אוקי, אז, כמה דברים, דבר ראשון, זה סיפור שעומדים להיות בו הרבה תיאורים, כאילו למשל כשהיא חותכת וזה, אני ינסה לצמצם את התיאורים, אבל אני מזהירה מעכשיו.. ובקשר לחברות....
לואי- אביה, יש לי את התיאור :)
ליאם- אורטל, יש לי את התיאור.. :)
הארי- אני לא בטוחה, יש שתי בנות שביקשו, לכן מי שתיתן לי את התיאור קודם תיכנס.. סורי..
ניילר- גם שתי בנות ביקשו, לכן מי שתיתן את התיאור קודם, תיכנס, שוב סליחה, אבל מי שלא תיכנס תוכל להיכנס בסיפור הבא שליץץ

Snowhite פרק רביעי חלק א'

19/03/2013 911 צפיות 18 תגובות
אוקי, אז, כמה דברים, דבר ראשון, זה סיפור שעומדים להיות בו הרבה תיאורים, כאילו למשל כשהיא חותכת וזה, אני ינסה לצמצם את התיאורים, אבל אני מזהירה מעכשיו.. ובקשר לחברות....
לואי- אביה, יש לי את התיאור :)
ליאם- אורטל, יש לי את התיאור.. :)
הארי- אני לא בטוחה, יש שתי בנות שביקשו, לכן מי שתיתן לי את התיאור קודם תיכנס.. סורי..
ניילר- גם שתי בנות ביקשו, לכן מי שתיתן את התיאור קודם, תיכנס, שוב סליחה, אבל מי שלא תיכנס תוכל להיכנס בסיפור הבא שליץץ

שאתן גומרות לקרוא, רדו בבקשה לרציתי להוסיף, זה חשוב..
____________________
ברדפורד:
זאיין הכיר די מהר את הבנים,הם התחברו במהרה, כל כך מהר שזה פשוט היה ברור לכולם שהם נועדו להיות ביחד…
הילד הבלונדיני שמתוק ששמו נייל, התגלה כאירי וכאכלן גדול.
לואי, התגלה כאיש מצחיק ביותר, למרות גילו המבוגר, ביחס לשאר הבנים, הוא התנהג כמו ילד בן 5. ממש באותה צורה ודרך.
הארי, הבחור המתולתל, התגלה כמישהו חמוד וצחיק, בעל חיבור מהיר ביותר לאנשים.
ליאם, התגלה כאיש שיחה נהדר ווכבן אדם מדהים.
זאיין ישב בצד והכיר אותו קצת, ליאם סיפר לו על חייו ואילו זאיין, שתה את מילותיו במהירות, מעוניין לשמוע עוד ועוד, ולבסוף הוא לא האמין כמה ליאם עבר…
זאיין כמובן, התשדל לעשות ככל שביכולתיו להכיר את שאר הבנים, אבל פשוט עם ליאם היה לו חיבור מידי, כאילו הם מכירים כל החיים.
בהתחלה הבנים חשבו שזאיין הוא שקט ומופנם, אבל ברגע שהם נישארו איתו לבד והוא הוריד את כל המחסומים, הם הבינו כמה לא שקט הוא, זה גרם להם לצחקק.
החיבור היה מדהים , הבנים הכירו אחד את השני תוך כמה דקות. זה היה נראה כאילו הם מכירים שנים!
סיימון היה מאוד מרוצה מהחיבור שנוצר בינהם, והיה די גאה בעצמו!

