שבת שלום וקריאה נעימה:)
Nicki21

The One For Me-פרק 19

01/10/2013 743 צפיות אין תגובות

שבת שלום וקריאה נעימה:)
Nicki21

משהו קורה פה…
ואני אברר מה הוא!!
עד שאני ונייל ננהל את ה׳שיחה׳ שלנו אני בנתיים פשוט אתנהג נורמלי
״ג׳ייד?״ מיקה שאלה אותי.
״אה? כן,כן הכול בסדר!
אממ כן זה מרגיש —-״
נקטעתי על ידי האייפון שלי שצילצל וזאת הייתה ויקטוריה.
״אני… חייבת לענות…״ אמרתי.
השתחררתי מידיו השריריות של נייל והתרחקתי מהם לחלק רחוק של הבית.
״הלו?״ אמרתי תוך כדי מסירה מעלי את בגד הים של נועם ומתלבשת בבגדים שלי.
״היי ג׳ייד! אז מה נשמע?״
״בסדר מה איתך?״
״מעולה! היום הצתלמתי לעונה החדשה של ויקטוריוס! מקווה שיצא טוב !״
״מחזיקה אצבעות״
״חחח תודה! ואת לא תאמיני מה!
השיר שלך נהיה יותר ויותר מפורסם!
יש לו כבר 6,486 צפיות וזה רק בשעתיים הראשונות!
זה יהיה להיט!!!
אני אומרת לך!
טוב בכול מקרה חייבת לזוז ביי!״
״ביי״
ניתקתי לבושה בבגדים שלי מתחילה לחזור לאן שהחבר׳ה.
אבל נתקלתי בנייל.
״הנה את! חיפשתי אותך בכול הבית!
בואי צריכים לחזור..״
״אוקי״ אמרתי והתחלנו ללכת.
״את לבושה בבגדים שלך?״ נייל שאל אותי.
״כן החלפתי בזמן שדיברתי עם ויקטוריה.״
״בלי מקלחת?״
״כ….ן… אני אתקלח בבית…״
״לא את לא, את מתקלחת פה…״
״מה שתגיד…״ צחקתי.
המשכנו ללכת.
כול צעד נראה כמו סנטימטר והדרך נראתה כמו קילומטרים של שתיקה.
כול כך שנאתי רגעים כאלה…
הוא ניסה לשלב את ידו בידי אבל התחמקתי.
״ג׳ייד מה הבעיה?״ הוא שאל אותי.
לא הסתכלתי אליו אפילו.
״כלום הכול בסדר..״ אמרתי ממשיכה מלמנוע את מפגש מבטינו.
״את לא! ג׳ייד תספרי לי…״ הוא שאל שוב.
ושוב עניתי…
״אין מה לספר אני בסדר!! באמת!״
עדיין לא הסתכלתי אליו..
הפעם הוא עצר אותי הסתכל אלי בעיניו הגדולות ואמר:
״תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שהכול בסדר״
לא יכולתי לסבול את עיניו היפות..
כחולות… כול כך רציתי להגיד לו…
העיניים שלו עינו אותי… 
לא יכולתי להחזיק מעמד.
פשוט אין דברים כאלה…
העיניים שלו הן משהו!
הסטתי את מבטי לצד ואמרתי:
״הכול בסדר…״ אמרתי בקול חסר ביטחון.
נייל הזיז את ראשי לעינייו וחסם את ראשי מלזוז ושאל:
״אני שואל שוב,
את בסדר?״ הוא אמר.
הקולו רעד.
ראיתי בעיניו שהוא מעוצבן.
הוא רק רוצה לדעת אם אני בסדר.
״אא,. אני בסדר… באמת…״ אמרתי
הקול שלי ממש רעד וגימגמתי כי הוא ממש מתחיל להפחיד אותי..
זה לא הנייל שהתאהבתי..
לא אותו אחד.. פשוט לא..
הזלתי 2 דמעות בוגדניות שהם נזלו כול הדרך לגרוני.
