TDKAU פרק כפול! (62-63)

-רק שתדעו, זאת חובה לקרוא את ה'רציתי להוסיף'. אם לא אתן תבכו בפרק הבא!-

פרק 62

*על הבמה.*
http://www.youtube.com/watch?v=RBumgq5yVrA

אני: Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow..

הפסקתי לשיר באמצע הסולו, איזה פאק! התנערתי קצת, מנגבת את הדמעות שנותרו ממקודם, וממשיכה לשיר את ההמשך.

Only hate the road when you're missing home "
Only know you love her when you let her go
And you let her go "

"מה קרה?" קרול לחשה לי, "תתרכזי!"

ג'ס: Staring at the bottom of your glass
Hoping one day you'll make a dream last
But dreams come slow and they go so fast
You see her when you close your eyes
Maybe one day you'll understand why
Everything you touch surely dies

אני: Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're…:\

פאק, שכחתי שוב את המילים. מה קורה לי היום? זה בגלל הריב שלי עם שלי??
לא יצאתי מגעילה, לא משנה מה היא תגיד. הייתה לי תקופה עמוסה, אז אני מצטערת באמת שלא מצאתי זמן ללכת לבקר אותה. אבל זה באמת מעניין איך היא כבר ארבעה חודשים בבית חולים הזה, אם אני, במצב יותר גרוע, הייתי בסך הכל כמה שעות. היא משקרת לי במשהו. היא משקרת. היא יצאה המגעילה, לא אני.

Only know you love her when you let her go" "

הסתכלתי על הקהל, על השופטים.. הם היו נראים מאוכזבים יותר ממני. אני התאכזבתי מעצמי, והכל בגלל הריב המטופש הזה. הכל בגללה.
אבל… לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה. איך היא יכולה לקרוא לי מגעילה אם היא השקרנית המגעילה פה? איך??!

קרול: Staring at the bottom of your glass
Hoping one day you'll make a dream last
But dreams come slow and they go so fast
You see her when you close your eyes
Maybe one day you'll understand why
Everything you touch surely dies

אני: Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
And you let her go

וסוף סוף, הצלחתי לשיר את הסולו שלי במלואו. לפחות אותו. תתרכזי, תתרכזי, תתרכזי! עכשיו ויי שרה, ואז כולנו צריכות לשיר. ואז, יש לך רק משפט אחד. וזהו.

ויי:Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go
Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missing home
Only know you love her when you let her go
And you let her go

כולנו: Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

חיכיתי, חיכיתי.. למה המוזיקה לא מפסיקה??
רגע, בעצם.. פאק! שכחתי. שכחתי את השורה שלי. ניגבתי את הדמעות החדשות שנזלו, דמעות שהעידו על הכישלון והפדיחות שעשיתי הרגע.

"זה היה ביצוע די טוב.." סיימון אמר, משפיל מבטו לכיוון הדף. "את," הוא הצביע עליי, וידעתי שהוא הולך לדבר על זה עכשיו. "נורא התאכזבתי ממך. את שכחת חצי מהסולו שלך."
"סיימון צודק, חצי מהסולו שלך את לא שרת." פאולינה אמרה. "אבל שלושתיכן, הייתן טובות. אנה, בבקשה תהיי מרוכזת יותר." פאולינה הוסיפה למשפטה, רק גורמת לדמעות לזלוג על פניי יותר ויותר. השפלתי מבטי, שלא יראו שאני בוכה. לא ידעתי ממה בכיתי, מהכישלון?! מהריב?! מהביקורות של השופטים?!
"למרות שלא שרת חצי מהסולו, את עדיין נהדרת מבחינתי. וכל הכבוד לך, אני רואה שניסית." דמי אמרה, גורמת לי להתעודד יותר ואפילו להעלות חיוך על פניי. רק חבל שלא ראו אותו, הריי אם הייתי מרימה מבטי היו רואים את הדמעות שהתחדשו.
ירדנו מהבמה, ואני הלכתי במהירות כדי לחפש פינה להיות עם עצמי, ועשיתי זאת מהר כך שלא שמו לב שהלכתי. לא רציתי למשוך יותר מידי תשומת לב.
נכנסתי לאחד מחדרי המנוחה, והתיישבתי על הספה הנוחה שהייתה שם. פשוט בכיתי.
נכשלתי.
נכשלתי.
סיימון ופאולינה רמזו לי שנכשלתי.
דמי עודדה, אבל גם היא רומזת שנכשלתי.
כל השיר, היה כישלון אחד גדול. וכל זה היה בגלל הריב המחורבן הזה עם שלי.
זה היה כישלון בגלל הריב. לא כי הייתי לא מרוכזת, בגלל הריב.
בגלל הריב..

פרק 63

"והבא, או הבאות שעוברות.." קלי התחילה לומר, יוצרת מעט מתח.
היינו על הבמה רק אנחנו, טרי סטארס ושון דווין.
כל כך קיוויתי שנעבור.. למרות הפדיחה שלי. ידעתי שאם לא נעבור, זה יהיה בעיקר באשמתי.
"טרי סטארס." היא אמרה, והכאב שלי התחזק יותר. אנחנו. בדו. קרב.
נגד שון דווין.
והכל
בגלל
הפדיחה
שלי.
ירדנו מהבמה, והשופטים גם. דמי רצה לכיווננו, כנראה כדי לעזור לנו בדו קרב.
"מה קרה לך?" דמי שאלה אותי, כשנכנסנו לאחד החדרים.
"אני לא יודעת.. מקודם רבתי קצת עם שלי, הייתי לא כל כך מרוכזת.." אמרתי לדמי, משפילה מבטי.
"אז עכשיו תהיי מרוכזת! אתן חייבות לעבור!!" דמי אמרה לנו, ואנחנו תוך כמה דקות בחרנו שיר וסולואים.
בבקשה שנצליח.

*אחרי ההופעה.*

"יש, אני לא מאמינה שהצלחנו!" ג'ס אמרה, כשירדנו מהבמה, שמחות.
"די חבל על דווין, אבל… העיקר עברנו!" קרול אמרה.
הן המשיכו לדבר, אבל אני לא יכולתי לדבר איתן. הייתי עסוקה יותר במחשבות שלי..
היינו יכולות להצליח בזה, להיות אפילו במקום השני או בראשון. אבל לא, למה היא החליטה להתקשר אליי ולריב איתי חצי שעה לפני שאני מופיעה?!
רטט בטלפון, שיחה משלי.
"אני שניה באה." אמרתי לבנות, והלכתי לכיוון השירותים. שם אולי יהיה לי שקט, אף אחד לא נכנס לשירותים כאן.
"הלו?" אמרתי בטלפון,
"מזל טוב שעברתן." שלי אמרה, נשמעת עצבנית. "ועכשיו, אנחנו מדברות."
"אין על מה לדבר. את קראת לי מגעילה, אבל את השקרנית פה. זה לא הגיוני שמהתייבשות פשוטה את תהיי בבית חולים למשך ארבעה חודשים." אמרתי לה, מנסה להישמע הכי רגועה, למרות הייתי ההפך הגמור מרגועה.
"בגללך, בגלל הריב הזה, כמעט הפסדנו. בגלל שהחלטת להתקשר ולריב איתי חצי שעה לפני שעלינו לשיר.. כאילו זה בכוונה? כי אני קצת נהנת עם בנות אחרות ופחות איתך?? זה מקנאה?"
"אני הכי לא מקנאת!" היא התפרצה לדבריי. "את מאשימה אותי בהכל?? אם זה היה ההפך, אני לא הייתי מאשימה אותך בזה!"
"לא היה מצב שזה יהיה ההפך. כי אני הייתי חושבת על להתקשר במקום לחכות ואז להאשים אותי בזה שהתרחקנו!!" אמרתי, מרימה את הקול. "ויודעת מה? אני ממש לא מאמינה לך שאת צריכה להיות בבית חולים. בטח את סתם מחפשת צומי או משהו, שקרנית!"
"אין לך שום זכות לקרוא לי ככה. אני מתקשרת כדי שנדבר, כי אני באמת רוצה לסדר את זה. רציתי לומר כמה שאני גאה בך על כל הדרך שעשית, אבל שזה לא יפה שעל הדרך הזנחת את החברה שלך מאחורה.. אבל תוך כדי שהתפרסמת והצלחת, הפכת להיות יותר מגעילה." שלי אמרה, והדמעות שלי התחדשו. רק שלא תרגיש בהן..
"מצטערת, אבל אני לא רוצה שנדבר." אמרתי לה, לא מצטערת על שום מילה. "את שקרנית. שקרנית, שקרנית, שקרנית! ואני לא מאמינה שבזבזתי עליך את הזמן בכלל!!!" אמרתי, מנתקת את השיחה בפרצוף.
השלי הזאת, היא חתיכת… שקרנית !