הכלב……פרק 1

הכל התחיל שיצאתי אם קורי לפארק.
אני מחבב אותה והיא גם אותי אבל היא מפחדת להגיד לי ואני מפחד להגיד לה.
פתאום בא כלב ממש יפה ליטפנו אותו ואז הוא התחיל לתקוף אותנו הוא רצה לתקוף את קורי אבל הגנתי עליה כך שהוא תקף אותי ירד לי מלא דם היה לי סחרחורת והתעלפתי.
התעוררתי בבית חולים ראיתי את קורי עומדת לידי שאלתי "מה קרה?".
היא אמרה שהכלב תקף אותי והתעלפתי בגלל חוסר דם.
"למה אני בבית חולים?".
היא אמרה ובכתה "כי היה לכלב כלבת".
ומה יעשו איתי עכשיו?.
היא שתקה כנראה לא רצתה להגיד לי את זה.
"בגלל שהוא נשך אותך הם מזריקים לך חומר מאוד מסוכן"
היא כל הזמן בכתה.
הרופא הזריק לי חומר הרדמה ואז התעוררתי.
היא הסתקלה עלי בוכה ומאושרת "הוא חיי!!!!!" קראה וחיבקה אותי "כלכך דאגתי לך" אמרה.
מה למה מה קרה? שאלתי.
"אתה מתת לא היה לך דופק ואז הדופק חזר היינו בטוחים שהחומר הרג אותך, אבל לא אתה חיי אני כלכך שמחה".
וואוו כמעט מתתי חשבתי.
" זהו אני יכול ללכת הביתה?" שאלתי.
כן אמר הרופא.
"אני אלווה אותך" אמרה קורי.
היינו בדרך הביתה ואז קורי אמרה לי "אני מחבבת אותך".
"גם אני" אמרתי לה ואז התנשקנו.
חזרתי הביתה כלכך שמח אבל משמחה זה עבר לבכי.
צרחתי כלכך חזק שקורי רצה אליי "מה קר…. אהההה!!!!!!!!!!!!!!!!".
שנינו צרחנו ובכינו ראיתי את זה זה היה נורא חזרתי הביתה וההורים שלי מדממים.
"הם מתו" אמרתי בבכי "מה אני יעשה אני לא יכול להיות בבית הזה רצחו את ההורים שלי".
התקשרנו למשטרה הם באו לקחו את הגופות ואמרו לי "לא כדאי לך להישאר פו זה מסוכן אולי הרוצח עוד בסביבה"
"לאן אעבור?" אמרתי
"אתה יכול לבוא לגור אצלי אין להורים שלי בעיה אם זה.." אמרה קורי.
תודה אמרתי.
אבל לא ידעתי עד כמה הסיוט המשיך………………