הוא ניגב אותן ואמר:
״אני כול כך מצטער… אני רק רוצה לדעת שאת בסדר…״ הוא אמר מצמיד אותי אליו.
פתאום הוא נישק אותי חזק.
לא ציפיתי לזה.. 
הוא גם בכה.
ואז תוך כדי הנשיקה הוא גם אמר:
״אני מצטער… כול כך מצטער..״ ואז חזר לנשק אותי קבוע.
התנתקתי ממנו ואמרתי:
״באמת שהכול בסדר…״ אמרתי.
לא הרגשתי בנוח לשקר לו.
״לא את לא בסדר! בבקשה אני מתחנן! מה לא בסדר?!״ הוא שאל אותי.
ממש התעצבנתי כי הוא לא מרפה לזה וכמה שלא רציתי לעשות את זה אבל זה התפרץ מתוכי..
ישר השתחררתי מאחיזתו של נייל עמדתי מולו והתחלתי לצעוק עליו:
״טוב אוקי!!
שיקרתי!
הכול לא בסדר!
רוצה לדעת מה קרה?!
טוב!
כשמיקה שאלה איך זה להיות חברה שלך אתה לא שמחת!!
לא נראת כאילו יש לך חברה אפילו!
ההפך! כעסת עליה!
אני רוצה לדעת!!
אני חברה כול כל גרועה?!״
צעקתי עליו בכול כוחי.
לא אכפת לי אם כולם שומעים אותי!
הם צריכים לדעת איך החבר שלהם מתנהג!
״מה? על זה את כועסת? תקשיבי זה אי הבנה אחת גדולה!!
תקשיבי..—״ הוא ניסה להסביר לי אבל לא רציתי אפילו להקשיב!
״לא רוצה לשמוע! ביי נייל… לתמיד..״ אמרתי ורצתי לכניסה וכול המבטים הופנו אלי.
הם שאלו אותי לאן אני הולכת ואם אני בסדר…
פשוט לא יכולתי יותר ואמרתי תוך כדי מתקרבת יותר ויותר לדלת:
״תשאלו את החבר ה׳טוב שלכם׳!
הוא יודע!!״ צעקתי ותרקתי את הדלת אחרי.
רצתי הביתה בוכה.
ההורים שלי יודעים על שהתחברתי עם וואן דיירקשן.
אז רצתי הביתה לא בוכה אבל פגועה.
נכנסתי וסיפרתי הכול לאמא שלי והיא אמרה שהכול בסדר ולא צריך לבכות כי זה ממש מיותר.
היא אמרה לי להתרכז בלימודים שלי כי לא צריך יותר.
אז הלכתי לחדר פתחתי את הספר שלי והתחלתי ללמוד.
התחלתי לאסוף את השיער שלי ולא להשאיר אותו פזור. אני צריכה להשקיע בלימודים שלי כי זה בא רק פעם אחת בחיים ולא כדי לפספס אותה! התחלתי ללמוד וללמוד…
ופתאום קלטתי שאני צריכה להתקלח! אופס… שחכתי…
סימנתי איפה אני ועפתי להתקלח.
המים שטפו ממני את הכלור מגעיל הזה והותירו אותי נקייה וטהורה.
אבל… עדיין פגועה.
אמא שלי הלכה לעבודה
אבא שלי בעבודה.
אחותי ואחי הגדולים עובדים.
הייתי לבד בבית.
פתאום שמעתי דפיקות על הדלת הראשית וכול כך נבהלתי עד שהספרים שלי עפו מהיד שלי ישר לרצפה!
יופי… עכשיו אני לא יודעת באיזה עמוד אני,איבדתי ריכוז ואני צריכה לקום לפתוח את הדלת!
פתחתי את הדלת ונעמדו מולי 2 נערים מוכרים שיכולתי להכיר ממרחק של מיליון קילומטרים,
——————


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך