והוא ניראה מופתע.
"אוקי סליחה פרינסס" אמר ואני חייכתי.
"אז ידידים" שאלתי והוא הנהן מסתכל לכיוונה של ארין . היא הסמיקה מסתכלת עליו גם.
אוקי זה היה קל.
"יאלה הארי בוא" שמעתי קול של אחד מהם. הסתובבתי וראיתי את הארבע האחרים.
"אוקי, אבל בנים תכירו זאת שלגיה וחברים שלה" אמר הארי והצביע עלי.
"ארין שוני סטיבי ריי ודמיאן" אמרתי והבנים הנהנו עליהם.
"שלגיה" שאל פתאום אחד מהם.
"מה" שאלתי מסתכלת עליו, ישלו שיער חום בהיר ועינים חומות יפות.
"זה שם מוזר" הוא המשיך. הסתכלתי עליו חושבת מה להגיד.
"אמ תודה" שאלתי לא בטוחה.
"לא כאילו כן זה שם יפה זאת הנסיכת דיסני האהובה עלי" אמר מהר ואני הנהנתי.
"ליאם נכון" ניזכרתי פתאום, הוא ניראה הכי בוגר.
"כן" אמר ואני חיכתי.
"אז אמ אימא שלי גם אהבה אותה זה למה קוראים לי שלגיה" אמרתי והסתובבתי חזרה לשולחן .
"את גם מאוד דומה לה" לחש ליאם ורק אני שמעתי.
תודה" לחשתי וחייכתי לעצמי. הסתובבתי להגיד להם שלום וליאם נעץ בי מבטים.
"אוקי אמרתם שאתם צריכם ללכת לא" שאלתי והם הנהנו והלכו.
"או לה לה מיסיס פיין" אמרה שוני.ואני הסתכלתי עליה מבולבלת.
"אוי אלוהים אדירים את כל כך תמימה" אמרה ארין.
"ליאם הרגע" התחילה שוני, "התחיל וממש הראה שהוא מאוהב בך" המשיכה אותה ארין.
"ואו רואים שאתן תאומות" אמרתי וכולנו צחקנו.