They don't know about us פרק- 18#••

פרק- 18#••

*נקודת המבט של אור.*

״זה בסדר, רק תבטיחי לי שלא תעזבי אותי יותר לעולם, אני חשבתי על זה.. ויכול להיות שדבריי מעט יצאו מהקשרם, האם תסלחי לי?״ שאל בעודו משחרר את החיבוק בפרצוף ביישני.
נישקתי אותו נשיקה סוערת.!
״האם זה עונה לך על השאלה?״ שאלתי אותו מחוייכת.
״אממ… לא ממש, את יכולה לנסות את זה שוב?״ שאל אותי וחייכתי אליו, הוא חייך אליי את החיוך הממיס שלו ולא יכולתי שלא לצבוט לו בלחיים… חח אז כן עשיתי זאת.
״מה זה היה חחח??״ הוא אמר לי בעודו צוחק צחוק מתגלגל וועוד איך גם מדבק.
״הייתי חייבת!״ אמרתי גם צוחקת מהתגובה שלו.
״בואי ניקח את התיק, אני אתלבש ונלך לבית.. הריח פה הורג אותי!״ אמר לי וגיחך.
״טוב״ אמרתי לו בעודנו מחזיקים ידיים ומתקדמים לכיוון התיק.
הארי הוציא מתיקו בגדים ונכנס למקלחת להחליף.
הוא יצא והוא היה חתיך! כרגיל.. וכהרגולו הוא גם היה מריח טוב!
״וואוו!״ אמרתי שנפלט לי ואני בוהה בו כמעט מזילה ריר.
הוא הסמיק קלות וקרץ לי מה שגרם גם ללחיי להאדים לא מעט.
הוא לבש חולצת T-Shirt וג׳ינס בצבע כחול כהה.
הוא נעל נעליי אולסטאר לבנות.
יצאנו משם עם כולם וכל אחד התפצל לבית שלו.
הנסיעה הייתה מצחיקה וכיפית במיוחד. היינו רוב הזמן בפקקים מציקים, אך בסוף הגענו.
יצאנו מהאוטו ופאפרצי הקיף אותנו מכל מקום וכיוון אפשרי.
הם שאלו מלא שאלות כמו – ״אתם חברים?״ או – ״כמה זמן אתם ביחד?״ ועוד הרבה שאלות מוכרות שכבר שמענו.
הארי משך בידי ונכנסנו אל תוך הבית במהירות.
לקחתי את התיק הכחול – שחור של הארי והנחתי אותו בזהירות על פינת רצפת החדר.
התקדמתי לעברו בסלון. ״אתה רוצה לאכול? לשתות? לסדר לך את המיטה בשביל שתישן?״ הצפתי אותו במלא שאלות והוא צחקק מעט.
״לא זה בסדר, אבל מים יספיקו…״ אמר מסכם שיחה מוזרה שכזו.
״בסדר .״ אמרתי והתקדמתי לכיוון המטבח, הוצאתי לו כוס שקופה וגדולה עד מאוד מהארון ומזגתי לתוכה מים.
״אור!״ שמעתי את צעקתו של הארי קוראת לי מכיוון הסלון ושהוא מתקדם לכיוון המטבח בצעדים זועמים.
״הארי! מה קרה?!״ שאלתי מודאגת ממצבו המוזר כרגע, מנסה לגלות על מה המאומה.
הוא החזיק ביד את המגזין השבועי שנשלח לביתו כל ימי שני.
״עמוד 18..״ אמר לי במבט לגמרי כעוס ומאוכזב למדיי.
׳חברתו של הארי סטיילס יוצאת מאחורי גבו של החבר שלה עם מישהו מבוגר לפי מראו החיצוני, בדיוק כמו שהכוכב היה עושה…׳ התחלתי לקרוא את הכתבה המגוכחת מבלי להסתכל על התמונה הראשית של אותה כתבה המסחררת.
הפנתי את מבטי לראש העמוד של אותה כתבה, מבלבלת ומסקרנת.
