Dark Angle – הקדמה.

מעולם לא חשבתי שמישהו יגרום לי לחוש את מה שאני חשה כשאני אתו.. מעולם לא דמיינתי עד כמה גופי ונפשי יכולים לרטוט בעונג כה רב ונרגש, כה נואש וסוגד.. כנזקק למגעו של הגבר המפחיד הזה,
הוא נשק לצווארי, מרפרף בזרם של נשיקות מעקצצות שהדליקו את כל מערכותיי, שהרגישו לי ככוויה, נשיקות מתוקות וממכרות.. התכווצתי ועצמתי את עיניי מתענגת מהרגע המושלם.
לפתע כלל לא היה חשובה לי העובדה שהוא מסוכן, שהוא היה הסיוט הגדול ביותר שלי, כלל לא היה חשובה לי אישיותו הקשוחה והאגרסיבית, הרכושנית והתוקפנית עד אימה, רק הרגע הזה, רק הוא, לבו המנצנץ והרגיש שחבוי בפנים היו חשובים לי..
הוא התבונן לי בעיניים, עיניו הירוקות גרמו ללבי לרטוט ולהלום בחוזקה, ראשי הסתחרר.. ליטפתי את שערו הפרוע והוא הניח את מצחו על גבי מצחי שלי, היינו קבורים, לכודים, מקובעים האחד בשנייה.. משתיקים את הסערות והפחדים..
הוא הציץ במפרק ידי אשר האדים ובמעט התנפח, הוא נראה שבור, נשכתי את שפתי התחתונה, אוי, לא.. לא, לא, לא – שלא יחוש אשם!
הוא נשק לפרק ידי וידעתי שהוא מחפש איכשהו נחמה, איזשהו יצר קטן של תקווה שאני אי פעם אסלח לו על כך ואשכח זאת, אומנם לא שכתי אבל כן סלחתי.. כי מעולם לא כעסתי עליו, ידעתי שהוא לא יתכוון, ידעתי שזה תקף אותו שוב, הוא התרגז, לא הקשבתי לו, אמרתי לו 'לא!', אני יודעת שהוא אגרסיבי ומסוכן, הגבר הכי מסובך קשה לפיצוח שפגשתי בחיי… אבל מעולם לא פחדתי ממנו עד כידי כך, אך הרגש האדיר שלי עליו השקיט את הפחד המכאיב והמצלק..
הלוואי שרק הייתי יודעת מה הוא מרגיש אליי. נאנחתי וחקרתי את שפתיו שחקרו את שפתיי.. מצטערת על המילים שאמרתי לו.. יודעת שזה שבר אותו.
הוא לפתע הצליח להבליע חיוך ונשכב מעליי על גבי המיזרונים הנסתרים מכל שאר המתאבקים ולטף את קצוות שערי.. נשמתי עמוק אל תוך שריריי וזה חלחל לי כה עמוק.. לעמקי הייסורים שלי, מתי כבר נפתור זאת?