never say never(סיפור על ג'סטין ביבר ווואן דיירקשן) פרק 2

פרק 2

אחרי שאכלתי יצאתי קצת החוצה ופתאום מרחוק אני רואה בשער של הבית שלנו ארגז סגור שנשלח אלינו ממקור לא ידוע, זה היה ממש מוזר אז התקרבתי לשער, פתחתי את הארגז וראיתי….
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

ראיתי מלא אביזרים מלאי דם -.- הייתי ממש המומה אז ישר קראתי לאבא שלי. הוא הגיע אלי וראה את הארגז "מי שלח את זה אדלין יקירתי?" אבא שלי אמר קצת מופתע, "אני ממש לא יודעת אבא. אני ראיתי את זה מחוץ לשער" כך אמרתי לו כשפני עדיין המומות!! אבא שלי מיד לקח את הארגז לתחנת המשטרה ואני נסעתי איתו. כשהגענו גם ג'סטין היה שם, כנראה הוא חיכה לנו?!? (חחח סורי יצאתי קצת סתומה…הרי הוא גם עובד איתנו אבל ששש…לא לספר לאף אחד). בזמן שאבא שלי בדק במעבדה את הד.נ.א שהיו על האביזרים אני וג'סטין ישבנו בחדר הישיבות שיש בתחנה. ג'סטין הסתכל עלי וחייך חיוך מתוק כזה ואני כרגיל עם האדישות שלי הסתכלתי עליו בלי לחייך ואמרתי "מעניין מה אבא שלי מצא בנוגע לאביזרים", לג'סטין ירד החיוך ואמר "אמממ…אני לא יודע, אנחנו גם לא יכולים להיכנס להפריע לו". אחרי כמעט שעה של שקט אבא שלי נכנס לחדר הישיבות מזועזע, "אבא הכל בסדר אתה נראה קצת חיוור?" , "אני לא ממש בטוח..הד.נ.א ל האביזרים תואמים לראיות שנתתם לי אתמול בלילה" כך אמר כשהוא ממש כבר נהייה חיוור. אני לא ידעתי איך להגיב כי גם אני הייתי בשוק ובלי דיבורים מיותרים אבא שלי קטע את מחשבותי ואמר:" ג'סטין ואדלין יש לכם היום משימה…אני צריך שתרגלו אחרי ג'ורג' מקרטני (ג'ורג' מקרטני הוא פושע מסוכן, ולפי הדיבור של אבא שלי כנראה הרצח קשור אליו)"

בערב בבית שלנו:)

התעסקתי במחשב ולא שמתי לב לשעה… הייתי כבר אמורה להיות מוכנה לקראת הריגול שלי ושל ג'סטין אבל לא הייתי מוכנה. אז ישר רצתי להתקלח, אחרי שיצאתי מן המקלחת לבשתי את הבגדים השחורים של הריגול(רק בגלל הבגדים אני אוהבת לרגל חחח) הלבוש: אוברול ארוך עם שרוולים ארוכים בצבע שחור מעור נוצץ האוברול צמוד על הגוף. ועכשיו לענייננו: אחרי שהתלבשתי שמעתי צפירות של מכונית אז הסתכלתי מהחלון וכמובן ראיתי את ג'סטין לבוש גם בבגדים המהממים של הריגול אני חייבת לציין שהוא נראה בהם ממש טוב. הלכתי לדלת של המכונית על מנת להיכנס אליה וג'סטין עצר אותי עם הזרוע שלו, לא הבנתי מה לעזאזל הוא עושה "לא אומרים שלום אדלין?" אמר עם חיוך על פניו כמו תמיד. "כן..שלום ג'סטין, אבל עכשיו אין לנו זמן לשלום יש לנו ריגול על הראש!!!" הרמתי קצת את קולי (באמת שאני לא מבינה מה הסיפור שלו?).

הגענו למקום שבו היינו אמורים לרגל:)

"וואו" אמרתי כשהפה שלי פעור.."נכון וואו" נכנס ג'סטין לדברי -.-! המקום ענק נראה כמו בית ספר ענק אבל משהו אחר לגמרי. רשום שזה בית חולים לחולי נפש..אבל הוא היה נטוש משום מה…הרבה זמן לא הייתה שם נפש חיה. כשלפתע משהו משך את תשומת ליבי זה היה די מפחיד..פתאום ראיתי צל רץ בין החדרים אז שאלתי את ג'סטין "תגיד ג'ס…ראית את מה שאני ראיתי כרגע??" "כן איך אפשר שלא לשים לב לזה קדימה בואי נלך לברר מה זה" הוא אמר את זה כשפניו היו מופתעות..פתאום ראינו שתי עיניים נוצצות מהחלון הרחוק ממול. הגענו לדלת הכניסה של הבית חולים פתחנו את הדלת והיא השמיע צליל חריקה שממש כואבת באוזניים. אני וג'סטין החלטנו להתפצל ואז…


תגובות (1)

היי אם בא לכם להמשיך להיות בקשר אז זה הפייס שלי (שלחו בקשה)
https://www.facebook.com/profile.php?id=1769700532
וזו הקבוצה שלי שבה הסיפור הזה מפורסם :)
https://www.facebook.com/groups/511074428983053/

22/10/2013 06:33
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך