סיפור חיי-פאנפיק-פרק 20-דיאבולו

דמיינו בראשכם תמונה כזו-
פפר וסקרלט עומדות על חומה, גופן עטוף במתכת והן לא יכולות לעשות דבר מלבד לנשום ולחקות שמשהו יקרה, לוגאן מוחזקת בניגוד לרצונו באוויר וטפריו כמעט דוקרים את טל ותו'ר, טוני תלוי על סדק בחומה שעליה עמדו תחילה ומנסה ללא הצלחה לקרוא לחליפתו שכלואה בבועה בלתי נראית, וונדה והאלק שוכבים חסרי הכרה על הריצפה, קרול על הריצפה, ידה ורגלה מדממות,
"תראה את עצמך פחדן!" קרא לוגאן כאילו לאוויר,
"אנחנו לא במצב שתאיים לוגאן" אמר טל בשקט,
"אתה באמת לא במצב לאיים" הדהד קול באוויר,
"אז קדימה, תראה מי אתה" אמרה פפר בקול רגוע, מצידה השני של החומה עלה סוס, פרוותו הייתה חומה כהה ורעמתו בין אדום לשחור, לחזהו הייתה לוחית עם האות D עליהה, ממנה יצאו שתיי רצועות שחוברו לגלימתו השחורה שהתנופפה על גבו ועוד שתיי רצועות שהשתחלו מתחת לרגליו,
"אנחנו צריכים…" הפעילה קרול את מכשיר הקשר בידה הבריאה, הוא התנפץ,
"לא נראה לי" אמר הסוס,
"מי אתה?" היא נאנחה מכאב "מה אתה רוצה?" היא עצמה את עייניה בכאב,
"אני דיאבולו, זוכרת אותי פפר?" הוא פתח חריצים לעייניה של פפר, כשראתה אותו זיההתה מידי,
"אתה יודע שזו לא הייתה אשמתי דיאבולו!" פפר תקפה, היא הסתכלה במהירות לקרול והדמה הפסיק לזלוג, עכשיו נישארו רק פצעים עמוקים,
"זו הייתה אשמתך!" הוא התעצבן, הוא הרים את גולם המתכת שהיא בתוכו באוויר וקירב אליו,
"את גרמת לכל זה, ואת תשלמי על זה" הוא הרים את קולו, "אבל לא בחייך, בחיי החברים שלך!" הוא הסתכל על הצוות,
"אז אנחנו לא הנכונים, אנחנו לא חברים שלהן, אנחנו רק צוות שמשגיח אליהם" ניסה לשכנע טוני, הוא הסתכל על האדמה עשרות מטרים מתחתיו ועל דיאבולו כחמישה מטרים מעליו, הוא כבר לא היה בטוח מה גרוע יותר,
"אני מריח שקר" דיאבולו העיף את המגנט שבחזה טוני והוא נפל מהחומה, הוא עצם את עייניו בפחד והתכונן לנחות על האדמה הקשה, במקום זאת הוא נחט על משהו רך, הוא הסתכל מתחתיו, זו הייתה באטן, היא עמדה על אדמה שהתעופפה באוויר,
"תראו תראו, מי זה אם לא האח היקר והחלש שלך" צחק דיאבולו כשהיסתכל על צ'ילי עף אליו במהירות, "וגם יסוד האדמה כאן! אתם עושים את החיים שלי קלים מידי" הוא חייך,
"זה חלש בשבילך?" שאל צ'ילי, המתכת מסביב לסקרלט ופפר נמסה והתאדתה,
"לאדות מתכת? טריק נחמד, אבל גם זה" הרים דיאבולו את ראשו, ביניין עף לכיוון צ'ילי אף סקרלט העיפה אותו חזרה בנשיפה. ללא שדיאבולו שם לב פפר ירדה לקרול,
"מה את עושה כאן?" קרול שאלה בלחישה, פפר לא ענתה, היא הוציאה מיים מהדשא שהיה מתחת לרגליהן ושמה אותם על ידה ורגלה של קרול, הם זהרו והפצעים נעלמו,
"תודה" לחשה קרול ועפה לכיוון דיאבולו, ידה זהרה והיא נתנה לו מכה ישר בראש, הוא לקח את ראשי התיבות I ו-S מתעשיות סטארק (stark interneshyonal או איך שלא כותבים את זה) העיך לכיוונן, קרול ניפצה אותן באגרוף אחד כל אחד ונתנה לו מכה בראשה, צ'ילי כיוון אליו את האש החמה ביותר שהצליח ליצור, באטן ירתה אליו כמה שיותר אדמה, פפר ירתה אליו מיליוני נטיפי קרח ומיים מכיוון אחר וסקרלט כיוונה אליו כמה אוויר שרק יכלה, פיצוץ לבן נראה והוא נעלם,
"אני עוד אחזור" נשמע קולו באוויר, רק הגלימה שלו נשארה ונפלה על הריצפה בצורת האות C,
"אז סיימנו עם זה?" לוגאן חזר לשלוט סוף סוף בעצמותיו,
"אני מקווה שכן," שיפשף טל את צאוורו,
"אתם באמת לא אוהבים אותנו?" שאל פפר את טוני,
"לא, אני פשוט ניסיתי להציל את עצמי מלהפוך לפיתה" הוא משך בכתפיו והרים את ידו, החליפה עלתה עליו והוא עף משם.
"בני אדם" נאנחה פפר.