demi_direction
אנחנו ממש קרובות לסוף העונה! אני לא אגיד מתי הפרק האחרון, כי זה יהרוס את גורם ההפתעה ;)
ולא, זה לא פרק 69 -,- הלוואי .
ניסיתי, לא הצליח.

TDKAU פרק 66 :D

demi_direction 11/11/2013 1078 צפיות 4 תגובות
אנחנו ממש קרובות לסוף העונה! אני לא אגיד מתי הפרק האחרון, כי זה יהרוס את גורם ההפתעה ;)
ולא, זה לא פרק 69 -,- הלוואי .
ניסיתי, לא הצליח.

פרק 66

-"אן!! מה קורה איתך??!! תדברי איתנו! לא דיברנו מאז רבע הגמר!! אנחנו לא רוצות לבחור שיר בלעדייך. בבקשה תחזרי אליי.."- ההודעה בתא הקולי אמרה. זו הייתה ההודעה החמישית היום מג'ס. קרול התקשרה 3 פעמים, ויי התקשרה פעמיים ודמי התקשרה 4 פעמים. גם ההורים שלי התקשרו, ועוד כמה שיחות שלא כל כך שמתי לב ממי זה. אני לא יכולתי לענות לטלפון.
כבר עברו ארבעה ימים, ארבעה ימים שאני בקושי מתקשרת עם העולם. לא אוכלת, לא שותה. לא עונה לטלפונים, לא נפגשת עם כולם. פשוט אין לי כוח להתמודד עם העולם. אין לי כוח להסביר לכולם מה קרה לי, למה הפסקתי לחייך ולהיות… פשוט… האנה שהייתי לפניי המקרה. אין לי כוח לעשות כלום. פשוט הסתגרתי בבית, מסתערת על מחברת השירים שלי. ידעתי שזו הדרך היחידה להתמודד עם זה, לפחות לנסות להתמודד.. לכתוב שיר על מה שאני מרגישה. על מה שאני עוברת.
תקתוק בדלת. אני קמה בקושי, ופותחת את הדלת בלי חשק.
"התקשרתי אליך שלוש פעמים!" ראיתי את הארי מולי, והוא חיבק אותי, ונשק לי על הלחי. "כבר דאגתי שקרה לך משהו.."
"מצטערת, לא היה לי כוח לקום לטלפון." אמרתי לו, סוגרת את הדלת אחריו. חזרתי למחברת.
"מה את עושה?" הוא שאל אותי, כשאני הרמתי את העיפרון והמשכתי לכתוב.
"כותבת שיר.." אמרתי לו, "אתה מכיר אותי. זאת הדרך היחידה שתעזור לי להתמודד עם זה."
"את רוצה להקריא לי?" הארי שאל אותי, ואני חשבתי מעט. תמיד שנאתי להקריא שירים שלי, תמיד חשבתי שהם לא טובים. אבל הפעם.. הפעם הייתי בטוחה בעצמי..

(הערת הכותבת: זה שיר אמיתי, של כריסטינה אגילרה, אבל בשביל הסיפור זה כאילו אנה כתבה אותו. הנה קישור שלו עם התרגום לעברית, ותדמיינו שזאת היא שרה כי בסיפור יש לה קול כזה^_^)

https://www.youtube.com/watch?v=UW4fVVqb0Sg

" Seems like it was yesterday when I saw your face
You told me how proud you were, but I walked away
If only I knew what I know today, ooh, ooh
I would hold you in my arms, I would take the pain away
Thank you for all you've done, forgive all your mistakes
There's nothing I wouldn't do to hear your voice again
Sometimes I wanna call you but I know you won't be there
Oh, I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself by hurting you
Some days I feel broke inside but I won't admit
Sometimes I just wanna hide ’cause it's you I miss
And it's so hard to say goodbye when it comes to this, ooh
Would you tell me I was wrong? Would you help me understand?
Are you looking down upon me? Are you proud of who I am?
There's nothing I wouldn't do to have just one more chance
To look into your eyes and see you looking back
Oh, I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself, oh
If I had just one more day
I would tell you how much that I've missed you
Since you've been away
Oh, it's dangerous
It's so out of line
To try and turn back time
I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself
By hurting you "

