HAPPILY – פרק 1

לעזאזל עם הטלפון המחורבן. כל הבוקר הוא מצלצל ואני לא מוצאת אותו כדי להשתיק את המכשיר המזדיין הזה!
"הלו!" אני זועפת כאשר סוף סוף מצאתי את האייפון.
"קליאו! למה את מדאיגה אותנו!? כל הבוקר אנחנו מצלצלים אל-"
"כן אתה יודע שמתי לב!" אמרתי בעצבנות ובעייפות אל לאון, הסוכן שלי.
הוא נאנח בעצבנות, "את, קליאו מונרו, היית אמורה להתעורר לפני שעתיים, אז באמת סליחה שהגנתי עלייך על זה שלא הגעת לצילומים!"
"טוב מה אתה רוצה?!"
"רו מחכה לך שעות מתחת לבית. בא לך לפתוח לה?" אמר ובמילים אלה ניתק. סעמק.
נגשתי לפתוח את הדלת לרו , "מצטערת"
היא חייכה בהבנה ," לאון יכול לעצבן. עכשיו קדימה. מה מתאים ללבוש לאודישנים?"
~
"דאמט לאון, הם יותר טובות ממני"
הוא הסתכל עליהם "סו וואט? אני בטוח שאין להם קשרים עם הבמאי."
הסתכלתי עליו, מנסה לקרוא את מבטו "אני לא רוצה ללוהק לתפקיד אם יש כאלה שמגיע להם לקבל את זה"
הוא הסתכל עליי במבט מבולבל "אני לא מבין, את לא רוצה את התפקיד הזה?" הוא מצמץ.
גלגלתי את עיני "לא חשוב" מלמלתי.
הוא העביר את מבטו אל הדלת ודפק "היי ליאו! זה לאון!"
הדלת נפתחה ובחור שמנמן ולא גבוה במיוחד פתח לנו את הדלת ,"לאון! כמה טוב לראות אותך" הסביר לנו פנים.
נכנסנו והוא סגר אחרינו את הדלת.
"אז את בטח קליאו מונרו" חייכתי חיוך מאולץ והנהנתי.
הוא הושיט את ידו ,"ג'ון קארלוס, במאי" לחצתי את ידו והוא צחק.
ג'ון ולאון דברו בניהם בזמן שהסתכלתי על הקיר המלא בהמון תמונות ופרסים.
"אז קליאו, למה שלא נראה איך התפקיד יושב עליך? אני לא צריך לבחון אותך כי כבר ראיתי את המשחק שלך בתפקידי אורח בקאמפ רוק והכל, אז אני אביא לך שעות ונראה איך זה יתאים לך?"
טוב, לאון באמת סוכן טוב. "בטח"
יאצתי מהדלת וזרקתי "תודה מר קארלוס"
לאון יצא אחריי עם הלוח זמנים והתסריט. "מחר בוחנים את תפקיד הבן בסרט. קחי את התסריט, תסתכלי קצת. איך את חוזרת הבייתה?"
סימנתי לו שבאתי במכונית שלי ולקחתי מידו את התסריט ולוח השעות "בי לאון"
"ביי" אמר שפנה לאוטו שלו "ולעזאזל קליאו! תיהיה זמינה בטלפון!"
~
"אין מצב!" צעקה קנדל, הבי אף אף, או הצמודה החדשה שלי.
לא היה לי כוח לדבר על זה בכלל אבל קנדל המשיכה, "מי נראלך שישחק את הבן!?"
"לא אכפת לי!" צעקתי "טוב תשמעי אני מביאה לי גלידה אני מתה העצבים שלי רופפים"
זאת הייתה סוג של התנצלות.
היא חייכה חיוך קטן, "נראלך שיש תפקיד בשבילי גם?"
הסתכלתי עליה מהמטבח "להכין לך קפה?" התעלמתי מהשאלה שלה.
היא התחילה לצחוק "קפה? ממתי את שותה קפה?"
גלגלתי את עיני "אז התשובה היא לא?"
"מישהי פה עצבנית" היא אמרה וחבקה את ברכיה "לא תודה. באלך לצפות בסרט? סתכלי איזה קטע, קאמפ רוק"
צחקתי "נורא מצחיק. אוי, אני יודעת, למה שלא נצפה בקנדל ברנס'ון מדגמנת?"
"1:0, לא לאורך זמן" היא צחקה גם.
חטפתי את השלט מידה "2:0 , את לא תאמרי את המילה האחרונה"
"נפגש מחר" היא יצאה מהבית, לאחר שלוש שניות הציצה מהדלת "2:1, באמת משדרים את קאמפ רוק" הוציאה לי לשון.
ההצצתי דרך הבית וצעקת לה בחזרה "3:1, צילומים לבגדים תחתוניים"
לאחר חמש דקות קיבלתי שיחת טלפון "3:3 אף פעם לא דגמנתי לבגדים תחתוניים וגם שקרת" אמרה ולאחר מכן נתקה. דאמט!