HAPPILY- פרק שלוש – אי אמ באק!

"ה-הלו?" אמרתי בישנוניות, בקושי פתחתי את העיניים שלי.
"קליאו!"
לא.זה פשוט לא יאמן. "לאון!!!!" צעקתי "לא יהיה יום שלא תתקשר כל כך מוקדם?!"
הצלצול בפעמון הבית שלי מנע ממני להמשיך לצעוק עליו-"מי לעזאזל דופק בדלת ב9 בבוקר.." מלמלתי בעצבנות.
"אה! כן קליאו, שכחתי להודיע לך- יש לך אורחים"
תזכירו לי שוב למה אני ממשיכה לחיות עם הסוכן הזה.
הלכתי אל הדלת באיטיות, וצלצלו שוב.
"רגע!רגע" הייתי משאירה את מי שזה לא יהיה שמה מחוץ לבית, הבעיה היא שאני פשוט יותר מדי סקרנית. אני חייבת לדעת את מי לאון הזמין.
פתחתי את הדלת "ש-אלום"
הו גאד. זה הארי סטיילס. הו גאד. הוא באמת הורס. הו גאד!! אני עומדת מולו בפיג'מה!!!
"אמ.." גימגמתי "תרגיש בנוח, אני כבר חוזרת"
אני מקווה שלא ראו את הסומק ששטף את הפנים שלי. למה אני כזאת מפגרת???
פשטתי במהירות את הפיג'מה והחלקתי מעליי חולצה מפגרת שראיתי מול הפרצוף, ואז נזכרתי.
אני בלי חזייה. מה יש לי?! טוב אני תמיד נהיית כזאתי סתומה אחרי שלאון מעיר אותי. לא רוצה שיעירו אותי. רוצה לקום לבד. רוצה את הקצב שלי.
לפחות נזכרתי בזה עכשיו. פדיחה! שמתי במהירות את הטייץ שהיה מונח על המיטה, הנחתי את הרגליים בתוך הנעלי בית החמימות ואפילו לא טרחתי להסתרק.
"מצטערת," אמרתי להארי שישב בסלון והסתמס בטלפון "לאון התקשר וקמתי יותר מדי מוקדם. מסובך. מה אתה עושה פה בכלל?"
"נעים להכיר גם אותך, אני הארי סטיילס"
גלגלתי את עייני "מהשתגיד. קליאו מונרו."
"הסוכן שלך התקשר אליי" הוא ענה על השאלה.
"הסוכן שלי.. לאון!! נו באמת." השנקתי קללה שעמדה לי על קצה הלשון.
הוא התפרס על הספה. "יחסית לפגישה בפעם ראשונה, אתה לא מתאמץ לעשות רושם טוב" נדהמתי מהקלילות בה הוא נשכב בסלון והדליק את הטלוויזיה.
"מהשתגידי" הוא חיקה אותי.
קימצתי את עייני. ככה?ככה. "אז מה תלתלים? לא מנסה לעשות רושם כי אתה יודע שזה לא ישנה את מה שחושבים עליך?"
"מה חושבים עליי?" והנה הוא נתפס ברשת.
"שאתה זונה ממין זכר"
הוא הסתכל עליי וחייך. מה אתה מחייך י'מפגר?!
"מה אתה מחייך ימפגר?!"
"את חושבת שאת יותר טובה ממני"
"אני יותר טובה ממך תלתלים"
"למה את קוראת לי תלתלים?"
"ככה."
"אז אני אקרא לך בלונדי"
"אתה לא."
"אני כן ועוד איך"
"אתה לא"
"אני כן, ועוד איך!!!"
"אוחחחח!" צעקתי "נצחת בסדר?"
הוא הניף את ידו בהנפת נצחון "אני תמיד מנצח! עכשיו נחזור לנושא הקודם. את לא יותר טובה ממני"
"אני כן" קבעתי עובדה "נקודה"
"אני הופך את הנקודה לפסיק"
הבלעתי גיחוך קטן."למה אתה חושב שאנחנו באותה רמה?"
"תודי באמת" הוא התיישר והתקרב אליי. התיישבתי על הספה לידו והנחתי את הרגליים שלי על הספה, דוחפת אותו הצידה בעזרתן. "את מדברת דוגרי. אין לך מסננן מוח-פה"
"לא כאילו לך יש"
"את רואה!!!!" הוא חייך. גאד רק עכשיו שמתי לב שיש לו גומות. אני מאוהבת בגומות!
גלגלתי את עיני "בסדר."
"מה בסדר?" הוא שיחק את עצמו תמים.
"בסדר זה בסדר."
"אני לא מבין."
"אוח קרייה!!! בסדר בסדר נצחת!! אבל גם אתה התחמקת לשאלה ששאלתי ונחזור אליה שוב. למה אתה פה?"
הוא כיבה את הטלוויזיה "הסוכן שלי אמר שאנחנו צריכים לעבור לגור יחד" הוא הסתכל עליי במבט רציני.
לא יכלתי לעצור את עצמי, פשוט התפקעתי בצחוק "אתהה.. כזה.. פטתי.." החזקתי את הבטן שלי שעמדה להתפוצץ מרוב הצחוק.
"אז הוא שיקר?" הוא הסתכל עליי במבט מבולבל.
"ברור.." נרגעתי קצת "לאון היה אומר לי אם היינו עוברים יחד"
רק אמרתי את שמו ונשמע צלצול הטלפון שלי. לאון.
"הלו?"
"איך האורח? מסתדרים?"
"שמע מסתדרים..דבש"
"תראי אני צריך להגיד לך משהו"
"כן?"
"את והארי עוברים לגור יחד"