another world – פרק תשיעי, על וואן דיירקשן <3

"זה לואי הוא……
נבחר לאקס פאקטר, תוכנית הטלויזיה שכל שלישי וחמישי בבוקר אנחנו רואים, שידור חוזר.
לואי יהיה מפורסם!"
"איזה כיף לנו" אמרתי, בציניות כמובן, והלכתי משם.
באתי להיכנס לחדרי, אך ליז עצרה אותי.
"אוי לולה חמודה" נאנחה, "אני כל כך מצטערת על אתמול! הכל היה בסדר?" שאלה.
"הכל היה מצוין! את יכולה להסביר לי רק מה הולך פה?" שאלתי
" לואי נבחן לתכנית טלוויזיה, אקס פקטור, כבר הרבה זמן אנחנו חושבים אם כדי שילך להיבחן, והשנה זה קרה, לואי אמר לנו לא להודיע לאף אחד מהילדים פה, עד שהוא יצליח להתקבל, והינה זה קרה! כולם כל כך שמחים, לא ככה?" שאלה וחיוך התפרס על פניה.
"כמובן" אמרתי וחיוך מזויף נפרש על פני, ומיד פניתי להיכנס לחדר, אך ליז עצרה אותי שנית.
"אני יודעת שאת ולואי לא מסתדרים, אבל כנראה יראיינו אותכם, וישאלו כל אחד מכם, שאלות על לואי, בבקשה תהייה נחמדה!" אמרה והלכה.
נאנחתי ונכנסתי לחדר, שמתי את הספרים על השידה, ונשכבתי על המיטה.
החלטתי שאני יכנס להתקלח, להירגע מהיום הזה, להבין מה קורה, ולצאת חדשה!
שמתי את המגבת ה-ורודה שלי על השידה שליד האמבט, ונכנסתי.
הפקק כבר היה בתוך חור האמבט, מה שנותר היה למלות ולשים את קצף האמבט הרגיל שלי.
החלטתי היום לא לקרוא ספר בזמן האמבט, אני יעשה אמבט מחשבות, אני עם עצמי.
המים החמים כבר מילאו את תכולת האמבט כמעט ועד הסוף.
תחילה הכנסתי את בוהן רגלי לאמבט, כדי לבדוק אם המים בדיוק במידת החמימות שאני אוהבת, וישר לאחר מכן את כל שאר גופי הערום.
המים כיסו את גופי עד לצוואר.
אמבטיה ארוכה, מלאה במחשבות וכמובן קרמים.
העור שלי מאוד רגיש, ולרוב אני שמה קרמים כדי לרכך את הרגישות.
מגיל קטן אני מטפחת את עצמי, כמובן שאיפור ואני זה שני דברים השונים לחלוטין אחד מהשני, לדעתי זה מכער את מה שאלוהים עשה בשבילנו, אבל קרמים וטיפוח הגוף והפנים זה הדבר שאני הכי אוהבת, אחרי ספרים כמובן.
לקחתי את ערכת הספה שלי, זכיתי בה בתחרות העירונית-שנתית, כל שנה היא על נושא אחר, והשנה היא הייתה על ספרים, וכמובן מי כמוני יודעת על ספרים.
לקחתי את הקרם הראשון שעלה בדעתי, קרם מאבוקדו לפנים.
מרחתי את הקרם על פני, צבעו של הקרם אומנם ירוק, אך אם לא הייתי יודעת שזה עיסוי מאבוקדו, סביר להניח שלא הייתי מורחת אותו.
לקחתי נשימה ארוכה, נרגעתי, שוכבת ברוגע בתוך המים החמים, וכמובן שהמחשבות מגיעות, הכל ביחד, סדר אירועים כבר לא נמצא במוחי, מאיפה הכל התחיל בעצם? איך הגעתי למצב שלואי הולך להיות מפורסם? הגזמתי קצת, מפורסם הוא לא יהיה! לואי מעצבן, מרגיז, בלי טיפת חינוך, לא חכם במיוחד יותר בכיוון הטיפש, ובמיוחד, מכוער, השיער החום כאגוז שלו, עיניו הכחולות כשמיים ביום בהיר, החיוך התמידי שלו, הצחוק המגולגל והממכר שלו, תווי הפנים החדים שלו וכמובן אהבתו לגזר.
הוא לא אחראי ולא מסודר, הוא לא חושב על אף אחד חוץ מעצמו!
והחיסרון הכי גדול שלו, הוא מעצבן אותי, רק אותי!
תחשבי על זה לולה, אולי הוא נבחר, אבל הוא יכול לעזוב את התכנית בשנייה, כל מה שצריך זה שהשופטים לא יאהבו אותו, ולהתראות לואי!
לואי הוא בן אדם אהוב, והוא מתחבר ממש מהר לאנשים, אז אולי הסיכויים שהוא יפסל מהתחרות נמוכים ולא לטובתי. הדבר היחידי שאני יכולה לעשות מעכשיו זה לחכות, להתראיין בשביל לואי, להגיד עליו דברים טובים, אבל תמיד לזכור את כל השיחה הזאת עם עצמי!
התעטפתי במגבת הורודה שלי ויצאתי מהמקלחת, צעקה נפלטה מפי.
"מה אתה עושה פה? מטומטם, חסר רגשות, מגעיל, סוטה?!" המילים נפלטו מפי בין רגע, לואי חיכה לי בחדר, באותו פרצוף מחוייך .
"אני צריך לדבר איתך" אמר, אך הפעם החיוך נשמט משפתיו.