FOREVER YOUNG-פרק 1

"תזכירי לי למה אני צריכה לבוא איתך!" צעקתי נסחפת אחרי מישל.
"כי את החברה הכי טובה שלי!" היא צועקת לי בחזרה.
"טוב רק בגלל זה" אמרתי והלכתי לידה.
העלים נשרו.לבשתי ג'קט חום פרווה.
נכנסו למונית.מישל הניחה את ראשה על החלון ושמעה שירים של וואן די באוזנייה.
"אני לא מבינה למה אני צריכה לבזבז את הזמן לראות אותם" מלמלתי.
"כי עד שהשגנו כרטיסים למופע, שורה ראשונה ואחרי זה למאחוריי הקלעים, אני חייבת שתבואי איתי!" היא ענתה לי.
אני לא שונאת אותם .אני גם לא אוהבת אותם. אני גם קוראת להם מטומטמים וטיפשים :>.אני פשוט לא מתחברת ממש למוזיקה שלהם.אני אוהבת פופ,אבל לא פופ כזה.
גם אני לא יודעת איך הם נראים..
הגענו לאולם והתיישבנו במקומות.מישל הלכה לשירותים. הצצתי בשעון. 30_21.
רבע שעה היא בשירותים?? קמתי מהמקום והלכתי לחפש אותה.
"אבל בבקשה!אני לא אכלתי כלום!" שמעתי קול צועק מבעד לדלת.הצמדתי את ראשי והקשבתי
"למה את הגזר שלי?!" הקול השני נשמע.
"נו!כולה גזר!אל תהרוג אותי!" הקול הראשון נשמע שוב.
"להרוג זה רעיוןטוב! תספור עד 10 בלונדי!" הקול השני ענה.
הדלת נפתחה ורץ נער בלונדיני עובר אותי.תוך 5 שניות נער עם שער חום, גבוה יותר עבר אותי, רודף אחריי הבלונדיני.
"נו באמת!חברה!תיהיו רציניים!" נער אחר יצא מן הדלת.הוא הסתכל לעבר המדרגות,אבל הנערים כבר הלכו. הוא הזיז את תלתליו החומים שנפלו על מצחו. הוא התסכל עליי במבט מבולבל.
"היי?" לא הייתי בטוחה אם אני שואלת או מדברת
"איך הגעת לכאן?" הוא שאל אותי והחזיק את ידי.שחררתי את ידו. אני לא אוהבת שנוגעים בי.
"אני..הלכתי לחפש את חברה שלי..וכנראה שהלכתי לאיבוד"
"כן…" הוא אמר. "אז מה, חתימה תמונה? לא צריך סתם להשקיע בלהמציא סיפור על חברה שנעלמה…" הוא צחק.
"סליחה?" מי הוא שידבר אליי ככה?
"אה.. אמ… את באמת אבדת את חברה שלך?" הוא שאל
"כן.. מצד שני עדיף שהיא תאבד.אם לא היא לא הייתי פה עכשיו בהופעה המטומטמת הזאת של הלהקה המטומטמת הזאת" ממש צעקתי.
"למה היא מטומטמת?" הנער שאל
"אני לא יודעת. … הם לא מטומטמים, אבל הם די סוטים אם תרשה לי לאמר"
הנער צחק
"סוטים?"
"כל השירים שלהם על בחורות..אבל אני מוכרחה להודות שהם חתיכים..אבל אני לא ממש יודעת איך הם נראים… היה אחד ממש חמוד שמה:) אתה ממש דומה לו אתה יודע?הארי נראה לי..הוא חתיך" אמרתי והסמקתי.
הנער חייך חיוך רחב.
"נדבר אחרי ההופעה?" הנהנתי
"דרך אגב, הארי. את יודעת, החמוד משמה החתיך?" הוא אמר, חייך והלך.
משאיר אותה עומדת שמה, פעורת פה.