רובסטן ❤
הפרק לדעתי לא יצא כל כך מעניין אבל הייתי חייבת להתקדם איכשהו.

And Let Me Kiss You פרק 3

רובסטן ❤ 26/09/2013 776 צפיות 5 תגובות
הפרק לדעתי לא יצא כל כך מעניין אבל הייתי חייבת להתקדם איכשהו.

עברה כבר חצי שנה מאז שפגשתי את וואן דיירקשן, והיום זה היום האחרון של הלימודים.
צחצחתי שיניים וכמו כל בוקר אמא הכינה ארוחת בוקר.
"מממ… חביתיות" מלמלתי לעצמי.
התיישבתי באי בזמן שאמא הגישה את החביתיות.
"אז מה, היום יום אחרון ללימודים, את מסיימת בית ספר, כיף לך" אליסון אמרה בקנאה.
"כן" חייכתי.
מילאתי את הצלחת ב2 חביתיות, אכלתי במהירות והודיתי לאמא על הארוחה.
רצתי לחדריף לבשתי חולצה רופפת בצבע אפרפר, שורט ומגפונים לבנים פרחוניים, שמתי שרשרת ארוכה בצבע כסף ושוב חיכיתי בסלון.
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=36046133
"איפה את?" קיבלתי הודעה מדניאל.
"מחכה לפדלאות שיהיו מוכנות"
"חחחח נו תזרזי אותן"
"הנה אני יוצאת עכשיו, אוהבת"
"יאללה בואי, אוהבת ביי" יצאנו מהבית.
"יום נעים, אוהבת" אמא אמרה והפריחה נשיקה באוויר.
"אוהבות גם" אני ואליסון החזרנו.
כמו כל בוקר סופיה ודניאל חיכו לי בשער, צרחנו מאושר שזה היום האחרון ללימודים.
היה טקס וכמה פעילויות משעממות, בראשי היה יותר מעניין, חשבתי רק על מחר, על ההופעה, היא סוף סוף מגיעה.
"אלי!!"
"מה?"
"לכי קחי את התעודה! שעה אנחנו קוראים לך"
התעודה שלי הייתה טובה.
חזרתי הביתה, אכלתי תפוח, הודיעו בחדשות על וואן דיירקשן שנמצאים ממש עכשיו בחנות הספרים חותמים על הספר שלהם.
הלכתי במהירות לחדר לקחתי את הספר ורצתי לחנות הספרים.
היה תור מאוד ארוך, אחרי שעה הגעתי אליהם.
"היי" הם אמרו ביחד וחייכו.
"היי" החזרתי להם, קיוויתי שהם יזכרו אותי לאחר חצי שנה, אבל הם לא, מה חשבתי לעצמי בטח יום אחרי הם כבר שכחו אותי.
"את באה מחר להופעה שלנו?"
"ברור"
"נשמח לראות אותך" הארי אמר והלכתי משם.
"היי" הארי צעק לעברי ורץ אליי.
"הספר" הוא הושיט לי את הספר, חייכתי במבוכה.
"תודה" הסמקתי, הסתובבתי והלכתי.
התיישבתי על המיטה מסתכלת על החתימות שלהם, לא מאמינה ששוב פגשתי אותם, שדיברתי פעמיים עם הארי, הפייב שלי.
"אלינור מתוקה?" אמא העירה אותי, כנראה נרדמתי.
"מה השעה?"
"19:00"
"שיט! קבעתי עם דניאל! היו לי שיחות?"
"כן, עכשיו"
קמתי במהירות להחליף בגדים.
לבשתי את זה http://www.polyvore.com/untitled/set?id=34321641
רצתי במהירות לקניון וראיתי את דניאל.
"איפה היית? חיכיתי לך חצי שעה!"
"מצטערת"
"היי תראי" אמרה והצביעה, הסתכלתי לכיוון שהיא הצביעה וראיתי את וואן דיירקשן מצטלמים עם מעריצים, רצנו לשם.
"פעם שלישית גלידה" לואי אמר לי, נחמד שהוא זכר אותי.
"זאת כבר פעם שלישית, אתה מזמין?" אמרתי וכולנו צחקקנו.
"אני מזמין" הוא אישר, חשבתי שהוא מתלוצץ אבל הוא היה רציני ולקח את כולנו לגלידה.
"לא צריך , באמת"
"זה בסדר" ישבנו ביחד, שאלתי אותם שאלות והם ענו לי ברוך ובצורה נעימה למרות שאני בטוחה שהצקתי להם.
ראיתי את דניאל וליאם מדברים להם בשקט, מצחקקים.
"אני מרגישה שהטרדתי אתכם יותר מדי, מצטערת, תודה על הכל" קמתי במהירות וגררתי את דניאל משם שהייתה באמצע השיחה עם ליאם.
"אוקיי אני באה תעזבי לי את היד" הלכנו משם.
"אני חייבת להודות, הם ממש חמודים"
"במי התאהבת?"
"ליאם" אמרה עם חיוך חולמני, צחקקתי.
"ראיתי אתכם מדברים בשקט ומצחקקים" היא חייכה חיוך מביך.
"טוב מחר את אצלי ב 10:00!"
"אוקיי" ההופעה היא מתנת יום ההולדת הכי טובה בעולם!!


תגובות (5)

זה פשוט ובמילים ברורות מאוד!!!מ-ו-ש-ל-ם
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

26/09/2013 15:46

תודה ♥ (:

26/09/2013 15:54

יצא מהמם!!!!!!
תמשיכי דחוף!!!

27/09/2013 01:20

תגידי מה לא מעניין בזה?!
את רצינית?!?!
כי אני לא מבינה… איך לא מעניין?!?!?
מאוהבת בסיפור הזה…. וזה רק פרק 3!!! ♥.♥
אוחחח את חייבת להמשיך במהירותתתת ^~^
קדימה קדימה המשךךךךך!!!!! D:

27/09/2013 02:31

תודה ❤❤

27/09/2013 03:49
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך