TDKAU פרקים 57-58

"זה היה טעים!" אמרתי, מלקקת את שאריות האוכל מאצבעותיי. היינו בדרך לאקס פקטור, בתוך המכונית של הארי.
"פעם ראשונה שאכלת ספגטי מוקרם?" הארי שאל אותי, ואני הנהנתי.
"לא תמיד היה לי כסף לאכול בחוץ.. רק אוכל של הבית." אמרתי להארי, מחייכת מעט. "אבל תאמין לי, היה שווה לחכות."
"איך המסעדה? היא נפתחה אתמול, ואנחנו מבין הראשונים שהיו שם." הארי אמר, ואני הסתכלתי עליו נדהמת. הם באמת חדשים? הם מושלמים!
"המסעדה באמת נראית טוב, והאוכל שם.. כמו בגן עדן!" אמרתי, צורחת את זה.
"כיף לי כשאני רואה אותך מחייכת." הארי אמר לי, מחייך, גורם לי להסמיק.
"גם לי כיף שאני מחייכת.. הרבה זמן לא חייכתי חיוכים אמיתיים." אמרתי להארי, והוא עצר את הרכב, מחוץ לאקס פקטור.
"תודה.." אמרתי להארי, מנשקת אותו על הלחי. "על הכל."
"הכל בשביל הארוסה שלי.." הוא הזכיר לי את זה, שוב, גורם לבטן שלי לעשות בערך.. 5 סלטות ככה, כל פעם מחדש. אהבתי את הצליל של זה, 'הארוסה שלי'. 'הארוסה של הארי סטיילס'.
נכנסתי לאולם ה'אקס פקטור', לא לפניי שנתתי להארי נשיקה אוהבת על שפתיו. נכנסתי סופר-מרוגשת, רק מחכה להופעה שלנו היום. עוד מעט זה מגיע, עוד מעט רבע הגמר! ואם אנחנו עוברות אותו, אנחנו בחצי הגמר.. ואם אותו אנחנו עוברות, אנחנו בגמר עצמו.. ואם אותו אנחנו עוברות, עם מקום ראשון, אנחנו.. מגשימות חלום.
עכשיו אני נזכרת בכל המורדות והעליות שלי באקס פקטור. איך בכלל הלכתי לאקס פקטור בגלל הארי, והכל בזכותו..
איך כולם החמיאו לי, אבל בכל זאת לא עברתי לשלב הבא.. איך שבכיתי באותו היום..
חשבתי שאני לא טובה.. ובעצם, אני כן טובה. כי אם לא הייתי טובה, לא הייתי כאן עכשיו. כל כך קרובה לגמר האקס פקטור.
הרגע הזה שקראו לי בחזרה לבמה, קראו לכל הבנות איתי.. והחליטו לא לוותר עליו. החליטו שיש לנו את יכולת לנצח, ורק בגלל זה חיברו אותנו.
את הרגע הזה שנכנסתי לבתי השופטים, מקווה שהשופטת שלנו תהיה דמי.. וכן, זו הייתה דמי.
ואני הכי הכי זוכרת את הרגע שנייל נכנס יחד איתה לבית. באותו רגע התאכזבתי, ידעתי שגם הארי יהיה איתו.. או לפחות נייל ידבר איתי בשבילו. אבל אני חושבת שזה הרגע הטוב ביותר בחיי.
אני אוהבת את הארי !
אני זוכרת בכי מעצב, בכי מעושר, את הרגע שהוציאו אותי מהאקס פקטור, שהחזירו אותי, שלקחנו בכל שבוע מקום ראשון או שני, כלומר הרבה יותר מהבנות הסנוביות של טרי סטארס.
ואני הכי הכי זוכרת את הפרצוף של הבנות האלה, הסנוביות האלה, כשהן גילו שבעצם אנחנו קיבלנו עדין מקום יותר טוב מהן.
אני כל כך מרגישה טוב כשאני נזכרת בזה..
נכנסתי לחדר החזרות שלי ושל הבנות, וראיתי רק את קרול וויי יושבות שם.
"היי!" אמרתי לשתיהן, מחבקת אותן. "איפה ג'ס? ודמי??"
"אל תשאלי.." ויי אמרה, בדיוק כשדמי נכנסה לחדר, בלי ג'ס.
