one thing-דמויות+פרק 1 (1D)

שלום,
קוראים לי קייטי דלטון, אני בת 19, יש לי שתי אחים גדולים-ג'יימי (22) ווויד (20) ואני גרה ב-LA (לוס-אנג'לס). יש לי שער שחור פחם, ארוך וחלק ועיניים בצבע תכלת קפוא, אומרים לי שהשילוב הזה מכשף… יש לי שפתיים מלאות מעט ואדמדמות ועור מאוד מאוד חיוור! אני די נמוכה.אני אוהבת להתלבש בסטייל היפסטרי ולהתאפר עדין. יש לי ארבע חברות מקסימות, מושלמות ומהממות בשם: רייצ'ל, סוזי, דיאנה ומארלי! אנחנו קוראות לעצמנו "הסנופיות"!!! (קצת הזוי אני יודעת). לפני שנה סיימתי תיכון אבל כשעוד הייתי שם לכל הבנות בשכבה הייתה אובססיה מטורפת לוואן דירקשיין! רק אני וחברות שלי לא אהבנו אותם, כלומר, מה הקטע בלהעריץ חבורת בנים עם פרצוף יפה שרק שרים כל הזמן על אהבה!? קיטש! אני אוהבת מאוד את הביטלס ואת הפינקפלויד ואפשר להגיד שאני וכל החברות שלי סוגדות להם!
אני מאוד אוהבת לצחוק ואומרים שיש לי צחוק יפה! אני לא בטוחה בזה… אני מנגנת בגיטרה קלאסית ועושה קאברים לשירים ביוטיוב :). יצאתי עם מלא בנים אבל כל מה שעיניין אותם היה הפרצוף שלי והם היו רדודים, נרקיסיסטיים ומשעממים… אני כבר הבנתי שמבנים לא יצא שום דבר טוב ולא יצאתי עם אף אחד כבר חצי שנה… לא שלא הציעו…

היי!!!
אני סוזי מילר, אני בת 18 וחצי, בת יחידה :( , גרה ב-LA.
יש לי שער חום בהיר מאוד עם גוונים צהובים שחימצנתי ועיניים בצבע ירוק כהה, אני נמוכה כמו שדונית! יש לי שפתיים דקות ועדינות ועור מעט שזוף. אני מאוד אוהבת להתלבש בסיגנון היפ-הופ-רחוב כזה ולשים הרבה עיפרון עיניים! איילינר זה היתמכרות!!! יש לי את החברות הכי מדהימות ביקום! אני רוקדת היפ-הופ (כמו הלבוש שלי) ומנגנת על תופים. פעם אני ואח של קייטי, וויד, יצאנו אבל זה לא עבד… חבל באמת אהבתי אותו.

שלום לכולם,
קוראים לי רייצ'ל דייר (מחווה לדמות מספרי "פרסי ג'קסון"-הערת הכותבת.), אני בת 19 וחודשיים ואני יתומה, מגיל 10 אני גרה עם דיאנה ב-LA כי משפחתה אימצה אותי לאחר שאיבדו את אחיה של דיאנה.
יש לי עור שזוף, שער שטני ועיניים בצבע דבש-שקד. אני מתה על איפור!!! מכל סוג שהוא! אני אוהבת ללבוש שמלות קלילות ועקבים. אני ו"הסנופיות" זה אחיות בדם! אני שרה ומנגנת על קלידים… כבר הייתה לי אהבה בשם דייב אבל היא בגדה בי מול העיניים אחרי שנתיים חברות! גם כן אהבה! בי לא יפגעו יותר!

יום טוב ורגוע לכולם… חחח סתאאם! צוחקים איתכם!
היי, קוראים לי דיאנה קולינס ואני כמעט בת 19. אני גרה עם רייצ'ל, שאותה המשפחה שלי אימצה אחרי שדיוויד…למה התחלתי לדבר על זה!? יש לי עור לבן, שער בלונד פלטינה ועיניים בצבע כחול אינדיגו, כל החברות שלי אומרות שזה לא הוגן שאני גם בלונדינית וגם עם עיניים כחולות אבל אני אומרת ש~הן~ מהממות שזה למות!!! במיוחד קייטי! הילדה מ-ע-ל-פ-ת… אני שונאת איפור, להבדיל מרייצ'ל שפשוט חיה על זה וזה מחרפן!אני לובשת בעיקר שורטס וגופיות כי אני ~רוצה~ שכולם יראו את הקעקוע של STAY STRONG שעשיתי אחרי ש… איך חזרנו לנושא הזה עוד פעם?! אני מנגנת בגיטרה חשמלית. מעולם לא התאהבתי או התנשקתי ואחרי מה שקרה לרייצ'ל אני מפחדת…

הלו? מה שכחתם אותי!?
שלום. קוראים לי מארלי ג'קסון ואני בת 18 ושמונה חודשים. אני גרה עם אמא שלי בלוס-אנג'לס :). ההורים שלי גרושים ואני בקושי רואה את אבא שלי שגר בפריז. יש לי עור כהה, שער חום כהה עם גוונים וורודים בקצוות ועיניים חומות-כמעט שחורות. אני מאוד גבוהה ואני מתלבשת בעיקר בבייסיק וג'ינס וכמעט לא מתאפרת. אני מאוד חרשנית והחברת שלי יורדות עלי על זה אבל בקטע טוב…:) ישלי אחות קטנה בת 13 בשם לילי ואני פשוט מתה עליה! יש לי חבר, קוראים לו סטיב והוא מאוד מאוד חמוד אבל משום מה הוא לא מנשק אותי כמעט בכלל ובאופן כללי לא מפגין הרבה חיבה… זה די מוזר אם חושבים על המערכות יחסים הקודמות שלו… אני מנגנת בקלרניט ורוקדת מחול מודרני.

——————————————————————————————————-

פרק 1-
נקודת מבט-קייטי.

אמא: "קייטי! קומי, קומי!!!"
"אני כבר באה אמא!", אוף! מה השעה בכלל שהיא מעירה אותי עכשיו?! שנייה… שבע וחצי בבוקר!? היא מטורפת?!?!?!??!?!?!?!.
התלבשתי מהר בשורט ג'ינס ורודים, חולצת פסים תכלת לבן ואולסטאר צהוב בננה, עשיתי גולגול מהיר וירדתי למטה ב"הליכת האיש המת" שלי… אני לא טיפוס של בוקר…
"תגידי אמא, למה לעזאזל הערת אותי בשעה כזאת???" שאלתי, עדיין חצי ישנה.
אמא: יש לי משהו לספר לך ואני צריכה שתדעי את זה בהקדם האפשרי," זאת רק אני או שהיא נשמעת משועשעת? "אני והאימהות של רייצ'ל, דיאנה, מארלי וסוזי החלטנו שנמאס לנו לראות אתכן בבית! כבר נגמרו הלימודים לפני שנה ועדיין אף אחת מכן לא עשתה כלום עם עצמה! אנחנו שולחות אתכן ללונדון במטרה שתתחילו לחיות את החיים וללמוד אחריות מהי! קנינו לכן בית גדול ונשלם לכן על אוכל וחשבונות תחזוקה אבל מעבר לכך זו אחריותכן לעבוד, להשיג כסף ולהתנהל בצורה חכמה". רגע, מה?! לונדון?!?!?! מיד התעוררתי לגמרי, "את שולחת אותנו ללונדון??? יש!!! אתן האימהות הכי טובות בעולם! לא אכפת לי שאני אצטרך לעבוד! אני טסה ללונדון! יששששש!!!!!!!" אמרתי וקפצתי עליה בחיבוקים ונשיקות. אמא: בסדר. בסדר! כן אני יודעת! עכשיו תעלי למעלה לדבר עם הבנות ולהתארגן! הטיסה מחר!". רגע… עצרו הכל…! מחר?! "אעאעאעאעאע!!! מחר??? איך אני אספיק להתארגן?! אני רצה! ביי אמא!" אמרתי, ורצתי לחדרי כדי להתקשר לבנות ולארוז. "לונדון תתכונני, הסנופיות באות!!!" צרחתי בכל הבית. האחים שלי יצאו מהחדרים בזומביות-יוצאת-דופן (גם הם לא טיפוסים של בוקר) וצרחו עלי:"סתמי יא מתלהבת!!!" בתיאום מושלם. "חחח, אני נוסעת ללונדון ואתם לאאא!!!" צעקתי, וברחתי משם לפני שהם יתפסו אותי ויכפכפו לי ת'צורה. התקשרתי לבנות, שכבר ידעו וצרחו איתי. קבענו שהן ישנו אצלי ואז ניסע ביחד לשדה תעופה. התחלתי לארוז וכשגמרתי כל הבנות כבר היו אצלי. שיחקנו קצת אמת או חובה ורגע לפני שנעצמו עייני לחשתי:"לונדון, הנה אני באה..", ושקעתי לשינה שכולה חלומות על המלכה אליזבת' והביג-בן.