danamalik1201
אוקיי אז ככה. אני התחלתי את הסיפור הזה ואני מעלה עוד מעט עוד שני פרקים. אני לא אכתוב עוד עד שאני אראה שיש לי בכללי כמה קוראות. תודה על התשומת לב! ~ואין לי מושג למה אני מדברת ככה~ אה וכן ראיתי פשוט סיפור דומה לזה בשני הפרקים הראשונים אבל המשכתי אותו. קריאה נעימה!

Let me Kiss you

danamalik1201 19/07/2013 669 צפיות 3 תגובות
אוקיי אז ככה. אני התחלתי את הסיפור הזה ואני מעלה עוד מעט עוד שני פרקים. אני לא אכתוב עוד עד שאני אראה שיש לי בכללי כמה קוראות. תודה על התשומת לב! ~ואין לי מושג למה אני מדברת ככה~ אה וכן ראיתי פשוט סיפור דומה לזה בשני הפרקים הראשונים אבל המשכתי אותו. קריאה נעימה!

זה היה כבר שעת בוקר מאוחרת , כמובן ששכחתי לקום לראות את אמא שלי לפני שאני טסה ל"סאמר סקול" בלונדון.שמתי חולצה ומכנסיים עלי , לקחתי מהר את הטלפון ואת המזוודות , הזמנתי מונית ורצתי אל מחוץ לבית. המונית חיכתה לי שם , ובשיא המהירות לקחה אותי לשדה התעופה , אפילו בלי ששמתי לב כל הבדיקות הביטחוניות עברו מהר וכבר הייתי על המטוס. לפני שהוא התחיל להמריא נשמעה הודעה "שלום לכל הנוסעים ב"אייר אירלנד",אנו שמחים שבחרתם לטוס עמנו . אנא חגרו חגורות, אנחנו ממריאים." אירנלד?! אירלנד?! לא עליתי על המטוס הנכון! ברור , הייתי חייבת ברוב טמטומי הרב לעלות על המטוס הלא נכון! סתומה , סתומה סתומה! טוב , אני יחזור בחזרה לטיסה ללוס אנג'לס ואז אטוס ללונדון? בדקתי בכיס שלי , וברור, כמובן שאין לי כסף לעוד כרטיס טיסה. הבכי התחיל לפרוץ , עד שהמטוס כבר היה באוויר כבר כל הדמעות שלי נגמרו. לידי ישב נער בלונדיני , נראה בגיל 17 כמוני. "מה קרה?את בסדר?" שאל הנער הבלונדיני. "כן , כן…" אני עונה לו , חצי מייבבת. "טוב , אם תצטרכי עזרה אני נייל, ואת?" "אני…אני,אני אמה. ובאמת תודה ששאלת אבל לא נראלי שזה יעניין אותך כל כך." "ולמה שזה לא יעניין אותי? מצטער אני פשוט בחור קצת סקרן.בבקשה ספרי לי." הוא חייך אליי חיוך קל ובאמת היה נדמה לי שהוא התכוון לדברים שהוא אמר. סיפרתי לנער , נייל , את הסיפור , וכמובן ששוב התחלתי לבכות. "וואו , אני לא מאמין. יודעת מה? אני בדיוק חוזר מהחופשה שלי בלוס אנג'לס לבית שלי בעיר מולינגר. זה קצת זמן נסיעה מהעיר דבלין אבל זה לא נורא.אני אשמח אם תלוני אצלי בבית עד שיהיה לך כסף לכרטיס טיסה חזרה." "אני לא יודעת נייל, זה לא טרחה? וחוץ מזה , מה ההורים שלי יגידו? הם בטח נורא ידאגו לי!" "טוב , את צודקת, אבל אם את רוצה תמיד אפשר לישון בפארק בחוץ…" "אוקיי , אוקיי , אבל זה לא נראה לך קצת מוזר שאני אשן אצל אדם זר שהכרתי בטיסה?" "אולי, אבל אני קורא לזה נימוס ועזרה לאחר. וחוץ מזה אני תמיד שמח לצאת ל'הרפתקאות' חדשות." אחרי השיחה הזאת כבר נרדמתי , כנראה שכל הבכי הזה ממש עייף אותי. אני חושבת שעברו כמה שעות מאז שנרדמתי כי כבר היה אור יום. נייל אכל שתי מגשי אוכל , כנראה שלקח את המגש שלי כשישנתי. "נייל? מה השעה? מתי מגיעים?" שאלתי חצי מנומנמת. "תסתכלי למטה , את רואה שמה את כל השדות הירוקים והבתים , ואת העיר הגדולה שם? זו דבלין.הגענו לדבלין!"


תגובות (3)

סיפור מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!
ניילר חיימשלי איך אני אוהבתאותו גם אני כותבת עליו סיפור אני אשמח אם תיקראי אותו(:
אה וברוכה הבאה לאתר(:

19/07/2013 06:58

אהבתייייי
ראיתי שהעלת עוד פרק אז עפתי לקרואאאא
ביוששש ♥♥

19/07/2013 07:00

ברוכה הבאה לאתר, אשמח אם תקראי את הסיפור שלייייי :) ♥

19/07/2013 07:02
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך