give your heart a break ♥ ~פרק 61~ :)

"התיק מאורגן?" שאלתי את נייל כבר מספר פעמים תוך כדי שהוא סחב את התיקים.
"אוהל?" שאלתי
"יש" הוא אמר ונאבק עם גלגלי המזוודה שנתקעו בשטיח.
"בקבוקי מים?" שאלתי
"נראה לי אנג'ל בונה על שתיה אחרת" הארי אמר וחייכתי חיוך ציני
"יש"
"אוקי, אני חושבת שאנחנו מוכנים" אמרתי וכולנו חיכינו למטה שלואי יביא את הוואן.
"הבאתם הכול?" שאלתי שוב את כולם.
"כן!!" הם צעקו עליי בעצבים.
"אוקי,אוקי אל אחראי זה אם יהיה לכם חסר משהו, אל תבואו לבכות אצלי!" אמרתי.
"קדימה לדרך!!" לואי צעק מבעד לחלון של הוואן. העמסנו את הדברים בתא מען והתיישבנו במקומות.
~~~
(דמיינו את הקליפ what makes you beautiful ואת windows down של ביג טיים ראש)
נכנסנו לאזור החוף, זה מקום ענק בלי אף אחד. כול אחד הלך להקים את האוהל שלו. שלא תחשבו, זה לא לכול אחד היה אוהל או במקרה הטוב לכול זוג היה אוהל. היינו צריכים לחלוק 3 אוהלים (של 4)
זה חולק ככה:
ליאם+אמנדה+אני+נייל
סם+הארי+זאין
אביה+לואי
נייל בנה את האוהל בזמן שאני ואמנדה סידרנו את השק"שים בתוך האוהל
"נייל אני נשבעת לך אם אתה מפליץ בלילה אני תוקעת לך מקל בחור, אתה לא תוכל להפליץ יותר אף פעם." היא אמרה וצחקתי
"טוב, אני חושב שזה מוכן" הוא אמר ובא להיכנס לבפנים אבל כול האוהל כרס עלינו
"פשוט מחנאי מלידה" אמרתי תוך כדי שניסיתי לצאת מהאוהל והסתבכתי. כשיצאנו הסתכלנו מסביב וראינו שהאוהלים של השאר גם לא מי יודע מה חוץ משל לואי ואביה.
"זה לא פייר! היא יודעת לעשות את זה מכיתה ח'!"אמרתי ושילבתי את ידיי בעצבים.
"איפה ליאם?" נייל שאל
"הוא הלך לקנות ארטיקים לכולם" הארי אמר לפתע תוך כדי שהוא נאבק עם התיקים בהליכה צולעת וכמעט נפל אך נייל הספיק לתפוס אותו בזמן.
"למה את לא עוזרת לי סם?!" הוא שאל והתרומם מידיו של נייל
" סורי, אני בהריון בובי" היא אמרה בחיוך מעושה וטפחה על השכם שלו.
"אוח נו באמת!" הוא אמר והמשיך ללכת
"אז עכשיו צריך לחכות עד שליאם יחזור" אמרתי ונשכבתי על החול הרך והחום עיקצץ טיפה את גופי. חשבתי על הכיף שיהיה לנו היום ונזכרתי וכשהיינו קטנות אני וסם היינו הולכות כול שבת לים והיינו עושות ארמונות מחול ועוד מלא שטויות של ילדות קטנות.
"קחו את הארטיקים שלכם" ליאם אמר וזרק עלינו ואחד גם פגע בי והעיר אותי מהמחשבות שלי.
"מה?! עדיין לא הרכבתם את האוהל?" הוא שאל
"אנחנו השארנו אתת העבודה ידי נייל-זה מה שקרה" אמנדה אמרה והצביעה על היריעות של האוהל בערמה אחת גדולה.
"מי הגאון שנתן לנייל לעשות את זה?" הוא שאל נייל הביט עליו במבט המום
"אני פה!" הוא אמר
ליאם הרכיב את האוהל כמו שצריך וכבר לקראת ערב, כול האוהלים והרדיאטור היה מוכן והיו לנו אורות.