"היא בסדר?" קרול שאלה את דמי, ודמי השפילה מבטה, מנידה ראשה לשלילה.
"מצטערת בנות, אבל אני חוששת שלא.." היא אמרה, ושלושתן נראו נורא מבוהלות.
"מה קרה??" שאלתי, מרגישה ממש לא קשורה. משהו קרה לג'ס??
"זאת ג'ס.." קרול התחילה לספר לי, בולעת את רוקה לאט לאט. מה קרה?! למה רק אני לא יודעת מזה ?! ולמה קרול בולעת את הרוק שלה כל כך לאט, אני רוצה כבר שיספרו לי!!!
"מה איתה??" שאלתי בלחץ. "תספרו לי כבר!!!!"
"היא.." ויי אמרה, אך כנראה לא יכלה להמשיך לומר. או שלא ידעה איך לומר את המילים הנכונות. "היא…"
"היא הייתה מעורבת בתאונה." דמי אמרה לרגע, גורמת לי לקפוץ ממקומי בתדהמה. "היא כרגע בבית חולים, ואני לא חושבת שהיא תוכל לשיר איתנו הערב."
"אבל אי אפשר לשיר בלעדיה." אמרתי להן, לא מאמינה. רק חיכיתי שיגידו שזו מתיחה או משהו. "יש לה סולואים, קול שני.. בלעדיה השיר ישמע משעמם!"
"אין מה לעשות, נצטרך לשנות קצת את התוכנית שלנו." דמי אמרה לנו, אבל זה כבר היה מאוחר מידי.
"אנחנו השניות שמופיעות! איך נצליח?" שאלתי אותה, מתיישבת על הכיסא.
"אני לא יודעת.. אבל.. אני מקווה שנצליח." דמי אמרה, ואז, ארבעתנו ניסינו לסדר את השיר. אבל לא משנה מה עשינו, השיר היה נשמע פחות טוב.
רבע שעה ניסינו, וכבר אחד ממפיקי התוכנית נכנס והודיע לדמי שהתוכנית מתחילה עוד 10 דקות, והיא צריכה ללכת לאיפור.
"מה אנחנו עושות?! השיר צריך להיות מושלם, ועכשיו את צריכה ללכת!!" קרול אמרה, מדאיגה את כולנו עוד יותר.
"אתן יודעות מה?" דמי אמרה לנו, מעירה אותנו טיפה. "יש לי רעיון טוב. תשירו את השיר בדיוק כמו שתכננו, בלי הקטעים של ג'ס." דמי אמרה לנו, ואני עדין לא הבנתי. הייתי די מבולבלת מהרעיון הזה.
"אבל מה נעשה בקטעים של ג'ס? נשתוק?!" שאלתי, ודמי הנהנה. אה?
"כן." דמי אמרה בהחלטיות, נראית די בטוחה מההחלטה שלה.
"תקשיבו, פשוט תסמכו עליי.. אני יודעת מה אני עושה." דמי אמרה, תוך כדי שהיא מחבקת אותנו, ויצאה מהחדר.
וואו, מעניין מה היא מתכננת.
כי אני לא חושבת שהיא תתן לנו פשוט לשתוק בקטעים של ג'ס. כלומר, אם זה יקרה, אנחנו ממש לא נעבור לרבע הגמר. אז… מה יהיה??
כולנו התאמנו על הקטעים שלנו, ושתקנו בקטעים של ג'ס, ולאחר מכן יצאנו מהחדר והצצנו ללי בראון, שבדיוק הייתה באמצע ההופעה שלה. היא שרה את ' Beautiful ' של כריסטינה אגילרה, ועשתה ביצוע כזה מושלם. ידעתי שהיא בטוח תעבור לרבע הגמר, וגם בטח תהיה בגמר. יכול להיות שגם תנצח מקום ראשון, אבל מה שבאמת עניין אותי, זה האם גם אנחנו נעבור כל כך הרבה? האם גם אנחנו טובות כמוה, או אפילו יותר?!
לי בראון סיימה את השיר שלה, השופטים החמיאו לה מחמאות שבאמת שימחו אותה וגרמו לה לקפוץ מאושר, והיא ירדה מהבמה.
ופתאום, קראו בשמנו. ביקשו שנעלה לבמה.