כשפומטיקה #8
מבוסס בחופשיות על עולמו של "הארי פוטר", ועל הפאנפיקים "השיטה הרציונאלית" ו־ "גולדשטיין".
המספר חמש־עשרה מבטא הרמוניה, איחוד, אהבה, שיתוף.
ביום החמישה־עשר למחזור הלבנה – הירח מלא; עגוֹל; בשיא כוחו.
בלילות ירח מלא, עוצמת הקסם הקיימת – מתעצמת. ישנם טקסים רבים שמתקיימים בלילות אלו, שמנצלים את הגאוּת. במקביל, גם אנשי־זאב מושפעים, ולא בהכרח לטובה.
במאמר מוסגר, וכהטרמה למכות מצרים, נכיר את צפרדע 'חץ־הרעל' הפנטסמלית. ארסהּ של צפרדע זו מכיל אֶפּיבֶּטידין; חומר מאלחש חזק ממורפין או ניקוטין. בימי הביניים, השתמשו רופאי־קסם ב'נשיקת' הצפרדע לצרכי ריפוי. בלילות ירח מלא, 'נשיקה' זו באה לידי ביטוי בעוצמתהּ המירבית.
אולי מכאן הגיע המיתוס המוגלגי על הנסיך שהפך לצפרדע.
עשר מכות מצרים, שבכל אחת מהן הושקע כוח־קסם עצום, חלו תמיד בלילות ירח מלא.
בחמישה־עשר באב, חג האהבה היהודי, חלה מכת הצפרדע.
באותו ענין: ט"ו באב ניתן לפירוש גם כַּאות החמש־עשרה בסדר האל"ף־בי"ת. האות החמש־עשרה באל"ף־בי"ת היא O. גם בעברית, האות החמש־עשרה היא סמ"ך. המשותף לשתיהן הוא צורת הטבעת; העיגול. הרמוניה.
הטבעת, מבטאת את הקשר ההרמוני בין בני־זוג נשואים. שוב: אהבה, איחוד, שיתוף.
הקשר הזוגי נכח במלוא עוצמתו במעבר בן חמש־עשרה המדרגות, שבין עזרת הנשים לעזרת הגברים, בבית־המקדש בירושלים.
בהמשך, על מדרגות אלו, שרו הכוהנים את חמש־עשרה שירי המעלות, שכתב דוד מלך ישראל.
ברכת הכוהנים עצמה, מורכבת מחמש־עשרה מילים, שנאמרות ברוב־עם בחג הפסח ובחג הסוכות – שוב, הירח המלא של חודשי שוויון האביב והסתיו.
גם את סגולותיהם של המחלקים מקבל המספר. לכן, כמו במספר חמש, קיימת גם במספר חמש־עשרה אפילה. יתירה מכך: במספר חמש־עשרה קיימת גם יציבותו של המספר שלוש, וכך גם ייחודיותו של המספר אחת.
מִסיבה זו, בלילות ירח־דם יש להסתגר בבית, ולהצטייד מראש בשוקולד. ירח־הדם מאפשר לסוהרסנים להתגבר על כשפי ההגנה שלנו, ולשוטט כאוות נפשם.
מִסיבה זו, צורת הזאב של אנשי־הזאב משתלטת על אנושיותם. הם אינם אחראים למעשיהם, ועלולים לתקוף את היקרים להם ביותר. הצד האנושי שבהם אינו מודע, וכך גם זיכרונם.
שיעורי בית:
כיצד קשורה הלידה לירח המלא?
אילו טקסים מוכרים לכם, שנערכים בלילות ירח מלא?
איזו מכה נחתה על מצרים בחמישה־עשר באדר, חודש לפני יציאת ישראל ממצרים?
מה הקשר בין המספר חמש־עשרה לשיקוי האל־זאב?
הגישו סיכום באורך חמישה־עשר אינטש על צפרדע 'חץ־הרעל' ועל אפיבטידין.
אהבתם? הגיבו!
הערות? תיקונים? השלמות? הגיבו!
לא אהבתם? אשמח לדעת על מה ולמה.
תגובות (4)
המספר מהווה הרמוניה ושיתוף, ובלילות ירח מלא התרחשו מכות מצריים. לדעתי את החלק הזה היה כדאי להוסיף אחרי ההסבר על כך שיש לו תכונות אפלות. המיקום שלו זה די הצחיק אותי.
בעוד שאות מספר חמש-עשרה באנגלית ובעברית היא עגולה, האות О ברוסית נמצאת במקום שש-עשרה. כרגיל, הם חשים צורך להיות שונים מאחרים…
ואם כבר מדברים על אותיות ומספרים, לא זכור לי שהוזכר באף פרק גימטריה. יש סיבה שאתה מחליט לא להשתמש בזה, או שהנושא יופיע כפרק בפני עצמו?
קשה לי להתעלם מהעובדה שהתמונה של הפרק הקודם הייתה של ירח מלא. יש כאן פספוס ענק.
מחכה להמשך!
ת-ו-ד-ה!
תודה המרצה שחזרת להיות אנושי!!!
