•הסוד• (1D) – פרק 5

נסענו כבר בדרך הבייתה,לפגוש את המשפחה.

״את בסדר,אשלי?״ שאלה אמא.

״כן אני רק בסך הכל מתרגשת.״ חייכתי חיוך קטן.

הנסיעה הייתה שקטה. קצת יותר מידי שקטה.

***

נכנסנו לבית,הוא היה ענק..

״אנחנו בבית!״ צעקה אמא.

לפתע ילדה קטנה וחמודה רצה וחיבקה אותה.

״שלום,אני פליסיטי.״ היא אמרה וחייכה.

״את ממש גדולה.״ היא הוסיפה.

״תודה גם את.״ חייכתי אליה.

״פיזי ודייזי! לוטי! בוא הנה להגיד שלום.״ צעקה אמא.

לפתע הגיעה ילדה יחסית גבוה,היא נראתה בסביבות הגיל 13.

״שלום,אני לוטי..ואת אשלי,נכון?״ היא חייכה.

״כן,נעים להכיר אותך.״ חייכתי אליה חזרה.

ואז הגיעו שתי תאומות חמודות,אני מניחה שהן פיזי ודייזי.

״היי!״ הם צעקו ביחד.

״היי.״ חייכתי אליהן.

״טוב אז אשלי,את תיהיה בינתיים בחדר החדש שלך. קומה שלישית מצד ימין דלת ורודה.״ אמרה אמא.

״תודה רבה.״ אמרתי לה.

עליתי לחדר ונכנסתי.

הוא היה די ענק מהחדר שלי בדירה שלי.

החלפתי תלבושת ונשכבתי על המיטה,עצמתי את עיני.

״אני בבית עם הבנים!״ שמעתי מישהו צועק.

קמתי בבהלה,סידרתי את השיער שלי והלכתי למדרגות כדי לראות מי זה.

ראיתי 5 בנים מתוכם זיהיתי רק את לואי,הוא כנראה זה שצעק.
אחרי כמה דקות,אמא חיבקה אותם וראיתי שהם עולים לפה.

נכנסתי לחדר שלי והתיישבתי על המיטה.
׳הכל בסדר,אש. זה אח שלך.׳ אמרתי לעצמי בלחש.

אני לא צריכה להיראות לחוצה.

לפתע מישהו נקש בדלת שלי, ״אשלי? את פה?״

״כן,מי זה?״ שאלתי.

״זאת לוטי,אני יכולה להיכנס?״ היא שאלה.

״כן!״ הסכמתי.

היא נכנסה והתיישבה ליידי.

״היי.״ אמרתי לה.

״לואי הגיעה עם שאר הבנים.״ היא סיפרה.

״כן,שמתי לב.״

״את מתכוונת להגיד לו שלום?״ היא שאלה.

״ובכן,כן..אבל לא עכשיו,אני בטח מפריעה להם,יותר מאוחר.״ אמרתי לה.

״אוקיי.״ היא אמרה ויצאה.

החלטתי ללכת לאמא,לדבר איתה קצת.
שיחה של אמא ובת.

יצאתי מהחדר ושמתי לב שמישהו הביט בי.