וראיתי תמונה שלי ושל אבא שלי מתחבקים ביום חמישי של השבוע שעבר, בדיוק לאחר שחזר משליחות מהעבודה שלו מצרפת.
לאחר דקה שאני בוהה בתמונה שלי ושל אבא שלי ואני מתחילה להתפקע מצחוק מול הארי.
הבעת פניו השתנתה לפחות כועסת אבל מאוד מבולבלת.
״את מוכנה להגיד לי מה זה?! ולמה את צוחקת מזה?! אנחנו אמרנו שלא נבגוד אחד בשניה, את רק הפרת את האמון שלך בי ואני לא מוכן להמשיך את הקשר הזה אם את מתנהגת ככה…״ אמר בקולו הצרוד והחלש.
צחוקי החל להרגע מהר יותר ממה שתארתי לעצמי.
״רגע הארי! תיתן לי להסביר –״ התחלתי להגיד אך הוא קטע אותי
ואמר ״אין מה להסביר!״ סיכם.
״אבל הארי, אתה לא מבין שאני לא אבגוד בך בחיים?! אותו הבן אדם שהתחבקתי איתו הוא אבא שלי, כי הוא חזר מצרפת אחרי תקופה ארוכה שהוא לא היה בבית. וגם בכללי לא הייתי בבית הרבה זמן. ואני לא מצטערת על שום רגע שלא הייתי בבית, כי את כל הזמן הזה ביליתי איתך בהנאה רבה! בבקשה אתה לא יכול לסיים את כל הקשר שלנו בגלל האי הבנה המשונה הזאת.
אתה יודע בכלל כמה יהיה לי קשה לחיות בלעדיך?! ומבלי לקום בבוקר לצידך, בלי כל נשיקה, חיבוק ורגע שלנו ביחד…״ אמרתי מתחילה לבכות.
ניסיתי לעצור את הדמעות והבכי ששרר בגופי, אבל הוא רק המשיך והתחזק כמו גשם בחודש נובמבר.
נפלתי ארצה לרצפה והמשכתי לבכות, עדיין בתמיהה איך צחוקי התחלף לבכי שוטף בזמן כל כך קצר ומסיבה כל כך שטוטית..
הארי ירד על ברכיו כך שהוא בגובה העיניים שלי, מוחה את דמעותיי שלאט לאט נרגעו עם הזמן.
ואני המשכתי לדבר לעצמי על איך אני ישרוד יום שלם בלעדיו!
״אוף תשתקי כבר!״ אמר וריסק את שפתיו על שפתיי.
שפתינו זזו בתיאום מושלם, הנשיקה הייתה מנשיקה עדינה ואיטית לנשיקה סוערת וגורמת לפרפרים בבטן לעשות שמיניות באוויר מספר מאות פעמים.
לשונו החליקה על שפתי התחתונה מבקשת אישור להכנס. וכמובן שהסכמתי…
לא רציתי להתנתק, אבל עשינו את זה מדי פעם מהרצון המטופש הזה לנשום.
זאת הנשיקה הכי מדהימה שהתנשקתי עם הארי עד כה, זה היה פשוט מושלם וקסום.
הרגע שהייתי בו הכי מאושרת בכל חיי!
״אני … אוהב.. אותך !״ אמר לי הארי בין נשיקה לנשיקה ולא הורדתי את חיוכי מפניי אפילו לא לשנייה אחת קצרה ויחידה.
״גם .. אני!״ הצלחתי להשליך שתי מילים מתוך כל הנשיקות שהארי שתל לי על השפתיים.
התנתקנו וחיבקתי אותו חזק חזק ככל האפשר, לא רוצה לעזוב אותו אפילו לא לשנייה!
כל כך אהבתי את המגע הזה שלו. וידיו הגדולות והחמימות שעוטפות אותי וגורמות לי להיות יותר בטוחה! חום גופו שמעביר בי צמרמורת כל פעם שגופנו מתחככים זה בזו ללא הפסקה בין כל החיבוקים שלנו.