נראה לי שבשני השיעורים הקודמים הטילו עליך כישוף לדבר בשפה שמעל לכוחותיהם ועצביהם של אנשים פשוטים כמוני…
באמת מעניין שהרגלים היהודיים נקבעו בחמישה עשר בחודש: גם פסח וגם סוכות. לשבועות אין תאריך עצמי, אלא הוא המשך ישיר של פסח (שבע שבתות תמימות…).
חנוכה ופורים הם חגים שנוספו אחר כך כמובן, אבל גם פורים (דשושן) חל בט"ו בחודש. שלא לדבר על ט"ו בשבט, אף שאיננו חג של ממש…
ראש השנה מוכרח להיות בראש החודש, כי, בכל זאת, הוא הראש של השנה… ויום הכיפורים בא להשלים אותו, ולכן מגיע בסוף עשרת הימים אחריו (כי עשר מבטא שלמות. מהר"ל), ובכלל, אמצע חודש תשרי כבר תפוס…
(לגבי מכות מצרים, חשוב לי להסתייג כי אין מדובר בקסם – אלא באות ומופת, ולכל היותר – מחול אורות…)
פרק מעולה – המשך כך!
עומר
לגבי התגובה שמעלי, נראה לי שהעובדה (כפי שנכתב בקטע עצמו) שבאמצע החודש הירח מלא, היתה סיבה מספיק טובה לקיים את החגים באמצע החודש, ולא בגלל איזו מקריות מיסטית. בכל זאת, היה מחסור בחשמל.
כשההיסטוריה הגיעה למחוזותינו – היה קל יותר להצמיד אירוע לתאריך:
ג' תשרי, ט' באב, כ"ה בכסלו, י"ז תמוז. נראה שהמועדים קיבלו רנדומליות טבעית. (דרך אגב, כנראה שלא שני בתי המקדש הוחרבו בט' באב)
Rumpelschtilzchen – תודה על עוד שיעור, וכל הכבוד על ההתמדה.
מתי מגיעים למספר 9 ו3/4? בכל זאת הארי פוטר.
מאקס-
להסבר על מכות מצריים קדמו אנשי־זאב וצפרדע חץ־הרעל. הן לא הוזכרו מיד לאחר "שיתוף והרמוניה".
עם זאת, מבחינה מתודית- אתה צודק. כדאי להגדיר תחילה, ורק אז לתת דוגמא.
אינני דובר רוסית. אמנם הצלחתי להכיר כמה אותיות, אך אין לי היכרות עמוקה עם השפה. תודה על ההרחבה.
הזכרתי גימטריה בחצי משפט מתישהו…
אין שום סיבה שגימטריה תבוא כנושא בפני עצמו. היא משרתת נאמנה נושאים אחרים. לדוגמא – סדרת פיבונאצ'י, שבה הגימטריה מתבלת את הנושא באופן מפתיע.
בעניין הירח – אכן החמצה. אשתדל לחפש תמונות תואמות להבא.
עומר-
לא אנושי – יהודי. עדיין שמורות אצלי כמה הפתעות ברמה מתמטית גבוהה יותר, אולם אשתדל להנגיש אותן לאלו שאינם יודעי ח"ן.
מבחינה אסטרולוגית (מדעית־יהודית), כוחו של המזל תלוי בעוצמת הארת הירח. לכן ליקוי לבנה נחשב כסימן רע ליהודים; וליקוי חמה כסימן רע לגויים.
פסח וסוכות תלויים בעונות השנה, ומכאן הקשר לחודשי השוויון.
גם הערתו של גידי מעניינת. אתייחס בהמשך.
יוה"כ תלוי בתשעה באב. ארבעים יום אחריו ("סלחתי כדבריך"). הקשר לרה"ש נוצר בסוף ימי גלות בבל.
בט"ו בשבט – מכת הארבה; בפורים – מכת החושך; בסוכות – מכת הערוב. שים לב לקשר הישיר.
גידי-
עניין התאורה הוא כל־כך פשוט ומובן מאליו, עד שקשה לאנשי המקצועות הריאליים להבחין בכך. תודה רבה.
עבור מי שלומד את מקורות היהדות בצורה ריאלית־מתמטית, אין רנדומליות. לכל תאריך יש מקור; לכל תאריך יש משמעות.
ביהמ"ק השני חרב בעשרה-אחד־עשר באב. בשל הסמיכות לתאריך חורבן ביהמ"ק הראשון -תשעה באב- ובשל הקשר הרעיוני לבכיית החינם במדבר -שוב, בתשעה באב- לא נקבע יום אֵבל נוסף, אלא "רק" הרחבת מנהגי האבל עד חצי יום העשרה באב.
בעניין 9 ושלושה רבעים – זה מתחבר לבקשתו של עומר לשיעור על המספר 40 (39 חלקי 4). רשמתי לעצמי. תודה על הרעיון.
קוראים יקרים-
התגובות הן המניע העיקרי של הכותבים לפרסם את כתביהם. אנא הגיבו. כל תגובה תתקבל בשמחה.
הערות, הארות, הרחבות, בקשות, תיקונים, התקטננויות, שבחים, נאצות… בקיצור: תגובות!
וכמובן- תודה רבה למגיבים. המשיכו כך.