ממש סליחה שלא העלאתי מלא מלא זמן !
היו לי שבועיים עמוסים מדיי וקשים מדי ובקושי היה לי זמן בשביל לכתוב..
יצא פרק דיי משעמם...
תגיבו D:

Mad World – פרק 26

16/04/2013 998 צפיות 7 תגובות
ממש סליחה שלא העלאתי מלא מלא זמן !
היו לי שבועיים עמוסים מדיי וקשים מדי ובקושי היה לי זמן בשביל לכתוב..
יצא פרק דיי משעמם...
תגיבו D:

-נקודת מבט רום-
התעוררתי בבוקר במיטה עם זאין, מכורבלת בין שתי ידיו הגדולות.
בדקתי באייפון שלי מה השעה, 12 ועשרה. בנוסף לשעון ראיתי שתי שיחות שלא נענו משחף.
אני אחזור אליה יותר מאוחר, כרגע, כיף לי בין ידיו של זאין.
לא רציתי לזוז אף פעם.
ציירתי עם אצבעותיי מעגלים על החזה החשוף שלו, שעלה וירד ביחד עם כל נשימה עמוקה שהוא לקח.
הנחתי את ראשי על גופו של זאין, נותנת לעצמי להירגע, נשמתי עמוק, מקבילה לנשימות שלו.
עד שסופסוף השגתי את השקט שלי דפיקה חזקה על דלת הבית העירה אותי מהמחשבות שלי בבהלה.
קמתי מהמיטה במהירות, לובשת את חלוק האמבטיה הקצר שלי שהיה תלוי על דלת הארון ומיהרתי אל הדלת, לפני שזאין ייתעורר מהדפיקות.
"מיזה?" קראתי לעבר הדלת.
"אני" שמעתי את קולה של שחף מהצד השני.
סובבתי מהר את המפתח ופתחתי את הידית.
"תודה באמת" היא נכנסה הביתה וזרקה את מפתחות המכונית שלה על שולחן העץ הלא גדול במיוחד שבמטבח.
"ישנתי," מיהרתי להגיד לה וסגרתי את הדלת, "תהיי בשקט" אמרתי לה.
"למה?" היא שאלה.
"זאין פה והוא ישן, אני ממש לא רוצה שהוא יתעורר מהרעש שלך, אני רוצה להעיר אותו עוד מעט," אמרתי, "בדרך נעימה יותר" הוספתי בקריצה.
"אבוד לך" שמעתי קול מאחוריי.
הסתובבתי, פוגשת בפניו של זאין שיצא מהחדר לבוש רק בבוקסר צמוד.
ידיו מיהרו לעטוף אותי לחיבוק חם מצורף בנשיקה קטנה על השפתיים.
"בוקר טוב" הוא לחש בחיוך.
"יופי שחף, תודה" אמרתי לה בעצבים ועל פנייה חצי חיוך ממזרי אך מרוצה.
"זה בסדר, בכל מקרה הייתי מתעורר עכשיו" זאין אמר בחיוך.
"בכל מקרה, את לא אצל לואי עכשיו?" זאין שאל את שחף.
"הייתי," היא אמרה ופתחה את דלת המקרר, "קבענו ללהיפגש פה בעוד שעה ונלך לים" היא הוסיפה בזמן שמזגה לה כוס מיץ.
"תהנו" אמרתי בחיוך.
"מזה תהנו?! אתם גם באים" היא אמרה ושתתה בלגימה אחת את כל תכולת הכוס.
"לא נראה לי.." אמרתי בהיסוס.
"למה לא?" זאין שאל.
"ים זה לא המקום המועדף על רום, אבל מה לעשות?! היא תיאלץ להתמודד" שחף אמרה ושמה את הכוס בכיור.
"להזכיר לך שוב למה אני לא אוהבת את הים?" אמרתי בעצבים והלכתי לחדר שלי, ושוב, הכל חוזר.

-נקודת מבט זאין-
"אני אלך אליה" אמרתי והתחלתי ללכת אחורה קצת, אחריי שני צעדים הסתובבתי וצעדתי במסדרון לעבר החדר של רום.
"הכל בסדר?" נכנסתי לחדר, מוצא את רום יושבת על המיטה, בוכה.
"כן" היא ניגבה את הדמעות בזמן שהתיישבתי לידה, עכשיו יכולתי לראות שהיא אוחזת בידה תמונה של ארבעה אנשים, שניים בוגרים ושניים קטנים, בן ובת.
"מי אלה?" שאלתי.
"זה לא משנה, בנתיים .. " היא אמרה והחזירה את התמונה לשידת האיפור הגדולה שבחדרה.
"בטוחה?" שאלתי.
"כן" היא חייכה חיוך מזוייף.
"אז את רוצה לספר לי למה את לא אוהבת ים?" שאלתי.
"אני פשוט לא אוהבת, זה לא משנה מה הסיבה, פשוט לא אוהבת" היא אמרה והלכה לכיוון הארון ופתחה אותו, בוחנת אותו בעינייה.
"איך שתרצי" חיבקתי את מותנייה הצרות והדבקתי לה נשיקה קטנה בשקע בין הצוואר לכתף.

-נקודת מבט ענבר-
התעוררתי בבוקר על הספה, מחובקת עם נייל שכבר היה ער ובהה בי.
"בוקר טוב יפה שלי" הוא לחש ונשק לי קלות על השפתיים.
"בוקר טוב" חייכתי אליו בזמן שהעביר כף יד חמה על ידיי.
"כמה זמן אתה כבר ער ?" שאלתי אותו וקמתי אל עבר חדר האמבטיה בכדי לצחצח את שיניי.
"לא הרבה, עשר דקות לכל היותר" הוא אמר ובא אחריי.
נכנסתי לחדר האמבטיה ולקחתיאת מברשת השיניים ממחזיק המברשות ומרחתי עליה משחת שיניים, נייל הגיע שתי שניות אחריי ונשען על משקוף הדלת.
הוא פשוט הסתכל עליי בחיוך.
"מזה החיוך הזה?" שאלתי אותו מצחקקת טיפה, "אתה נהנה לראות אותי מצחצחת שיניים?" .
הוא משך בכתפיו.
סיימתי לצחצח שיניים ושטפתי את פניי.
"קח" אמרתי והגשתי לנייל מברשת שיניים חדשה מהמגירה מתחת לכיור.
הוא לקח אותה וצחצח את שיניו.
"אני מנחשת שאביה לא התעוררה עדיין" אמרתי בזמן שהלכתי במסדרון לכיוון המטבח להכין לי כוס קפה.
"לא" נייל צעק.
הכנתי לי כוס קפה.
"מה איתי?" נייל התגנב מאחוריי.
"גם שלך יהיה מוכן בעוד רגע" צחקקתי והוצאתי מהארון עוד כוס.
הגשתי לנייל את הקפה שלו ושנינו התיישבנו ליד השולחן הקטן במטבח.
"את שומעת את זה?" נייל שאל וכיווץ את עיניו כאילו הוא מנסה להתרכז.
"לא, מה?" שאלתי ונייל סימן לי להיות בשקט.
"זה הפלאפון שלי" הוא אמר ורץ לכיוון הספה.
"הלו?" הוא ענה לשיחה.

-נקודת מבט אביה-
התעוררתי עם כאב ראש חזק.
פתחתי את עיניי לאט לאט והסתכלתי מסביב, בוחנת את החדר שאני נמצאת בו עם עיניי העייפות והכואבות.
לקחו לי כמה שניות בודדות להבין שזה החדר של ענבר.
קמתי מהמיטה וניגשתי לחדר האמבטיה שבקצה המסדרון שבדירה ושטפתי את פניי.
הסתכלתי במראה שתלויה מעל הכיור, אני נראית לא טוב. זה בגלל כל השתייה אתמול בערב..
סידרתי את שיערי לקוקו גבוה ויצאתי משם בצעדים כבדים לכיוון המטבח.
"בוקר טוב לך באמת" ענבר אמרה ולגמה מכוס הקפה שבידייה.
מולה נייל ישב, הוא הסתובב אליי בחיוך, "בוקר טוב" אמר והסתובב חזרה אל ענבר.
"בוקר" נאנחתי והתיישבתי על הכיסא הפנוי שליד נייל.
"אנחנו הולכים היום לים, את רוצה לבוא?" ענבר שאלה.
"מי עוד בא?" שאלתי בזמן ששפשפתי את עיניי.
"כולם" ענבר ענתה.
"נראלי שאני אלך קצת לטום ואחר כך אני אבוא" אמרתי.
"את רוצה שאני אבוא איתך?" ענבר שאלה.
"לא זה בסדר, אני אפגוש אתכם אחר כך כבר בים" אמרתי בחיוך מזוייף, כאב לי הראש בשביל לחייך או ללכת לים.
רציתי רק ללכת קצת לדבר עם טום ולראות מה שלומו, שלא יהיה לבד.


תגובות (7)

זה לא פרק משעמם !!!!! עכשיו תמשיכי!!!!!

16/04/2013 15:12

הוא לא משעמם בכלל ותמשיכי דחוף!

16/04/2013 16:25

זה ממש יפה!
תמשייכי:)

16/04/2013 22:19

לא נורא העיקר שהעלת.. ותמשיכי דחוף!!!!!!!!!!!!! מושלם!!!!!

17/04/2013 06:01

אחחח השלמותתתת , ת מ ש י כ י ! ! !

17/04/2013 07:14

תמשיכייייי!!!!!!!!!

18/04/2013 07:58

מושלם תמשיכי !!!!!!

26/04/2013 21:58
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך