הסיפור של ברי וויל אמיתי?

לפני25שנה היה בחדשות סיפור שהיה לי קצת קשה לאמין לו.סיפור על ילד בשם ברי וויל!!!
לא באמת האמנתי על זה שסתם פתאום הרגו ילד ואת כל החברים שלו,אמרו שמי שהרג אותם רצה לנקום.על מה לנקום?הם עשו לו משהו?ולמה שברי גם ירצה לנקום?
בכל אופן היה לי מאוד קשה לאמין לסיפור הזה עד ש…
לפני 21 שנה ,בידיוק שנה אחת אחרי כל המעומה הזאת אחותי הצליחה לשכנע אותי ללכת לבית ספר של ברי וויל.ואני לא יודעת איך היא הצליחה לעשות זאת, את האמת יש לי פחד נורא גדול מהחושך,ומתי היא הכי רצתה ללכת ???בלילה!!!
כל הגוף שלי רעד כשהבנתי שאני מתקרבת יותר ויותר קרוב לבית ספר של ברי וויל.ולמרות שאחותי ידע שאני פחדנית גדולה היא עדיין גררה אותי לשם.
טוב אז מעכשיו אני יספר מה קרה בתוח בית הספר.
כשהגנו לבית הספר הוא היה ניראה מאוד מאוד מפחיד!!תדמינו לכם…..אתם עומדים בשער של בית ספר נטוש כל בית הספר מסריח ומלוכלך ,עכברים רצים מפינה לפינה והכל מתפרק.
מה הייתם מרגישים כשהייתם מבינים שזה אמיתי??פחד?הייתם מצטערים שבתאם בכלל?
טוב זה משאני הרגשתי ,עוד שנייה עשיתי פיפי במיכנסיים.
אז ניכנסנו לבית ספר הייה נורא שקט ומפחיד הכל היה מלוכלך ומגעיל ,פחדתי מכל רעש קטן…
אבל אחותי ….הלכה בבית ספר המפחיד הזה כאילו כלום לא קרה שם ,כאילו זה הבית שלה.כל קומה בבית ספר הזה הייה נורא מפחיד הרגשתי שעוד שנייה מישהו מאחורה בא לחטוף אותי .מרוב פחד חיבקתי את אחותי נורא חזק עד שהיא כימעת נחנקה מזל שהיא אמרה לי לפני שהיא נחנקת!!-_-
הקומה השלישית הייתה נורא מפחידה ,טוב דבר ראשון שם נרצח ברי וויל והחברים שלו וגם כל הקומה הייתה שם בדם!!
הלכנו לשרותים שבו נרצח ברי וויל,למזלי המשטרה לקחה את הגופות שלהם וקברה בבית קברות,עם הם היו שם אני הייתי פשוט צורחת.
אחותי נכנסה לשרותים ,משמפתיעה היא לא פחדה אפילו קצת!חיכיתי מחוץ לשרותים וכימעת מתתי מפחד, בשרותי לא הייה אף נקודה לבנה על הקיר ,כל הקירות היו בדם ומה שהכי מפחיד זה הייה על המראה .נכון שלפני 20 שנה היה כתוב על המראה "אני עוד אנקום" זהו אז זה כבר לא היה רשום שם, כאילו מישהו מחק וכתב במקום זה משהו אחר בכוונה .על המראה היה רשום :"כל הניכנס מת!!!"
ניבהלתי נורא שהוצאתי את אחותי מהשירותים ופשוט גררתי אותה בחזרה הביתה!!
אחותי קצת התבאסה מזה שהוצאתי אותה משם,היא אמרה לי שאני צריכה לקחת סיכונים בחיים.
טוב אני לא חושבת שללכת לבית ספר שהרגו שם אנשים ואל המראה רשום כל הנכנס מת זה סיכון קטן כל כך.זה סיכון ע-נ-ק-י .
אבל לצערי אחותי יותר מידי אוהבת סיכונים בחיים,ולכן היא הלכה שוב לבית הספר הזה ונחשו מה היא שוב גררה אותי איתה.
שוב הלינו לקומה השלישית,ובגלל שלא נתתי לאחותי "לחקור" את המיקרה היא שוב נכנסה לשרותים .
בנתיםם שמתי לב שמשהו השתנה ,הדם על הקירות ,טוב אז חלק מהדם על הקירות פשוט נעלם ,זה הייה קצת חשוד וניסיתי לזרז את אחותי שנחזור יותר מהר הביתה.אז חפרתי לה יותר ויותר עד שנימעס לה והלכנו הביתה.
זה לא עזר אחותי ואני שוב הלכנו לבית ספר הזה ולמרבה הפלא הפחד שלי התחיל לעלם לאט לאט .שוב עלינו לקומה השלישית והפעם אני ואחותי נכנסנו שנינו לשרותים ,אחותי שוב בדקה את השירותים ואני הסתכלתי על המסביב ,והפעם כל הקירות בשרותים היו נקיים כולל המראה כאילו לא קרה שם כלום הצעתי לאחותי שנילך לראות את כל הבית ספר.
הלכנו בדקנו ולא היה שום דבר חשוד כל כך.
יום למוחורת חזרנו שוב ועלינו ישר לקומה השלישית.רק הפעם אחותי לא מהירה לבדוק ,אלא פשוט עמדה שם עם פחד על הפנים,ואני גם ניבהלתי וגם לו ניבהלתי .
על המראה היה רשום :"ברוכה השבה אחיות"
כניראה משרצח את ברי וויל ואת החברים שלו עדיין שם .פתעום שמנו צעדים וקול "אני אמרתי שכל הנכנס מת,לא כך אחיות."
ניבהלנו מאוד והתחלנו לרוץ אבל ככל שרצנו יותר מהר ושער הקול היה ייותר חזק,כאילו שהוא היה ממש מאחורינו.כשהגנו לשער לא יכלנו לצאת כי הוא היה נעול,אז מהר מאוד עליתי על השער וירדתי בצד השני .אחותי גם התחילה לעלות על השער,כשפיתאום משהו תפס לה את הרגל היא נבהלה נוראה והתחילה לצרוח ,כשהסתכלתי לה על הרגל לא ראיתי שם אף אחד ,ניסיתי להרגיע את אחותי וצעקתי לה שילחם בכל הכוח ושתנסה להשתחרר.
כשהסתכלתי שוב על הרגל שלה ראיתי שני עיגולם ,מהר מאוד הבנתי שהעיגולים האלא הם בעצם עניים .הם זהרו בצבע אדום מפחיד ולפתע התבסף לעניים האלא חיוך לבן זוהר ומפחיד.
הרוח הזאת הייתה ממש מפחידה ,לא הספקתי להוצאי קול מהפה כשפיתאום הרוח אמרה לי:תגידי שלום לאחותך,אליזבת.
ובשנייה אחותי והרוח נעלמו.
נבהלתי נורא ורצתי הביתה אמא שלי שאלה אותי איפה אחותי ,לא עניתי פשוט לא שמעתי כלום כל הגוף שלי הייה מפוחד כל כך ובראש לי שאלתי את עצמי את אותן השאלות כל הזמן.
מיהו?
איך הוא מקיר את אחותי ואותי?
איך הוא ידע איך קוראים לי?
יום למוחורת אני ואחותי היינו בעיתונים ובחדשות,בכל העולם.סיפור על שתי אחיות שהיו הכי קרובות למוות ורק אחת מהן ניצלה.
סיפרתי לכל העולם על מה שאני ואחותי עשינו.טוב לא הכל משלא סיפרתי זה על מה שהרוח אמר לי .
אליזבת!איך הוא ידע על השם שלי?זאת שאלה שכניראה אני……
ידע אותה עוד מאט.אחרי 4 שנים מאז שאחותי מתה הכל נירגע כולם כימעת שחכו מיזה ,ומי שלא שחך הוא סיפר את הסיפור רק כסיפר המצעה.
אבל השנה החלתתי לחזור לבית הספר שבו נהרגו ברי וויל ,חבריו של ברי וויל ואליס מקריינץ.
עמדתי רק לייד השער והסתכלתי על הבית ספר.מאז אותו מקרה לא ידעתי מזה פחד ההרגשה הזאת נעלמה לי.
פתעום נשבה רוח נעימה ,הסתכלתי לתוך בית הספר וראיתי אותו שוב רק הפעם הוא לא היה לבד,איתו היו ברי וויל חבריו ואחותי.
כשראיתי את אחותי התחלתי לבכות ,הרוח שלקחה אותם חייכה עליי והבנתי מהר מה היא רצתה .אז פשוט חייכתי עליי בחזרה והלכתי הביתה.
התישבתי ליד המחשב והתחלתי לכתוב את המכתב הזה .
טוב אז,עשיתי שתי עותקים של הסיפור הז אחד השארתי להורים את השני הבאתי לחדשות כדי שהם יפרסמו את ההמשך של הסיפור.
הורים וכל מי שקורא את המכתב הזה ,אני יצאתי לחופשה למקום שהיה לכם מאוד קשה למצוא אותי.
אני הולכת לפגוש את אחותי.

אוהבת ,אליזבת מקריינץ!