בריסטול:
אליסון סיימה לארוז את דבריה, היא הבטיה על התקרה, כאילו מחכה לסימן כלשהוא ממישהו.
היא העבירה את עינייה לחתך החדש שנוצר בידה, היא הרימה את ידה השנייה ונגעה בו בעדינות, מפחדת להכאיב לעצמה, שוב.
היא העבירה את מבטה למזוודה ששכנה באמצע החדר, המזוודה הייתה פשוטה ביותר, סגולה עם נייר כסוף קשור אליה, זה היה בכדי שאנשים לא יתבלבלו עם המזוודה שלה, ויקחו את שלה בטעות.
היא התיישבה על המיטה, מניחה את ידה על ראשה וצונחת בעצינות על המיטה.
היא שכבה במיטה, מסתקלת על הכוכבים המדהימים שצויירו על תיקרתה; כחולים בהירים ונוצצים. מאות כוכבים כאלה עיטרו את תיקרתה של חדרה.
הם היו זוהרים בחושך ולפעמים אהבה אליסון לצפות בהם, ולדמיין בראשה את תזוזתם. זה היה מעלה חיוך גדול פניה.
היא אהבה לצפות בכוכבים, היא גם אהבה מאוד את הים, היא הייתה מתה על הצבע הכחול…
עם היא הייתה רוצה, היא הייתה מסוגלת לשבת במשך שעות ולהביט בים, בשמים הכחולים או בכוכבים.
אליסון הייתה משהו מיוחד.
"מתוקה, צריך לצאת.." אמה של אליסון ראה לה, אליסון פתחה את עינייה במהירות, קמה מהר מהמיטה ותופסת את ראשה בעצבנות, כיוון שהוא כואב לה.
אליסון לקחה במהרה את המזוודה שלה וירדה למטה, סוגרת את הדלת אחריה, היא נשמה עמוק, מנסה לגרום לעצמה לקלוט שזהו, עכשיו היא עומדת לגלות הכל, היא עומדת לגלות מה באמת קרה שם…
היא לקחה עוד נשימה עמוקה ונכנסה לרכב עם אמה, אמה ישבה מקדימה בעוד אליסון ישבה מאחורה, מביטה בחלון.
היא לקחה את האוזניות שלה, ותקעה עמוק בתוך אוזניה, מנסה להעביר את כל מחשבותיה…
השירים עברו לאט לאט, כך גם הזמן, והמקומות…
אליסון לא הבינה למה כל כך לאט, מה קרה, הרי היא ידעה שמתי שהזמן לאט זה בדרך כלל מתי שאת רוצה שהוא יזוז מהר.
זה גרם לה לתהות; האם היא רוצה כל כך להגיע כבר לשדה התעופה, האם היא כל כך מתגעגעת לברדפורד, האם היא מבינה מה קרה פה הרגע בכלל.
אלפי שאלות רצו במוחה, גורמות לו לכאוב, ומשאירות אותה חסרת מילים.

אליסון תהתה האם היא מוכנה לזה בכלל?
האם היא מוכנה לראות אותו שוב?
האם היא מוכנה לראות אותן שוב?
האם היא מוכנה לראות את אביה שוב?
היא היא מוכנה לחזור לברדפורד?

היה לה קשה לענות על השאלות האלה, כל אלה שאמרו שהזמן רק מאחה את השברים, כל כך טעו!
הזמן לא מאחה את השברים, הוא רק גורם לך להבין שזה נגמר, ואין דרך להחזיר את זה חזרה, אין דרך לחזור אחורה, אין דרך להחזיר את המילים שנאמרו ואין דרך להחזיר את המעשים שנעשו…

ברדפורד:
זאיין והבנים ישבו להחליט על שיר עם סיימון, לפתע הנייד של זאיין צילצל, מתריע על הודעה חדשה, הוא התנצל במהרה ופתח את ההודעה..

היי זאיין, זאת קמיל, אמא של אליסון דיילר, רק רציתי להודעי לך שאנחנו חוזרות, היא מתגעגעת, אני מאוד מקווה שתנסה לדבר איתה, להחדיר בה קצת דברים טובים…
מצטערת עם הפרעתי במשהו זאיין XX…

הוא היה בשוק למראה עיניו, היא חוזרת , היא באמת חוזרת…
"זאיין הכל בסדר?" לואי שאל, זאיין לא הבין למה הוא שאל עד שהרגיש טעם מלוח בפיו, הוא בכה, הוא הנהן במהרה ויצא מהחדר, משאיר את כולם לתהות מה קרה לו…
זאיין הקליד במהרה תשובה לקמיל, ממש בלי לחשוב פעמים..