היו כמה שניות של שתיקה, ניגבתי את הדמעות, משפילה מבטי בתקווה שהארי לא ישים לב לדמעות שהתחדשו.
"השיר.. הוא.." הוא התחיל לומר, ואני חיכיתי שימשיך ואני אשמע את דעתו. "את ממש יודעת לכתוב שירים."
"ת..תודה.." גמגמתי, לא בטוחה כל כך אם זה נכון. השיר באמת טוב??
"אני חושב שאת צריכה להשמיע לעוד מישהו." הארי אמר לי, ואני גיחכתי. רק עם חיוך מאולץ יותר.
"חה. הצחקת אותי." אמרתי לו, "אני לא בטוחה שכדאי.."
"למה לא?" הארי שאל אותי, "השיר באמת טוב."
"זה שיר פרטי. בסדר?" אמרתי לו, נאנחת. "זה שיר שאני כותבת על מה שאני חושבת ועל מה שאני מרגישה. אז סליחה באמת שאני לא מרגישה בנוח לשתף את כל העולם במה שאני מרגישה…" אמרתי לו, מנגבת דמעה שזלגה.
"צודקת. סליחה." הארי אמר לי, והחיוך חזר לפניו.
"את חייבת להפסיק להיות סגורה פה. בעוד שלושה ימים חצי הגמר של אקס פקטור, את מתכוונת לעשות עם זה משהו?" הארי שאל אותי, ואני נאנחתי.
"אולי באמת כדאי שאני אברר לגביי זה.." אמרתי לו, וקמתי ממקומי. "תודה. בלעדייך אני לא חושבת שהייתי קמה מתישהו."
"אני תמיד פה בשבילך." הארי אמר לי, עם חיוך, וחיבק אותי. "ואנחנו צריכים לדבר."
"בקשר למה?" שאלתי אותו, ואחרי כמה שניות הוא ענה לי.
"לגביי החתונה שלנו.." הוא אמר לי, ואני השפלתי מבטי.
"תמיד רציתי ששלי תלווה אותי בחתונה שלי.." אמרתי לו. "תמיד חלמנו שאני אהיה השושבינה אצלה, והיא תהיה אצלי.. אבל.. כנראה זה לא יקרה.."
"אני מאמין ששלי הייתה רוצה שנתחתן, גם בלעדיה." הארי אמר לי, והחזיק את שתי ידיי, גורם לי להרים את מבטי ולשים לב כמה קרובים אנחנו.
"אני אוהב אותך, אנה. הרבה יותר משאת מתארת לעצמך. ואני לא מתחרט על זה שאני הצעתי לך נישואים… וגם אני הייתי רוצה שנתחתן, גם בלעדיה.. תאמיני לי, זה מה שיעשה אותה מאושרת שם למעלה." הוא אמר לי, ולפני שהתחלתי להגיב בכלל, הוא נשק לי בפי. נשיקה ארוכה וסוחפת, ממש כמו של פעם. כבר הרבה זמן לא הייתה לנו נשיקה כזאת… אמיתית. זאת המילה.
"אני אוהבת אותך." אמרתי להארי, מחייכת מעט. "אתה תמיד גורם לי לחייך גם כשהמצב גרוע…"
"גם אני אותך." הוא אמר לי, מחבק אותי. ניתקנו את החיבוק, והוא הלך לכיוון הדלת. "תבדקי מה בקשר לאקס פקטור, אני אבוא אליך מאוחר יותר." הוא חייך אליי חיוך אחרון, ויצא.
אני הרמתי את הטלפון, והקלדתי את המספר של ג'ס.
"אנה! מה קרה לך??!! למה את לא עונה לנו??!!" שמעתי את ג'ס אומרת.
"מצטערת.. פשוט, שלי…" התחלתי לומר, אך היא התפרצה.
"תקשיבי, עוד שלושה ימים אנחנו מופיעות. שלושה ימים!!! את חייבת להתאפס על עצמך, להזיז ת'תחת שלך ולבוא לאולם ה'אקס פקטור' עכשיו וווו!!!!" היא אמרה לי, וניתקה את השיחה.
"כן המפקדת.." לחשתי לעצמי, מוציאה אנחה קלה מפי, ויצאתי מהבית .


תגובות (4)

תמשיכי דחוף

11/11/2013 10:48

חחחחח ניסית שזה יהיה 69 חחחחחחחחחח
תמשיכי דחוף אני מאוהבת בסיפור הזה!!!!

11/11/2013 11:42

עדן מתה בגלל לילי הרוצחת !!! חחח תמשיכיי

11/11/2013 11:46

רגע, שם יפה צודקת!
ניסית שזה יהיה פרק 69! חחחחחחחחחחחח!

11/11/2013 12:22
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך