It's all united פרק 9:)ספיישל ניילר חחח סתם…

טוב רק לפרוטוקול,אנשים אני מכורת בריטניה!!!!!השנאה בשביל הסיפור…
הפרק מוקדש לנייל שחוגג היום יום הולדת 20!מזל טוב ניילר אוהבת אותך מאודדד
רדו לרציתי להוסיף…

פרק 9:
קמתי לבוקר סגרירי במיוחד,כל הבנות עדיין ישנו,ונחירות רמות הדהדו בחלל החדר,הן כנראה הצטננו.
התלבשתי במהירות (למי שרוצה:אני ישים קישור לבגדי בית ספר ברציתי להוסיף)בבגדי בית הספר,התארגנתי והערתי את הבנות.הן קמו והחלו להתארגן באיטיות.

ירדתי אל המטבח לארוחת בוקר.הורי דיברו על…רוני.אבל הם לא יודעים,שאני יודעת עליה.
הם לא יודעים מה אני חושבת עליהם ברגע זה ממש.כיצד הם הסתירו זאת ממני?זה חלק ממסלול החיים,משפחה,בין אם רוצים ובין אם לא,אני מעורבת בכל העסק הזה.אבל הם פשוט מתעלמים מהעובדה הזו,כאילו היא חסרת משמעות וערך.
זה,אחד מהדברים השנואים עלי,שלא מערבים אותי בדברים חשובים כגון אלו.

התיישבתי באי שבמטבח,ולקחתי לי כוס תה מהביל.אצבעותיי תופפו במהירות על גבי שולחן השיש,וכמעט והפלתי את הכוס.הרגשתי כי כל חלק בגופי מעיד על מאורעות הלילה,ושהורי יכולים לקרוא עלי במדויק מה עשיתי,איך,למה,כמה…

פתאום,אימי פנתה אלי."הי אמה,אמממ יש לנו משהו לומר לך",במקרה רגיל,לא כל כך הייתי מקשיבה או מתעניינת בדבריה,אך בפעם ספציפית זו,התעניינתי מאוד.חשבתי שאולי הם יספרו לי מה הולך כאן,ויפתרו לי את השאלות שלהן לא הצלחתי למצוא מענה."כן?",אמרתי לבסוף,"מה רציתם לומר לי?".יופי באמת,איך אני נשמעת,כמו סנובית עשירה.

"אז,רוברט,אני מתכוונת,אביך,נוסע עכשיו לארצות הברית לשבועיים" היא אמרה לי,קולה עדין ושקט.
והיא אוחזת בתיק-ארנק (רולינג פרס) שלה באלגנטיות וחינניות.אבי היה לבוש בחליפה יוקרתית עד מאוד (תמונות לבוש של שניהם ברציתי להוסיף).

"למה?" שאלתי בתמימות מעושה,מדמה את עצמי כאילו אינני יודעת דבר.
"זה לא עניינך" היא פתאום כעסה עלי,קולה הפך לעבה וקולני,ופניה התאדמו והיו סמוקות מכעס.מהר מאוד הבנתי שהם לא רוצים לשתף אותי.כעסתי עלי על שיכולתי להשלות את עצמי,ושהם באמת ירצו שאהיה חלק מחייהם.
"רגע,אז למה שניכם לבושים ליציאה?"שאלתי פתאום,שניהם היו לבושים בבגדים קצת יותר מהודרים,מאשר בגדי יום יום.

"אבא טס היום,אני נוסעת לשבוע בנות עם חברותי,זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך,
מי את רוצה שישמור עלייך?"מה לשמור עלי היא רצינית?אני בת 17 כבר!
"נו בבקשה אמא,למה מישהוא צריך לשמור עלי?"התחננתי אליה שתסכים שאשאר לבד.
"בשום פנים ואופן לא,אני ישאל את קייט אם תוכלי לבוא אליהם,ואז אולי גם תעזר לה עם ג'ורג'…
– –
(סורי בנות,אני פשוט מתהההה על וויליאם וקייט,אני חייבת להכניס אותם)
– –
היא המשיכה לחלום,ואני כבר חשבתי על איך השבוע הזה הולך להיראות…זה לא שאני שונאת את קייט,היא מקסימה כל כך,פשוט ה'קטע' הזה של המלוכה די מציק.

אימי כבר לא הקשיבה,היא הייתה עסוקה בלהתקשר לחברתה קייט.יופי באמת,שבוע מלכותי,היא רוצה שאני יעבור גם קורס או שזה מספיק?

היא גמרה את השיחה,והודיעה לי שקייט הסכימה,ושאני נוסעת אליה כבר מחר.

אני שונאת את החיים שלי!!!!
חים בריטים דפוקים!!!