סיפור חיי-פאנפיק-פרק 25

"מה קרה?" שאלה קרול, היא נבהלה לראות את פפר יוצאת במבט עגום מהמרפאה,
"לוגאן…" פפר עצרה רגע "משותק" היא אמרה אחרי כמה רגעים,
"מה?!" כולם נבהלו,
"איך?" שאל תומאס
"הוא לא אמור להיות מתרפא?" שאל טוני
"ובלתי ניתן להשמדה?" המשיכה אותו וונדה,
"כן" נאנחה פפר "אבל לכל בן אדם ומוטנט יש נקודה מסויימת בגוף שאם הוא יקבל בה מכה חזקה הוא ישותק, טוב לא לגמרי" אמרה פפר "הוא משותק רק ברגליים ובטפרים" היא קבעה,
"את רופאה או משהו?" שאל טל
"אה כן, שחכתי לספר לכם שלמדתי רפואה ובזכות הכוחות שלי גמרתי תואר ראשון ושני בפחות משנה" אמרה פפר ונראתה גאה בעצמה מעט,
"זה לא הגיוני" קבע קרול,
"וסוס ששולט במים כן?" שאלה אותה וונדה,
"נקודה טובה" משכה קרול בכתפייה, "אני נכסת לשם" היא קבעה ונכנסה למרפאה, לוגאן שכב על המיתה והסתכל על תיקרת המתכת האפורה,
"היי" אמרה קרול בשקט והיתיישבה לידו
"היי" הוא ענה לה והתיישב בעזרת ידיו, רגליו היו מתחת לשמיכה,
"איך אתה מרגיש?" היא שאלה בתקווה, אולי פפר טעתה,
"תנחשי" הוא הסתכל על כפות ידיו,
"יהיה בסדר" היא ניסת לעודד, אך לפי איך שהכירה אותו זה לא יעזור,
"כן אני יודע, אבל זה עדיין מבאס" הוא משך בכתפיו ונשכב, הוא הדליק את הטלוייזיה,
"זה כואב, זה יכאב…" שרה הטלוויזיה, לוגאן העביר ערוץ, אחת הדמויות נדקרה בידה ואז ברגליה,
"בו נעביר ערוץ" הציע קרול ולוגאן הנהן, הוא העביר ערוץ,
"הו הכאב! זה כואב! זה עובר בכל הגוף!" צרחה הטלוויזיה, קרול העבירה ערוץ,
"נו פשוט תבין שזה כואב ועוד כל מיני שטויות כאלה! פשוט תבין שזה כואב!" הטלוויזיה התעצבנה, קרול פוצצה אותה,
"מי צריך טלוויזיה?" היא שאלה וחייכה מעט,
"יופי גאונה" לוגאן הסתכל עליה וחייך אך הוא הוריד את החיוך במהירות,
"אני שניה חוזרת" אמרה קרול ויצאה מהמרפאה,
"נו?" שאל ת'ור,
"הוא בסדר?" שאל טוני,
"הוא דיי בסדר, אני לא בטוחה איך לתאר את זה, אבל מה שבטוח זה שהוא לא יכול להילחם" קבעה קרול, היא העבירה את מבטה בעיניהם העצובות של הצוות,
"יהיה בסדר," קבעה פפר וניסת להראות בסדר אך היה ברור שהיא עצובה כמו כולם, ואולי אפילו יותר, היא הסתובבה ונכנסה למרפאה, היא הסתכלה על הטלוויזיה המפוצצת, לוגאן התכתב בטלפון הנייד שפפר לר ידעה שיש לו, הוא הניח אותו על השולחן שהיה ליד ראשו,
"אני לא אהיה בסדר נכון?" הוא שאל את פפר, היא הסתכלה העיניו הכחולות המהפנטות,
"אתה תהיה בסדר, זה פשוט יקח קצת זמן" אמרה פפר, היא לחצה על השעון שהיה על ידה והפכה להיות אנושית, היא התיישבה לידו על המיטה והוא התיישב גם הוא,
"עכשיו אני מבין איך פרופסור אקס מרגיש" הוא צחק מעט, פפר צחקה גם היא,
"להביא לך משהו?" היא הציעה,
"לא" הוא ענה בקצרה, הטלפון שלו צילצל, זו היתה אורורו,
"היי אורו" הוא ענה,
"מה קרה לך?!" קולה נשמע כל כך חזק עד שגם פפר שמעה אותו,
"תרגעי אורורו, הכל בסדר, זה רק שיתוק" הוא ענה ושיפשף את אוזנו,
"אני באה עכשיו!" היא אמרה וניתקה, תןך מספר שניות נשמעו דפיקות על החלון, זו היתה היא,
"אני אשאיר אתכם לבד" אמרה פפר ויצאה מהחדר, היא הצמידה את אוזנה לדלת וצוטטה בשקט,
"יואו! איך זה קרה?" היא שמעה את קולה העדין של אורורו,
"לא כזה ביג-דיל, זה יבור בקרוב" אמר לוגאן, שלושתם ידעו שהוא משקר,
"כן כזה ביג-דיל" התעצבנה אורורו, פפר הציצה דרך המנעול, שיערה הלבן של אורורו היה מהפנט בתאורה הלבנה הבהירה שבחדר, פפר בחנה את עורה הכהה ואת שפתיהה הדקיקות,
"מקנאת פפר?" שאל טוני, פפר לא ידעה שהוא עומד שם,
"מה?לא! רק, רק, לא יודעת…" גימגמה פפר, היא לא ידעה מה לענות,
"לא רוצה לבאס אותך אבל כמעט כל העל-אנושיים מדברים עליהם" הוא אמר,
"ומה מדברים עליהם? הם ביחד?" שאלה פפר,
"לא" טוני ענה "ואני לא חושב שלוגאן יתן להם להיות" הוא המשיך "אבל אל תנסי, היא מאוהבת בו עד מעל הראש" הוא פנה ללכת משם, "וגם אם לא, לא רוצה להיות מבשר הבשורות הרעות אבל את סוס והוא מוטנט, סורי פפ" הוא נכנס לחדרו וסגר את הדלת,
"מבאס נכון?" ניגשה אליה קרול, פפר הנהנה והעיפה אחורה את שיערה השחור והמבריק, "זה הרבה יותר ממה שאת חושבת סוסה, הרבה יותר" גם קרול הלכה משם, עכשיו רק פפר נשארה במסדרון לבדה, לא יודעת מה להרגיש, ולא יודעת מה נכון.