rock me| פרק 6!

6
ישבתי על המיטה הזוגית בחדר המלון, לבד.
העיר פריז נשקפה מהחלון. ירח כהה, עננים.
הדלת נפתחה. הארי עמד בפתח.
"וואו," פערתי את עיני ונשכתי את שפתי התחתונה בתמימות וילדותיות מעושה. "באת להשכיב אותי לישון ולתת לי נשיקת לילה טוב?"
הוא הביט בי והעביר את ידו בשיערו.
גלגלתי את עיני. "אל תגיד לי שזה הדליק אותך."
"קצת, אני חייב להודות." הוא חייך חצי חיוך. "טוב, די הרבה, אבל אנחנו עוד נדבר על זה. אני חייב להתנצל. את לא ילדה קטנה."
"אתה סתם משקר. זה לא מה שאתה באמת מרגיש. אני באמת ילדה קטנה בעיניך."
"נכון, אבל זה העניין," הוא כרע לידי ולקח את ידי. "אני אוהב את הילדותיות שבך. אני מת על השטויות שלך, על הלחץ שלך, ועל המבט המפוחד שבעיניך כשאת לא מבינה משהו. בגלל זה התאהבתי בך. אז כן, יש קטעים שאת פחות קלה בהם מבן אדם עם ראש מבוגר, אבל את כל הדברים הטובים שיש בילדים לא איבדת."
"כמו מה?" שאלתי.
הוא חייך והדביק נשיקה על אצבעותיי. "את תמימה, את נותנת אמון בכל אחד, את מלאת דמיון וחלומות, את טובת לב,"
"אני לא רוצה שתחשוב שאני תינוקת."
"אל תדאגי." הוא חיבק אותי.
"אפשר לשמוע סיפור לפני השינה?" שאלתי, באותו קול ילדותי.
"בתנאי שאני אוכל לנשק אותך נשיקת לילה טוב."

*

השמש זרחה והעירה אותי מהשינה המתוקה בין זרועותיו של הארי.
תהיתי אם אני יכולה לזוז בלי להעיר אותו.
השתחלתי מבין אצבעותיו ונעמדתי.
הפלאפון שלו רטט.
שלחתי יד להרים אותו.
הודעת טקסט חדשה.
פתחתי אותה בקלילות.
מה יש לו להסתיר ממני?
שמה של ג'יין היה כתוב על המסך.
ליבי החל לפעום בחוזקה.
'אני יודעת. ניפגש.'
מה? למה היא הגיבה לו דבר כזה?
עליתי למעלה, לתחילת השיחה.
הארי כתב לה.
'כן. אני מתגעגע אלייך.'