Live movie- פרק שלושים ושלוש

*מנקודת מבטה של וונדי*
"בוקר טוב" אמר הארי והתעוררתי, מיי הייתה בידו.
"בוקר טוב לאב" אמרתי ונישקתי את הארי נשיקה קצרה.
"היי גם לך מיי" אמרתי ובאתי לקחת אותה אליי, היא לא רצתה!!.
"מיי!" אמרתי נעלבת.
"אני רוצה את הארי" היא אמרה. הארי צחקק ואני קצת התעצבנתי.
"התעוררתם?" זאין שאל מעבר לדלת.
"כן" ענה הארי ופתח את הדלת.
"טוב לענבר יש מסיבת יום הולדת בבריכה, תתארגנו ותבואו" אמר זאין. הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת נזכרתי בכל מה שהיה בלילה.
"לא נראה לי שאני יבוא" אמרתי.
"למה? מה קרה?" שאל הארי. הסתכלתי עליו במבט של 'משהו שקורה לבנות כל חודש' והוא שתק.
"אוקיי, אני חושב שאני ילך" אמר זאין והלך.
"נו? תגידי את האמת" הארי אמר.
"מה? אני לא משקרת" אמרתי מתחילה להתרוצץ בכל החדר, ככה זה שאני משקרת.
"וונדי אני כבר מכיר אותך! תגידי למה!" הארי אמר כבר טיפה עצבני.
"זה עוד הפעם החזיונות האלה!!" צעקתי.
"אבל למה את צועקת?!" הארי צעק גם הוא. פתאום שמתי לב שמיי בחדר.
"נייל!!!!!!" צרחתי והוא נכנס לחדר.
"מה קרה? את בסדר??" הוא שאל לחוץ.
"קח את מיי" אמרתי והארי התיישב על המיטה. נייל יצא עם מיי מהחדר.
"די!! נמאס לי!! אתה לא מבין שאני הורסת לך את החיים?" אמרתי להארי.
"את? הורסת לי את החיים, את הדבר הכי טוב שקרה לי!!" הארי אמר.
"לא!! אל תגיד את זההה!!" צעקתי.
"למה? די כבר עם הסודות האלה!!" הארי צעק.
"כל החזיונות שלי קשורים לפרידות או מוות שלךךךך!!!!!!!!!" אמרתי כבר עצבנית.
"נו אז? את מאמינה בכל השטויות האלה? כי אני לא!" הוא אמר.
"עובדה שהכל התגשם עד עכשיו" אמרתי.
"באמת וונדי, תראי מה קרה! מאז החזיונות אלה את כל הזמן עצבנית! אנחנו כל הזמן רבים! פשוט תפסיקי לחשוב על זה" הארי אמר בשקט וליטף אותי.