wibbly wobbly timey wimey
זה הפאנפיק הראשון שאני כותבת אז תהיו עדינים. למי שלא הבין, זה ממוקם מיד אחרי הפרק the idiot's lantern. אני יודעת שזה לא הכי טוב אבל אני פשוט אוהבת את הדוקטור ורוז יחד ולא יכולתי להתאפק יותר ><

דוקטור הו; רוז10x ׳אני צריך אותך׳

wibbly wobbly timey wimey 02/06/2014 1003 צפיות 4 תגובות
זה הפאנפיק הראשון שאני כותבת אז תהיו עדינים. למי שלא הבין, זה ממוקם מיד אחרי הפרק the idiot's lantern. אני יודעת שזה לא הכי טוב אבל אני פשוט אוהבת את הדוקטור ורוז יחד ולא יכולתי להתאפק יותר ><

רוז סגרה את דלת חדרה בשקט והתקרבה לקונסולה, ״דוקטור?״ היא לחשה, לא רוצה להפריע לעבודתו, הוא הציץ מתחת למכונה, ״רוז!״הדוקטור הכריז ונעמד מולה במהירות. חולצתו הייתה פרועה וכבר לא מסודרת בתוך מכנסיו כמו תמיד, ידו איזה בקלילות במברג הקולי
״זה לילה בשבילך לא? את אמורה לישון עכשיו, כמו בני אדם, לישון, דבר חסר תועלת״ הוא אמר בטון המגוחך שהיא כל כך אהבה. אבל פניו הרצינו כשראה את ההבעה שלה. רק עכשיו הוא שם לב, עיניה היו נפוחות מבכי ופניה היפות האדימו מפחד. ״רוז?״ הוא שאל והתקרב אליה, היא השפילה את מבטה לרצפה כשהוא תפס את כף ידה, ״עוד סיוט?״ שאל והיא הנהנה בשקט, ״הו רוז״ הבושה והבהלה בפניה היו ברורות והוא רצה להעלים אותן, הדוקטור משך אותה לחיבוק. ״אני בסדר דוקטור, באמת״ הוא אמרה והוא יכל לשמוע את הדמעות חונקות את גרונה. היא טמנה את ראשה בחזה שלו, מתנחמת בזה שהוא כאן איתה, דמעותיה מרטיבות באיטיות את חולצתו, היא בכתה, והוא נתן לה לבכות. ״אני כל כך מצטער״ הוא לחש לתוך שיערה, ״כמעט איבדתי אותך״ , הוא לא רצה להיזכר בהרגשה שחיללה אותו כשראה אותה חסרת פנים. הם אמרו שהשאירו אותה ברחוב, זה שיגע אותו. רוז הרימה את ראשה, עיניה החומות מסתכלות עליו, ״אני פה דוקטור, אתה הצלת אותי״, הדוקטור נאנח, ״אבל יש לך סיוטים, זה גורם לך סבל״ עכשיו היא הייתה זאת שמשכה אותו לחיבוק, הוא הרגיש שהוא זקוק לזה יותר ממנה אפילו, הוא רצה לדעת שהיא פה, שהיא חיה, שהיא איתו. ״כדאי שתחזרי למיטה״ הוא אמר ושיחרור אותה. קור נוראי השתלט על גופה באותו רגע, היא נהנתה להיות צמודה אליו, לחבק אותו, להרגיש את הגוף שלו מתחכך בשלה. הדוקטור פתח את דלת חדרה, ״אתה.. אתה יכול להישאר איתי?״ היא שאלה בלי הקדמה, כמעט מתחרטת על זה כשהבינה שאולי זה היה פתאומי מדי, אבל הדוקטור לא נראה מבוהל מדי ״אני אשמח״ הוא שם את ידו על הלחי העדינה שלה והיא נמסה. הוא ישב ליד המיטה שלה באותו לילה, סיפר לה סיפורים על גאליפריי והסיט את שיערה מהפנים שלה כשישנה. הסיוטים לא חזרו יותר.


תגובות (4)

רוזי~~~~~ Q~Q ויאי, 10 הוא הדוקטור האהוב עלי~ איזה כיף שיש עוד מעריצה~
רצוי כל פעם שמישהו מדבר לרדת שורה
במקום
"משהומשהו משהו משהו משהו?" אמר X "זה וזה זה זה" אמרה Y
עדיף
"משהו מהשהו?" אמר X
"זה וזה" אמרה Y

02/06/2014 11:39

טננט *^*
זה היה פרק מחריד, הוא מלחיץ אותי…
תמשיכי, את מעריצה דוקטור הו, כך שזה כבר טוב :>
וברוכה הבאה לאתר D:

02/06/2014 13:35

היי! דוקטור הו! אני לא מבינה בזה הרבה, במיוחד לא בעונות של טננט כי ראיתי רק חלק מהפרקים בעונות של מאט, הדוקטור ה-11, אבל זה ממש אדיר שסוף סוף כותבים באתר על הדוקטור!
בהצלחה בהמשך!

02/06/2014 13:41

זה כל כך יפה!!!
הייתי מדרגת שש אם הייתי יכולה 3>

02/06/2014 13:53
3 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך