תן לי רק סיבה לחיות – פרק 1 1D

נתתי בשחף מבט אחרון לפני שעלינו למעלה עם זאיין..
היא דיברה עם השותפה שלה, אלה..
אלה בת 20, ובמקור היא מניוקאסל, ניו סאוט' ווילס, אוסטרליה..
היא עברה למגי בדרום מערב ווילס לפני שנתיים, אך בגלל שלא הסתדרה עם הצוות שם, היא עברה למגי נוטינגהם לפני חצי שנה..
היא חולת סרטן השחלות, ואמורה לעבור כריתה של השחלות, אך מפחדת בגלל שהיא רוצה ילדים..
בעקבות ההקרנות והכימותרפיה שעברה, נשר שיערה..
היא גבוהה, והרזתה המון בעקבות הטיפולים..
יש לה עגיל באף, ושתי הליקסים באוזן שמאל, בנוסף לשתי חורים בכל אוזן..
למרות המראה הקשוח שלה, שמשלב המון בגדים טומבויים, היא מאוד נחמדה..
אח שלה היה גם הוא איתנו, לפני חודש הוא נפטר מסרטן הערמונית..
מאז מותו היא מדברת פחות, רואים שזה זיעזע אותה..
אבל היא עדיין ממשיכה לחיות, היא אומרת שבנג'י היה רוצה שהיא תמשיך להילחם, ושהיא נלחמת בשבילו..
לידם ישבו אפריל ומישל, מדברות עם השותפה החדשה שלהן, אבי..
גם הן שותפות של שחף..
אפריל, או בשמה המלא, אפריל אליזבט ג'ונסון..
היא בת 19, מלידס, יורקשייר, אנגליה…
'הילדה הרעה' של מגי..
היא הגיעה למגי לפני שלוש שנים, בעקבות סרטן הקיבה שנגרם לה מהרעלת אלכוהול, שגרמה לה להידבק בחיידק ההליקובקטר פילורי.
יש לה עיניים כחולות עמוקות, כאלה שאפשר להיאבד בתוכם, אך הם כלום בהשוואה למסתוריות של שחף..
היא לא גבוהה מדיי, והיא רזה.
יש לה, אך לא לעוד הרבה זמן, עד שהיא תתחיל טיפולים כימותרפים , שיער בלונדיני מחומצן שבקצוות צבוע בורוד בהיר, חלק, וקצת יותר ארוך מהכתפיים.
יש לה משקפי ראייה, זהות לשל שחף ומישל…
היא שונאת מחליק\פן\בייביליס וכל השטויות האלה של הבנות ממה שיצא לי לדבר איתה..
יש לה קעקועים, מאחורי האוזן לב חלול ובתוכו האות A, ול מפרק כף היד קעקוע של הסימן אינסוף ועליו כתוב faith..
באוזן ימין יש לה שני הליקסים גבוהים ושלושה עגילים בתנוך ובאוזן שמאל עגיל אחד בתנוך..
היא מעשנת, אך לא ממש כבד..
היא נהייתה אופטימית הרבה יותר, שמחה, מצחיקה, צוחקת המון, יכולה לדבר שעות אם לא יפסיקו אותה בעקבות הסרטן, בהתחשב בכך שלפני, היא מספרת שהיא הייתה פסימית..
היא ישנה בלי סוף ובכל מצב אפשרי,ותולעת ספרים-אוהבת לקרוא במקום שקט ומבודד כדי 'להישאב' לתוך הספר ולשכוח מהדאגות, כדי לברוח מהכל היא שומעת מוזיקה או קוראת, היא גולשת גלים ובסקייטבורד, רוקדת בלט קלאסי, התנדבה בגן ילדים ובכלבייה עד שהמחלה אילצה אותה להפסיק, מנגנת בגיטרה ושרה קצת.
היא לא קוראת לסרטן 'מחלה', היא טוענת שזה מכשול בדרך לפסגה.
היא ממש מפחדת מכל הבדיקות שהיא עברה אבל היא לא מראה את זה כי היא מפחדת שיצחקו עלייה כמו שצחקו עליה בבית הספר..
מוזיקה היא החיים שלה לדבריה..
היא מתאפרת כל הזמן אך בצורה עדינה- חוץ מהאודם שלה.. אדום…
אדם- אחיה הבכור. בן 28, הוא נשוי לקייט, בת 26..
אדם, קייט ואפריל הם החברים הכי טובים מעבר לזה שהם משפחה.
אדם מגונן על שתיהן מאוד..
מצבם הכלכלי לא מזהיר אבל גם לא ברצפה, יש להם מה שהם צריכים..
אדם לא אוהב את העובדה שאפריל מעשנת, כמו כולנו..
כולם העירו לה שהיא יכולה לגרום לעצמה עוד גידול סרטני, הפעם בריאה..
יצא לי לדבר איתה כמה פעמים..
באחת מן הפעמים דיברנו על העבר שלנו..
ספרתי לה על כל הבעיות עם הכליות, ועל ההצקות בבית הספר, על שלמדתי איגרוף, והיא סיפרה לי על החיים שלה, לפני המחלה..
אפריל נולדה ב 31.8.93 לאליזבת' וג'ורג' ג'ונסון, אחות קטנה לאדם.
החיים שלה היו דיי טובים, היה לה אח גדול שהגן עלייה והורים אוהבים..
בגיל 5 הייתה צריכה להתחיל להרכיב משקפיים מפני שהייתה קוראת בחושך ומפני שצפתה יותר מדי בטלוויזיה מקרוב מדיי וזה שיבש את ראייתה..
כשהייתה בת 9 ההורים שלה יצאו לחגוג את היום נישואים שלהם וכנראה שהשתכרו ובדרך חזרה הביתה איבדו שליטה על מכוניתם ונהרגו..
יש לה דובי שאמא שלה קנתה לה ליום הולדת 6 ומאז היא שומרת אותו.
היא ואדם נשארו לגור בבייתם ואדם גידל אותה מפני שלא היו להם קרובי משפחה באזור שיכלו לעזור..
היו קוראים לה בבית ספר 'משקפופרית', 'יתומה', 'שמנה' ו 'גמדה' מפני שהרכיבה משקפיים מגיל צעיר ומפני שעד גיל 16 הייתה נמוכה יחסית לשאר הילדים ושמנה, בגיל 16 לקחה את עצמה בידיים והתחילה לעשות ספורט, לרקוד בלט ולאכול נכון עד שהגיעה למשקל המתאים, באותה תקופה גם גילתה על הסרטן..
בזמן התנדבותה בגני ילדים, בסביבות גיל 12, היא פגשה בקייט שעוד הייתה סייעת והן נהיו חברות ממש טובות וככה היא הכירה את אדם והם נהיו זוג מה שגרם לאפריל להיות יותר שמחה.
היא התחילה לעשן בגיל 16 כשהסתובבה עם חבורה של נערים שגדולים ממנה בכמה וכמה שנים, אדם לא היה מרוצה מזה בכלל ולא הרשה לה להסתובב עם אותם ילדים והטיל עליה עוצר ככה שלא יכלה להסתובב איתם אבל עדיין המשיכה לעשן ולשתות, מה שהוביל להרעלת האלכוהול שהיא הגיעה אליה לילה אחד שהיא שתתה קצת יותר מידי.. בעקבות ההרעלה היא סבלה במהלך חודש מחיידק מסוכן\ שבסופו של דבר גרם להיווצרות גידול שפירי בקיבתה..
היא סיימה תיכון לפני קצת יותר משנה והתחילה ללמוד פסיכולוגיה עד שנאלצה להפסיק כי התסמינים החלו להשפיע יותר חזק עליה..
במהלך שנתיים היא עברה טיפולים ביולוגיים, וניתוח הסרת הגידול, שחזר ותקף אותה שוב..
הקעקוע שמאחורי אוזנה מוקדש לאחיה אדם, האות A בתוך הלב..
שמה השני ~אליזבת'~ ניתן לה לאחר מות אמה ואביה..
עם מישל לא יצא לי לדבר, אבל אפריל סיפרה לי עליה..
השם המלא שלה הוא מישל ליליאן דייויס.
היא בת 19, במקור מהעיר טולוז שבצרפת..
היא הגיע לפני שנה ו8 חודשים למגי, אחרי שגולתה אצלה סרקומה בלבלב באמצע שנת לימודיה האחרונה..
אמא שלה נטשה אותה, את אביה ואת 2 אחיה כשהייתה בת 3, ואז המשפחה עברה לקובנטרי, מערב המידלנדס, אנגליה..
אחותה לונה דייויס, ואחיה אוליבר ברנדון דייויס, הם תאומים בני 23, גדולים ממנה ב4 שנים..
מישל הייתה תלמידה מצטיינת בבית ספרה ובתיכון..
אביה הוא מוכר נדל"ן בין המצליחים, ואפשר לומר שתמיד היו להם חיים טובים.
היא מנגנת על פסנתר, דבר שאף אחד לא יודע עליה ולא סיפרה זאת לאף אחד..
הדבר שבו היא מצטיינת הכי הרבה הוא הציור. אפשר לתת לה כל דבר לצייר והיא תצייר אותו בצורה מושלמת לדבריה של אפריל..
למישל עיניים שחורות, והיה לה שיער חום ארוך וחלק לפני הטיפולים שעברה…

חוץ מתשוקתה לנגינה בפסנתר וציור היא אוהבת לסדר..
אפשר להגיד שהיא מין חולת נקיון שכזאת, מה שלא מסתדר עם שחף לדבריה של אפריל.. שחף מאוד מבולגנת..
היא אוהבת גם לבשל, ומשתמשת לרוב במתכונים שאמא שלה השאירה לפני שנטשה אותם.. היא ושחף מבשלות ביחד ולא פעם הם בישלו לכל מחלקת הנוער…
לפני גילוי המחלה היא הייתה בין הילדות המקובלות בשכבה, ולא הייתה מן הסנוביות שחושבות רק על עצמן, אלא הייתה נחמדה אל כולם.
כולם קראו לה ״מלכת הפינוקים והמחמאות״ בגלל הפינוקים הטעימים שהייתה מביאה אל ביה״ס והמחמאות שהייתה נותנת לכל ילדה וילד, שכן עזרו לה להתקבל כך בחברה הבית ספרית..
כשגילו על המחלה, היא מיד עברה לטיפולים במגי, ולא ידעו לאן היא נעלמה בבית ספרה..
בסוף שנת הלימודים של שכבתה, היא חזרה לבית ספרה להיפרד מחבריה, לאחר שהטיפולים גרמו לה להשיר את שיערה..
חבריה נבהלו, אך קיבלו אותה כמו שהיא, רזה, קירחת, אך עדיין יפיפייה..
אבי נראית קטנה יותר ממני, בת 18 לדעתי..
טניה אמרה שהיא ממילאן, איטליה…
יש לה שיער שחור ארוך, בקצוות מחומצן לבלונד, ועיניים חומות..
היא לא גבוהה, והיא לא רזה ולא שמנה, בדיוק במשקל שמתאים לה..
לפי טניה, יש לה סרטן במעי הדק, הנגרם מצליאק…
לפי מה שטניה הסבירה, יש לה ליומיאוסרקומה (גידול ממאיר בשריר..) בגודל של 6 ס"מ, והחל ממחר היא תתחיל לקחת gleevec ו sutent – , ובקרוב יתחילו הכימותרפיות שלה, כי מצבה הוא כבר קשה..
התקדמתי במעלה המדרגות אל החדרים ונכנסתי אל החדר הגדול והצבעוני..
התיישבתי על המיטה, מחייך ממחשבות על שחף..
"אז בואו נכיר אותך קצת זאיין!!" מבטא אירי קפץ משמחה והתיישב על הספה לצד זאיין, הארי על מיטתו ולואי לידי, משחק עם בובת הוודי שלי..
"לואי תוריד את הטלפים שלך מהבובה שלי!!!!" צעקתי עליו והוא קפץ מהבהלה..
כולנו התחלנו לצחוק, כאילו אין מחר..
"אז אני זאיין מאליק, אני בן 20, מבראדפורד, מערב יורקשייר, אנגליה..
יש לי אחות גדולה, ושתי אחיות קטנות..
התחלתי לעשן בגיל 15, ובגיל 18 גיליתי שיש לי סרטן בריאות.. עברתי ניתוח להסרת הגידול השפירי, אבל הגידול חזר בריאה השמאלית, ועכשיו אני פה בשביל לעבור כימותרפיה וטיפול ביולוגי, ואז יסירו לי גם את הגידול הזה, בתקווה שהוא לא יחזור.." שחור השיער בעל עיני הדבש התחיל..
"עד עכשיו הייתי מאושפז במגי אדינבורו, אבל החבר היחיד שלי שם, ג'יימס, החלים לחלוטין מסרטן הכליות שלו אחרי השתלה, אז נשארתי לבד..
החלטתי לעבור לכאן כי אנה, האחראית על מגי אדינבורו, אמרה שאם אני רוצה לעבור, מגי נוטינגהם הוא הפתרון האולטימטיבי בשבילי.." הוא סיים..
"ברוך הבא זאיין.. אני לואי, כמו שהבנת בטח מהצעקות, וזה ליאם.." לואי אמר והצביע עליי..
נופפתי בידיי אליו וחייכתי..
"נייל.." לואי המשיך ונייל חיקה את פעולותיי..
"והארי.." הוא אמר והצביע על הארי שחיקה גם הוא את פעולותי..
"אם זה לא חודר מידי לפרטיות, למה כל אחד מכם פה?" זאיין שאל, מסמיק מעט..
"סרטן כליות.." עניתי..
"סרטן כבד.." הארי ענה..
"ALL" נייל ענה..
"שזה?" זאיין שאל..
"לוקמיה לימפוציטית חריפה.." לואי ענה בשביל נייל..
"ואתה?" זאיין שאל את לואי…
"סרטן במעי הגס.." לואי ענה…
"ארוחת ערב בנים!!!" קולה של מייגן, הטבחית הראשית נשמע..
"רק רגע!!!" הארי צעק בחזרה..
"כדאי לכם להזדרז!!! מישל ושחף בישלו היום!!!" היא צעקה שוב וכולנו קפצנו מהמקומות מתכוננים לצאת..
"מה כל כך מיוחד בזה שמישל ושחף בישלו? ומי אלו מישל ושחף?" זאיין שאל לא מבין..
"מישל ושחף הן חלק מהמטופלים, למישל יש סרטן בלבלב, ולשחף סרטן השד.. הן מבשלות מידי פעם והם הבשלניות הכי טובות חוץ ממייגן ומאורה, אימא שלי.." נייל ענה מחייך..
"ותסמוך על נייל, הוא מבין באוכל.." הארי אמר וקרץ לו, אני ולואי מתגלגלים מצחוק ברקע, נייל מחייך מאוזן לאוזן, וזאיין מבולבל..
"אתה תתרגל למוזרות שלנו.. עכשיו בואו נמהר לפני שיגמר האוכל!!" אמרתי ויצאנו כולנו אל עבר חדר האוכל..