happily- פרק 4

"סורי קליאו, כבר דיברתי עם הסוכן של סטיילס, שכרנו דירה והכל" לאון שלף מכיס המכנס סיגריה ומצית.
דמי בעבע,"בלי לדאול אותי, בלי להתייעץ אפילו?!" השיחה הזאת רק עצבנה אותי מרגע לרגע.
להרגע קלי, לנשום 1,2,3,4 לשאוף. 1,2,3,4 לנשום.תזכרי במה שצמרת לימד אותך. להתרגז לא טוב לעור הפנים.יוגה..רוגע…
הוא נשף החוצה את עשן הסיגר וניער אותו במאפרה,"השיחה חסרת תועלת, כדאי שתתחילי לארוז עכשיו. זמן זה כסף וכסף זה זמן. ולי יש הרבה כסף, אבל כולו בבנק, מה שאומר שגם הזמן שלי שמה ואם תסלחי לי אני הולך להפקיד צ'ק. דונה תבוא בסביבות אחרי הצהריים לקחת את הדברים וגם ג'ייקוב. להתראות קלי"
–
"קליאו,קליאו.."
פתחתי את עיניי,"מ..מה?" מלמלתי. הסתכלתי על החדר. זה לא היה החדר שלי, בהחלט לא."איפה אני?" גמגמתי בישנוניות.
"בחדר שלך!" ג'ייקוב צחק וניקה את הסרבל שלו שהתלכלך מאבק. "תראי אני צריך לקחת את המיטה ולהכניס אותה לאוטו, וגם את בכלל מאחרת, אז כדאי ששנינו ניקח את עצמו בידיים" גיי'קוב צחק והרים אותי בידיו הגדולות, ולאחר מכן הניח אותי על הפרקט הקר. סקרתי את ה"חדר" שלי.
רק הקירות הצבועות בשמנת ורודה נשארו, וסימני הארונות שהוצאו בעזרת מברגים היו בולטים מאוד.
ממש שום דבר לא היה בחדר, חוץ מהמיטה.
ג'ייקוב הפעיל את המקדחה והתחיל לזמזמם שירים מפגרים.
"סתום,ג'יי! סתוםםםםם!" צעקתי ונסייתי לישון על הפרקט, זזה מצד לצד.
ג'יי צחק והמשיך להפעיל את המקדחה בחוזקה. נתקתי את הכבל מהחשמל חטפתי לו את המקדחה מהיד והתקרבתי אליו איתה, "הולכת לפרק אותך… לחבוט בך עם מ-קד-חה" מלמלתי והוא צחק [רדו ל'רציתי להוסיף']
"קחי" ג'יי אמר והושיט לי צרור של מפתחות.
"אם אני אשאל למה זה מתאים, אני אתחרט?"
"לבית החדש" אמר ג'יי והרים את המזרון "עם הארי"
"אעאעאעא!" צרחתי בעצבים וג'ייקוב מצדו רק פלט גיחוך.
"קדימה פרינסס, מחכים לך למטה. אני כבר אסיים פה"
"מי מחכה למטה?"
"ראם. עכשיו קדימה!" ג'ייקוב זירז אותי.
נאנחתי והלכתי באי רצון א הדלת "ביי ג'יי!" צרחתי בחוסר חשק אל המעלית, לא לפני שטרקתי בחוזקה את הדלת.
ראם. ראם? ראם חזר לעבוד? באמת?
ראיתי את הלימוזינה הגדולה, והתקדמתי לעברה, שולפת מהכיס שלי את העט.
אני לא מהמפורסמים המפגרים האלה ששמים ברט משקפי שמש צעיף גדול למרות שקיץ, וטונות של פודרה. אני , מבחינתי, הייתי מוכנה לשבת כל היום מתחת לבית ולחתום לכל מעריץ ומעריץ ולשמוע מה הוא רוצה להגיד, כי בעצם אם לא הם, איפה הייתי עכשיו?
גל גדול של מעריצים בא אליי.
"קליאווווווו!!!!!!!!!!" "אעאאעאעא!" "פליזזזזזז תחתמי לי בבקשה!" "תמותי אמןוןןןן בת זונננהההה!"
טוב, כנראה לא רק מעריצים. נאלתי פשוט להחניק בגרון ולבלוע, בזמן שמעריצים צעקו על אותם הילידים ששונאים אותי. "הארי שלי!" צעקה ילדה אחת "עזבי אותו במנוחה!"
הארי? מה הארי?
"היייי, קלי בייב! את באה?!" ראם קרא לי מהלימו. נכנסתי לשבת לידו, וואי הוא כל כך השתנה!!!
יש לו תלתלים, כמו פעם, אבל בהירים יותר. הוא גבוה יותר ואני חושבת שגם רזה יותר. ושרירי יותר. הוא חבש על ראשו כובע מצחייה מכוער, שמעך את התלתלים שלו. "ראם!" צעקתי והפנתי את ראשי להביא לו נשיקה.
"קליאו, בייב" אמר ורכן אליי, נותן לי להתקרב אלהלחי שלו. "את בטוחה שת רוצה להביא לי נשיקה?" רכן אחורה במהירות. מה? הוא הוריד את הכובע וחשף את עיניו הירוקות והצלולות. רגע, מה?! לראם יש עיניים כחולות! "הארי!" צעקתי בבהלה. "מה יש לך?! מפגר!"
הוא צחק. "זה לא מצחיק!" הלחיים שלי בערו. "מה את רוצה?!"
"מה אני רוצה?" המשיך לצחוק. "אני מסיע אותך הביתה- תגידי תודה!"
"תודה? מה אתה רציני?! אני עמדתי לנשק אותך. אתה תגיד תודה." אמרתי בלי להסתכל עליו ונכנסתי לטוויטר, הסתכלתי על התגובות החמות והמצחיקות במיוחד, אני חייבת להגיד, אחרי שהעלתי את התמונה היום בבוקר. "בוקר עם ג'יי. אין מה להגיד, צריך לקחת את עצמו בידיים לקראת המפגש" אני מניחה שקצת פרח מזכרוני שאף אחד לא ממש מכיר את ג'ייקוב, לכן רו התגובות שאלו על "המערכת יחסים שלנו".
"יש לך חבר?" שאל הארי בלי להוריד את עיניו מהכביש.
"לא."
"מי זה ג'יי? יש לו שם גיי." גיכחתי.
"הארי" התחלתי לאמר "ג'יי זה קיצור של ג'ייקוב, וג'ייקוב לידיעתך זה יעקב ויעקב זה שם יהודי ואכן ג'יי יהודי. חשבתי שאתה אמור לדעת את זה."
"חוץ מזה," הוספתי "חיטטת לי בטוויטר?"
הוא הסמיק "לא!" הוא מחה מיד.
"בטח" צחקתי.