•הסוד• (1D) – פרק 3

״תשמעי,אשלי. אני מצטער לשמוע את זה אבל אני לא יכול לפגוש אותך.״ הוא אמר.

זה שבר את הלב שלי,הוא לא רוצה לפגוש אותי?

״אני מבינה אותך…נראה לי.״ אחרי כל כך הרבה שנים לראות אותי שוב?

״אבל אני יודע מי כן ירצה לפגוש אותך,אמא שלך..היא חיפשה אותך כל השנים האלה.״ הוא אמר בקול עמוק.

לא עניתי,לא ידעתי מה בדיוק לענות.

״היה נעים לדבר איתך…אשלי.״ הוא אמר וניתק.

״נו? איך היה?״ לורה שאלה.

״הוא פשוט דביל! לא אכפת לו ממני. פשוט לא אכפת לו ממני.״ התעצבנתי מעט.

״אל תדברי אליו ככה,אולי קשה לו לקבל את זה שאת פתאום מתקשרת אליו. אולי תתקשרי לאמך?״

״רעיון טוב.״ אמרתי לה.

לקחתי את הטלפון שוב וטילפנתי אליו.

״הלו?״ שמעתי את הקול שלה,הוא היה עדין ונעים לשמיעה.

״הי אני -״ היא קטעה אותי.

״אני מצטערת חמודה,לואי לא כרגע פה ובבקשה אל תתקשרי למספר הזה יותר.״ היא אמרה.

״אני לא מדברת איתך בשביל לואי!״ אמרתי במהירות לפני שידעתי שהיא תנתק.

״עם מי את צריכה לדבר?״ היא שאלה.

״איתך.״

״ובכן,אשמח לדעת עם מי אני מדברת כרגע.״

״היי שלום,קוראים לי אשלי אני נולדתי לך ולטרוי.״ אמרתי לה.

״אשלי? זאת את? חיפשתי אותך כל כך הרבה זמן.״ שמעתי את הקול שלה,היא עמדה לבכות..

״אל תבכי. בבקשה. אני רק רוצה…לפגוש אותך.״

״אני אשמח,מאוד אשמח!״ היא אמרה.

״ובכן -״ היא קטעה אותי שוב.

״את יודעת איפה זה קפה לוונדור?״ היא שאלה.

״יש להם כמה סניפים.״

״ברחוב דניפל בשעה 12:30 מחר. מוסכם?״

״כן,המשך יום טוב גברתי.״ אמרתי ותיקנתי את עצמי ״המשך יום טוב ג׳ואנה.״

״גם לך חומד.״ היא אמרה וניתקה.

״אני מבינה שהלך טוב,הא?״ שאלה לורה.

״אנחנו נפגשות מחר.. אני מוכנה לזה.״ סיפרתי לה.

״צריכה מלווה?״ היא שאלה וקרצה אלי בו-זמנית.

״אם תוכלי להתפנות בשעה 12 אז כן.״ חייכתי אליה.

״מרי. אני חברה שלך ואני תמיד איהיה בשבילך.״ היא אמרה לי.

״תודה לורה. נתראה אז מחר בדירה שלי? 12 אין איחורים או שאני אצא בלעדיך!״

״ביי.״ המילה האחרונה ששמעתי לאחר שיצאתי מהמשרד שלה.

זה היה יום מיוחד שהצלחתי לתקשר עם המשפחה הביולוגית שלי.
סוף סוף.

אבל טרוי..מה איתו? הם לא ביחד? משהו קרה ואני חייבת לדעת