This Is Us סיפור על וואן דיירקשן ( פרק 2)

מנקודת המבט של לואי :
" לואי משעממם לי ! הלכתי " שמעתי את נייל צועק לי מהסלון , " לאן אתה .." התחלתי לומר אבל נייל כבר הלך כי שמעתי את טריקת הדלת .. אני מכיר את נייל הוא מסתיר משהו … טוב במילא אין פה אף אחד ומשעממם לי פה ! רגע איפה זאיין ? , " זאיין ? " צעקתי , " מממ אני ישן " שמעתי אותו ממלמל מהספה
" איך לא שמתי לב שאתה שם ?" , אמרתי לו , " כי אני יישן " הוא אמר , " טוב נייל מסתיר משהו ואני הולך לגלות את זה , רוצה להצטרף ? " שאלתי אותו , " לואי ?" זאיין שאל , " מה ?" אמרתי לו , " אתה ילדותי מאוד " הוא מלמל , " ואני אוהב את זה " אמרתי לו בעודי יוצא מהדלת , אוקיי איפה הזללן הזה !!! אמרתי לעצמי והמשכתי ללכת .. הא ! הנה הוא ! לפתע ילדה עצרה אותי , " לואי ! , לואי מוואן דיירקשן !!! אפשר להצטלם איתך ?" הילדה הקטנה שאלה " כן כן ברור " אמרתי לה בחיוך , וקיוותי שנייל לא שמע אותה
" רגע אני אקרא לבייביסיטר שלי " היא אמרה , " קאריןן !!! " היא צעקה , " אני באה " שמעתי את הקול של המישהי שעושה לה בייביסיטר , " לוסי למה את תמיד בורחת לי אני .." לפניי עמדה אותה קארין והיא הייתה כל כך יפה היה לה שיער בלונדיני חלק ועיניים כחולות גדולות ויפות , " או אמ גי ! אתה לואי מוואן דיירקשן ?|" היא שאלה , " בכובדי ובעצמי " אמרתי לה בחיוך , " נו קארין תצלמי אותנו " הילדה הקטנה אמרה , " ברור ! " קארין אמרה והוציאה את הפלאפון שלה , " תגידו צי'ז " קארין אמרה
"צי'זזזזזזזזזזז " אמרתי וקארין חייכה אליי , היא כל כך יפה אמרתי לעצמיי , אני חייב להשיג את המספר שלה ! .

מנקודת המבט של ב'ת :
הוא כל כך יפה בהיתי בהארי בעוד הוא מסביר לי על החיים עם ליאם ,זאיין ,לואי ,ונייל.. אבל לא יכולתי להתרכז ! הוא כל כך יפיפה , " אז מה את חושבת ?" הארי שאל אותי , " מה ?" אמרתי , " מה את חושבת עליהם ? " הוא שאל , " אני מצטערת אבל לא הייתי מרוכזת …" אמרתי להארי שאני חושבת שקלט למה לא הייתי מרוכזת …. " אהה אפשר לשאול על מה חשבת ? " הארי שאל אותי בחיוך ממיס , " אממ שום דבר חשוב " אמרתי והייתי בטוחה שאני מסמיקה , הארי חייך חיוך רחב ואמר , " טוב תורך לדבר "
" אממ מה אתה רוצה לדעת עליי ?" שאלתי אותו , " הכול " הוא אמר בחיוך , " טוב אבל תתכונן לחפירות " אמרתי לו בחיוך ,הארי צחק ואמר " אני חופר בעצמי ! " צחקנו ביחד ואמרתי " רק רגע אני חייבת להחליף חולצה " , " זה בסדר שאני משיארה אותך פה לבד נכון ? " שאלתי אותו , " כן ברור " הוא אמר בחיוך ,
" יופי " אמרתי בחיוך והלכתי , כשנכנסתי לחדר ישבתי על המיטה וחייכתי , " הוא כל כך יפה " טוב להלחיף חולצה , חיפשתי את החולצה האהובה עליי הכחולה , איפה החולצה המטומטמת הזאת ! אוף ! נשבעת לך חולצה שאני אמצא אותך אני אגזור אותך לגזרים ! אמרתי לעצמי והסתכלתי על המיטה , יאיי הנה היא !
לקחתי מהר את החולצה והחלפתי מהר , חזרתי אל הסלון עם החולצה הכחולה והארי הסתכל עליי וחייך , " היי התאמת את החלוצה לעיניים שלך , רגע ? הן לא היו ירוקות ? " הארי שאל במבט מבולבל , " כן זה קורה לי הרבה , כשאני לובשת חולצה כחולה העיניים שלי כחולות וכשאני לובשת חולצה ירוקה .. בקיצור הבנת נכון ?" שאלתי , " כן , מעניין " הוא אמר בחיוך , התיישבתי על הספה ואמרתי " נו תמשיך לספר .." , " לא לא אל תנסי לבלבל תורך לדבר , כבר הספקת לשכוח ?" הארי שאל בחיוך רחב , צחקתי , ואוו החיוך הזה כל כך יפיפה ומושלם אני יכולה לבהות בו כל היום ! , הסתכלתי על העיניים שלו ואחר כך על השפתיים המושלמות והמושכות שלו , אחר כך הסתכלתי על העיניים שלו שוב והסמקתי , הוא קלט שהסתכלתי על השפתיים שלו , הארי התקרב אלי יותר והזיז את השערות שלי וכבר הרגשתי את הנשימה החמה שלו עליי הוא היה כל כך קרוב אבל תזמון מושלם ! הטלפון שלי צלצל , והארי התרחק , הסתכלתי לבדוק מי הרס לי את המומנט .. גון ! מה הוא רוצה ?? ממזמן נפרדנו ! אפילו כשאני בלונדון הוא מציק לי ! הארי הסתכל על הפלא' שלי וראה את השם גון , " אהה לא ידעתי " וא אמר במבוכה , " לא לא ! הארי הוא ממש לא מי שאתה חושב ! " אמרתי לו , " טוב במילא אני צריך ללכת .." הוא אמר , " אהה הבנתי ." אמרתי לו בעצב , " אהה אני מקווה שזאת לא חוצפה מצדיי אבל אפשר את מספר הטלפון שלך ? " הארי שאל ושוב חייך , חייכתי , הוא ממש יודע להפתיע !.