לא הפרעת קמיל, תודה שהודעת לי.
את לא מבינה כמה מאושר אני עכשיו, אני כל כך מתגעגע אליה, מה איתה? XX…

הוא לחץ על שלח וחייך לעצמו, הוא שם את הנייד בכיס של מכנסיו והלך לקחת לו בקבוק מים.
הוא הרגיש רטט בכיסו, בזמן שאחז את הבקבוק בידו, הוא הוציא את הנייד וגילה לעיניו הודעה חדשה מקמיל…

אממ.. היא לא בסדר.. ממש לא! היא מתחרפנת לי זאיין, כל כך קשה לה, היא רזתה ברמות, היא כמעט לא מדברת עם אף אחד, אני כבר לא יודעת מה קורה איתה יותר..

הוא קרא את ההודעה ופיו נפתח בצורה של הלם, דמעות זלגו מעיניו, אך לא דמעות אושר…
אליסון? אליסון שלו? היא לא מדברת עם אף אחד?
הוא כבר הרגיש את עצמו עומד להתעלף כל רגע, עד שהוא הרגיש יד חמה נוגעת קלות בכתפו, הוא הסתובב מגלה לעיניו את ליאם, לואי, הארי ואת נייל, מחזיק פיצה.
"זאיין.. אתה בוכה?" ליאם שאל בעדינות, זה רק גרם לזאיין להתפרץ בעוד יותר בכי קולני..
"הכל בסדר?" נייל שאל, זאיין עצם את עיניו בחוזקה, נותן לעוד כמה דמעות לנזול מעיניו החומות והיפות.
הבנים משכו את זאיין לתוך החדר שניתן להם, מושיבים אותו על הספה הקטנה ולוקחים כיסא, מתיישבים מסביבו..
"מה קרה זאיין?"ליאם שואל.
"רק שנייה.." זאיין אמר והוציא את הנייד שלו.. מסמס לקמיל עוד משהו אחד..

מה יש לה? מה היא עושה שגורם לך לחשוב ככה קמיל?

הוא קרא שוב את ההודעה ולחץ על שלח. ליאם לקח את הטלפון שלו והניח אותו בצד.. תוך רגע נשמע צלצול מהנייד של זאיין, ליאם הרים את הנייד ומבלי שהוא יתתכוון הנייד נפתח, על ההודעה.
"מי זו קמיל?" ליאם שאל, מקווה שהוא לא מציק מידי לזאיין..
"קשה להסביר אבל מה היא כתבה?" זאיין אמר, מת לדעת מה היא ענתה…
"להקריא?" ליאם שואל, לא בטוח שזה מה שזאיין ביקש, זאיין מהנהן קלות וליאם מתחיל לקרוא..
"אממ… המצב שלה מאוד קשה, קשה להסביר איך אבל קשה לה בלעדייך, בלי אנג'לה בלי שאר הבנות, כששהיא גילתה את האמת היא פשוט לא דיברה איתו, במשך שבועות—" ליאם החל לקרוא אך עצר את עצמו באמצע..
זאיין הסתכל עליו במבט שואל.
"עדיף שתקרא את זה לבד, אנחנו פה, פשוט תקרא את זה אתה." ליאם אמר, וזאיין הנהן קלות, לוקח את הנייד מידו של ליאם וקורא את ההודעה מההתחלה…

המצב שלה מאוד קשה, קשה להסביר איך אבל קשה לה בלעדייך, בלי אנג'לה בלי שאר הבנות, כשהיא גילתה את האמת היא פשוט לא דיברה איתו, במשך שבועות. אבל יותר מזה זאיין.. היא חותכת, היא הרסת את עצמה, היא רוצה להתאבד, זאיין בבקשה, אתה חייב להיות שם בשבילה, אני לא יוכל להיות שם בישבילה לנצח, במיוחד לא אחרי מה שגילו שיש לי..

זאין קרא את ההודעה, דמעות זולגות מעיניו.

היא חותכת.
היא רוצה להתאבד.
היא הרוסה.

והוא אחת מהסיבות לזה…


תגובות (18)

יווואווווו!!!בבקשה תמשיייכיייי זההה מהממםםםם!!!את כותבת מדהים♥♥♥

19/03/2013 04:05

זההה מושלםםםם והסיפור מרגש כול כךך אני ממש מתחברת אליו התאהבתי בסיפור הנה תמשיכייי !!

19/03/2013 04:14

זההה מושלםםםם והסיפור מרגש כול כךך אני ממש מתחברת אליו התאהבתי בסיפור הזה תמשיכייי

19/03/2013 04:14

אני יכולה את הארי? אם כן אז הנה תיאור

שם:אורחן
גיל:מה שאת מחליטה.
תיאור חיצוני: שיער שטני חלק עד אחרי הישבן בערך ועיניים ירוקות
אופי: עקשנית, לא מוותרת בקלות, צינית אבל קצת ביישנית.
תחביבים: (אם צריך) ציור (כאילו ציירת מקצועית או משהו כזה) ונגינה בפסנתר.

אם צריך עוד משהו אז תגידי ואני אוסיף ואני באמת אשמח אם תוסיפי אותי….

19/03/2013 04:25

אני ביקשתי ראשונה עם הארי!!!!
זה לא קשור לזה?
אני שאלתי אותך ואמרתי שרק אם תסכימי אני יביא לך תיאור…
אוף ):
בכל מקרה תגידי לי מה לעשות…
מושלם תמשיכי!!!!

19/03/2013 04:34

שירז, את היית ראשונה, לכן יש לך זכות קדימה [אני לא מאמינה שאמרתי זכות קדימה כרגע O_O ] חחח תתני לי תיאור, את זו שעומדת להצטרף כחברה של הארי..

19/03/2013 04:38

שירז, את היית ראשונה, לכן יש לך זכות קדימה [אני לא מאמינה שאמרתי זכות קדימה כרגע O_O ] חחח תתני לי תיאור, את זו שעומדת להצטרף כחברה של הארי..

19/03/2013 04:38

שירז, את היית ראשונה, לכן יש לך זכות קדימה [אני לא מאמינה שאמרתי זכות קדימה כרגע O_O ] חחח תתני לי תיאור, את זו שעומדת להצטרף כחברה של הארי..

19/03/2013 04:38

אז מי נשאר?

19/03/2013 04:42

אני חושבת שאמרת שנייל גם פנוי אז אפשר? פלייזזזז 0,0

19/03/2013 04:44

אממ.. כרגע אף אחד… אבל עוד מעט מתחיל עוד סיפור .. ושירז, תתארי לי את הדמות שלך…

19/03/2013 04:45

אז תוכלי להוסיף אותי בסיפור החדש עם הארי?

19/03/2013 04:46

אז תוכלי להוסיף אותי בסיפור החדש עם הארי?

19/03/2013 04:47

שם: שירז
גיל: מה שצריך
תיאור חיצוני: שיער חום גלי וארוך, עניים ירוקות, חיוך חמוד עם שתי גומות, נמשים (רק על הפנים), רזה ויחסית גבוה
תיאור פנימי: מצחיקה, אחראית, רצינית, טיפה שטותית, קצת מופנמת
תחביבים: לרקוד (תחביב עיקרי), לשיר, לצייר, לנגן על גיטרה אקוסטית

19/03/2013 04:48

אמ.. כן, ושירז? יאיי! :)

19/03/2013 04:52

חחחח מחכה שתמשיכי!

19/03/2013 04:53

אני נתתי לך תיאור בפרק הראשון אבללללללל

21/03/2013 04:00

אני נתתי לך תיאור בפרק הראשון אבללללללל

21/03/2013 04:00
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך